המשבר בטבע, השקל החזק, המחסור בעובדים מיומנים ורפורמת המס של טראמפ עשויים לפגוע קשות ביצוא הסחורות מישראל בשנים הקרובות - אך זהו רק החצי הריק של הכוס. החצי המלא הוא השגשוג של ענף ההייטק בישראל. הפרק בדוח בנק ישראל על ענף ההייטק מפליג בשבחים לביצועי הענף ולתרומתו לכלכלה הישראלית ומצניע את הבעיות -למשל פיטורי עובדים וירידת שכר בפריפריה ובקרב המועסקים ענפי יצוא מתחרים, שהצלחת ההייטק באה על חשבונם או העובדה שכמעט כל המועסקים בהייטק מגיעים ממגזר אחד בחברה הישראלית - ההייטק אינו מספק משרות לערבים, חרדים, נשים ומבוגרים ביחס פרופורציונלי למשקלם באוכלוסייה.
בעוד מובילי היצוא הוותיקים יותר כמו כימיקלים או תרופות מדשדשים זינק יצוא שני ענפי ההייטק המרכזיים של ישראל תכנות מחשבים ומו"פ מדעי, מ-9 מיליארד דולר ב-2011 ל-19 מיליארד ב-2017 (ללא עסקאות חד-פעמיות כמו אקזיטים), נתון שמציב את ישראל במקום השביעי בעולם בקטיגוריה הזו במספרים מוחלטים. יצוא ענפי טכנולוגיית מידע ((ICT מישראל זינק בסדרי גודל כאלה שמשקלו מתוך כלל היצוא של ישראל גדל בין השנים 2011-2016 בעשר נקודות האחוז מ-19% ל-29%. מדובר בתרומה עודפת של 11 מיליארד דולר שהם כ-3.5 אחוזי צמיחה לתוצר הכולל של המשק. הסיכון לענף נובע לדעת הבנק מהציפיות הגבוהות ממנו, המתבטאות בשווי שוק גבוה במיוחד. הבנק אינו פוסל תרחיש של קריסה בנוסח שנת 2000 אך מציין כי באופן כללי הענף מונע על-ידי חברות קטנות ובינוניות רבות (ולא מספר קטן של חברות ענק) מה שמפזר את הסיכונים ומגדיל את היציבות.
יצוא ההייטק תורם למשק לא רק בגלל הגידול בהיקפו אלא גם בזכות הרכבו: מבחינת יעילות נמצא ענף ההייטק בליגה משל עצמו לעומת יתר ענפי המשק: התוצר והשכר למועסקים בו גבוהים ב-50% מהממוצע במשק. האם ההייטק תורם לשאר ענפי הכלכלה הישראלית? בבנק ישראל טוענים שכן. "הצלחתם של ענפי הטכנולוגיה העלית גוררת התייעלות בכל הענפים הסחירים ותורמת בהדרגה להגדלת הפריון בהם". כותבים בבנק ישראל. גם רמת החיים יוצאת נשכרת מהצלחת ההייטק, משום שהעלייה בפריון מאפשרת להגדיל את היבוא.
האם יש מפסידים מפריחת ההייטק? "הצמיחה המואצת של ענפי הטכנולוגיה העלית עשויה להשפיע לרעה על שכרם היחסי של העובדים הפחות משכילים בפריפריה משום שרבים מהם מועסקים בתעשיות הסחירות-מסורתיות שהולכות ודועכות ככל שגוברת הצלחתם של ענפי העלית" אלא שבפועל לא נצפתה שחיקה כזו עדיין. קבוצה מוגדרת שנפגעה מפריחת ההייטק היא זו של גברים ערבים בוגרי תואר שני ומעלה - שכרם ירד בעשור האחרון ביחס לעמיתיהם היהודים, ואחת הסיבות האפשריות לכך, היא שיעור המועסקים האפסי בענפי הההיטק. בבנק ישראל מודעים לכך שהצלחת יצוא ההייטק באה על חשבון ענפי יצוא אחרים משום שהיא גורמת ל"מחלה הולנדית" או לייסוף של השקל אך מתעקשים לראות את החצי המלא של הכוס ולקבוע כי "ייסוף זה יחייב את הענפים האחרים להתייעל או להצטמצם". בהקשר של צמצומים מציינים בבנק ישראל בלאקוניות כי "הנפלטים ייקלטו במקומות אחרים" כמו שירותי בריאות ורווחה אך "עם זאת תהליך זה כרוך בפגיעה בשכרם ובתנאי העסקתם של הנפלטים משום שהידע הייחודי שצברו איבד מערכו. נוסף על-כך הנפלטים מגדילים את היצע העבודה והדבר פועל לירידת שכרם היחסי של כלל העובדים בעלי מאפיינים דומים".
ומיהם המרוויחים? הצמיחה של ענפי הטכנולוגיה העלית תיטיב בעיקר עם העובדים המשכילים במשק ועם המועסקים במרכז הארץ" כותבים בבנק ישראל. הנהנים הגדולים ביותר מנס ההייטק הם העובדים במרכזי הפיתוח שהקימו כאן חברות זרות. להערכת בנק ישראל מדובר בלפחות 80 תאגידים בינלאומיים שפתחו בשנים האחרונות מרכזי מו"פ וחדשנות בישראל (לפי נתוני גופים אחרים הספר גבוה בהרבה). 31 אלף איש מועסקים כיום במרכזי מו"פ בישראל ומי שזכה לעבוד במרכז שמפעילה חברה זרה ייהנה משכר גבוה ב-60% ממקבילו העובד בחברת סטראט-אפ ישראלית. מדובר בעלות ממוצעת שעמדה ב-2015 על 530 אלף שקל שקל למשרה - ואפשר להניח שעלתה מאז משמעותית. החברות הזרות הגדילו בשנים האחרונות את ההשקעות שלהם במו"פ בישראל בקצב שנתי של 8.2% לעומת 0.8% גידול בקרב חברות ישראליות מקבילות.
מה עומד מאחורי פריחת ההייטק? "ישראל נעשתה מוקד משיכה למרכזי פיתוח של החברות המובילות בעולם הודות להצלחות של יוזמות טכנולוגיות מקומיות" לדעת בנק ישראל הסיבה העיקרית לכך היא כוח אדם משכיל: ישראל מדורגת בעשירייה הראשונה של המדינות בעולם בשיעור האקדמאים ומקבלי תארים בתחומי המדע וההנדסה.
וכך למרות שמספר בוגרי תארים בהנדסה ובמדעי הטבע באוניברסיטאות ובמכללות גדל בין השנים 2012-2016 בקצב שנתי של 2.6% גדל מספר המועסקים בהייטק גדל באותה תקופה בקצב שנתי של 9.4%. התוצאה המעניינת היא של-19% מהמועסקים בענפי שירותי התכנה והמו"פ אין השכלה אקדמית פורמאלית. עם שלוש ארבע או חמש שנות שירות ביחידת 8200 מי צריך תואר באוניברסיטה - ישאל את עצמו בוודאי הקורא הממוצע, אבל בבנק ישראל בחרו משום מה להתעלם מהתפקיד שממלא הצבא בהכשרת עובדי ההייטק. החדשות הטובות בתחום הכשרת המהנדסים היא שבעקבות יישום המלצות וועדה בראשות פרופ' יוג'ין קנדל נרשם גידול של 30% במספר הסטודנטים שהחלו ללמוד הנדסה באוניברסיטאות וגידול של 26% במספר הסטודנטים שהחלו ללמוד מדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה.