קסלמן וקסלמן מעריכים: 2004 תהיה השנה הגרועה ביותר של בנק לאומי

שנת 2004 תהיה השנה הגרועה ביותר של בנק לאומי - כך עולה מהערכת השווי שערכו כלכלני קסלמן וקסלמן לבנק בהזמנת מגדל . בשנה זו, הם חוזים, ההפרשה לחובות מסופקים תגיע לשיא של 2.52 מיליארד שקל והרווח התפעולי אחרי מס יגיע לשפל של 42 מיליון שקל - עשירית מבינואר-ספטמבר 2002.

שנת 2006, נצפה בהערכת השווי שהוגשה על ידי מנכ"ל קסלמן פיננסים, מייק בורשטיין, תביא שיפור משמעותי: ההפרשות לחובות מסופקים יתכווצו ל-890 מיליון שקל והרווח התפעולי אחרי מס יזנק ל-993 מיליון שקל.

הערכת השווי של קסלמן וקסלמן לבנק, שהועברה היום לעיון המשקיעים, התבססה על מידע פומבי בלבד, כלומר הדו"חות הכספיים והדיווחים המיידיים שהבנק שיגר למשקיעים ומידע פומבי אחר.

כלכלני קסלמן העריכו את שוויו של הבנק תוך שימוש בשיטת תזרים המזומנים המהוון (DCF) על ידי:

1. חישוב "הרווח הבסיסי" של הבנק, המבוסס על ההכנסות וההוצאות הנושאים אופי פרמננטי. התוצאות הכספיות של הבנק בשנת 2001 עמדו בבסיס המודל.

2. בניית דו"חות כספיים פרופורמה לחמש שנים תוך נקיטת הנחות הנוגעות להתפתחות ההכנסות וההוצאות.

3. היוון הרווח הנקי החזוי וערך השייר תוך שימוש בגישת עלות ההון.

הנחות העבודה של כלכלני קסלמן היו:

1. שיעור הצמיחה השנתי בנכסים המניבים: 0% ב-2002-2003, 5% ב-2004 ו-3% ב-2005-2006.

2. מרווחי הריבית: 2.5% במגזר הלא-צמוד, 0.7% במגזר הצמוד ו-2.0% במגזר המט"חי וצמוד-המט"ח.

3. "ריבית שמורה" (Saved Interest) על הון פעיל: 5%.

4. מרווח פיננסי נגזר כולל - כ-5%.

5. ההפרשות לחובות מסופקים כללו: שיעור הפרשה "נורמלי" של 0.5% מסך האשראי לציבור בכל תקופת החיזוי; הפרשה נוספת בגין הלוואות בעייתיות בשיעור של 1.0% בשלוש השנים הראשונות ו-0.1% בשנה הרביעית; ההפרשה הנוספת שווה להפחתה חד-פעמית של האשראי הכולל לציבור כפי שהיה בסוף 2001, מחושב כ-% מההלוואות הבעייתיות - 50% למגזרי התקשורת, שירותי המחשב, בנייה ונדל"ן, מלונות ואירוח ושירותי מזון ו-25% במיגזרים האחרים.

6. בנוגע להכנסות התפעוליות והאחרות, כלכלני קסלמן הניחו שההכנסות משירותי שוק ההון יירדו ב-10% בשנת החיזוי הראשונה ו-20% בשנת החיזוי השנייה ויצמחו בשיעור שנתי של 3% בשלוש השנים שלאחר מכן; שההכנסות מכרטיסי אשראי יצמחו ב-3.75% בכל תקופת החיזוי, בהתבסס על ההנחה שפעילות זאת תהפוך רווחית בתוך חמש השנים הקרובות; שההכנסות מקופות גמל יישארו ברמה דומה לזאת שהיתה ב-2001; ושההכנסות האחרות יצמחו בשיעור שנתי של 2%.

7. ההוצאות התפעוליות, לא כולל הוצאות השכר, יצמחו בשיעור שנתי של 2%.

8. הוצאות השכר יתכווצו ב-1.5% בשנה הראשונה, יצמחו ב-1% בשנה השנייה וב-2% ביתרת תקופת החיזוי.

9. שיעור המס האפקטיווי יהיה 48%.

10. שיעור הצמיחה ארוך הטווח ברווח התפעולי אחרי מס יהיה 1.0%.

11. מחיר ההון - 10%. מחיר ההון חושב תוך שימוש במודל CAPM על פי הפרמטרים הבאים: שיעור התשואה חסר הסיכון אחרי מס: 3.5%; הבטא (הסיכון היחסי בהשקעה במניות הבנק לעומת סיכון השוק): 0.86; שיעור התשואה של השוק: 7.5%.

בהתבסס על מודל הערכת השווי וההנחות שפורטו, כלכלני קסלמן חוזים כי רווחי המימון של בנק לאומי לפני הפרשה לחובות מסופקים יצמחו בהדרגתיות מ-5.10 מיליארד שקל ב-2002 ל-5.5 מיליארד שקל ב-2006; שההפרשות לחובות מסופקים יעלו מ-2.40 מיליארד שקל ב-2002 לשיא של 2.52 מיליארד שקל ב-2004 ויצנחו ל-890 מיליון שקל ב-2006; ושהרווח התפעולי אחרי מס של הבנק יירד מ-143 מיליון שקל ב-2002 ל-42 מיליון שקל ב-2004 וישוב לעלות ל-993 מיליון שקל ב-2006.

על בסיס כל אלה, כלכלני קסלמן העריכו את שוויו של בנק לאומי בטווח שבין 10.9 ל-11.9 מיליארד שקל - 40%-53% מעל שווי השוק של הבנק בעת הגשת הדו"ח (7.8 מיליארד שקל) ו-5%-13% מתחת להון העצמי של הבנק, כפי שהיה בסוף יוני 2002 (כ-12.5 מיליארד שקל).