השופט חגי ברנר קבע בהחלטה שניתנה היום (ג') אחר-הצהריים כי יש לאשר את מכירת המותג הוניגמן קידס לחברת אבני שהם בע"מ בסך של 6.25 מיליון שקל, וציין בהחלטתו: "יש להצטער צער רב על התמורה הנמוכה אשר תשולם בגין הממכר". עוד אישר בית המשפט מכירה של בניין שבבעלות האחים הוניגמן תמורת 20.35 מיליון שקל.
בהמשך להחלטתו מהבוקר להאריך את צו הקפאת ההליכים לחברה עד לסוף חודש אפריל, החליט בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט חגי ברנר) בהחלטה שניתנה אחר הצהריים, לאשר את מכירת מותג הילדים של הרשת המתפוררת, "הוניגמן קידס" לחברת אבני שהם בע"מ וכן אישר מכירת בניין שבבעלותם הפרטית של האחים יעקב ומיכה הוניגמן, בעלי מניותיה של החברה .
בהחלטתו ציין השופט ברנר כי לאחר שמיעת טיעוני הצדדים באולם ובהיעדר התנגדויות של ממש, הוא מאשר את מכירת מותג הילדים של רשת הוניגמן כמבוקש. יחד עם זאת, השופט ברנר הביע צער על התמורה הנמוכה אשר תשולם בגין הממכר.
עוד ציין השופט ברנר בהחלטתו כי "מכירה זו תותיר את הנושים הרגילים ויתכן שאף את הנושים בעלי השיעבוד הצף ללא דיבידנד כלשהו, ותותיר תשלום זעום בלבד לנושים בעלי השיעבוד הקבוע". עם זאת, נימק בית המשפט את החלטתו, בכך שבאלטרנטיבות הקיימות, אין למעשה כל אלטרנטיבה אחרת וטובה יותר. חיזוק לכך נמצא בעובדה, שמרבית הנושים לא התנגדו לעסקה שעל הפרק.
הצעת המכר המעודכנת, הוגשה לאחר שהושגה הסכמה רחבה בין הנאמנים, הרוכש, הזכיינים, העובדים ומרבית הקניונים, בדבר מתווה מתוקן של עסקת המכירה.
במתווה המתוקן, יימכרו 43 חנויות בלבד (ולא 56 כפי שדובר בהצעה המקורית), כאשר לגבי 38 חנויות ישנה הסכמה של בעלי הקניונים להעברת הפעילות בחנויות מהחברה לידי הרוכש. לגבי 5 חנויות שהן חנויות MIX נותרה עדיין מחלוקת לאור התנגדות בעלי הקניונים ונקבע דיון נפרד בעניינם. בהתאם להפחתת החנויות שיימכרו, הועמדה התמורה בעבורם לסך של 3.25 מיליון שקל. בנוסף כוללת ההצעה שאושרה, מכירת מלאי בסך של 3 מיליון שקל וכן סך של 750,000 שקל במידה ותאושר מכירת חמשת החנויות בגינם נותרת כאמור מחלוקת. להבטחת הצעת הרכישה העמיד בעל השליטה בחברה הרוכשת, בצלאל בן שלום - ערבות אישית.
בית המשפט ציין בהחלטתו כי לאור הקשיים בהם נתקל שוק האופנה בישראל וקריסתן של מספר רשתות אופנה זה לא מכבר, "ודאי לא שיפרו את הסיכוי להשאת התמורה" במקרה זה. בית המשפט התייחס גם לכך שהצעת הרכש כוללת מלבד 22 סניפים של הוניגמן קידס, גם 6 חנויות של המותג הוניגמן נשים, 4 חנויות של המותג TNT ו- 6 חנויות MIX, אשר לבטח יפחיתו בעתיד את התמורה שניתן יהיה להשיג בעתיד בגין מותגים אלה, שטרם נמצא להם קונה על-ידי הנאמנים.
עם זאת, בית המשפט ציין כי "עדיפה ציפור אחת ביד משתיים על העץ" ונכון לזמן זה ובהעידר הצעה אחרת של ממש לרכישת המותגים הנוספים, מקובלת עליו עמדת הנאמנים, לפיה ראוי להשיא ככל שניתן כבר היום את התמורה בגין מכירת המותג הוניגמן קידס.
בכל הנוגע לעניין המוניטין של המותג הנמכר (המשועבד בשיעבוד קבוע לטובת נושים מסוימים), אשר עורר מחלוקת היום בדיון, קבע השופט כי אין עדיין צורך להכריע בשאלה האמורה.
בנוסף, אישר בית המשפט את הבקשה שהוגשה על-ידי הנאמנים של הרשת המתפוררת ובנק מרכנתיל דיסקונט, למכור בניין שבבעלות פרטית של האחים הוניגמן בשכונת פלורנטין לחברת נדר פז ח.מ. 1 בע"מ.
בהחלטתו ציין השופט ברנר כי "הגם שהבניין אינו בבעלות החברה, הרי שהוא משועבד לנושה המובטח (בנק מרכנתיל - מ.ש.) בגין חוב של החברה בסך של כ-18.6 מיליון שקל". לאור זאת, בית המשפט קבע כי אין מניעה לממשו במסגרת הליך ההקפאה ולא קיים הכרח לאשר את המכירה במסגרת תיק פשיטת הרגל של האחים ובלבד, שכל עודף שיוותר מהמכירה, לאחר סילוק החוב והוצאות המימוש, יועבר לקופת הפש"ר של האחים הוניגמן, לטובת הנושים האישיים בתיק זה (אשר יש זהות בינם לבין הנושים של החברה). ההצעה שאושרה לבסוף, היא של חברת נדר פז, אשר הגישה את ההצעה הגבוהה ביותר, ששופרה לאחר סוף ההתמחרות שביצעו הנאמנים לסך של 20.35 מיליון שקל בתוספת מע"מ.
יצוין כי להצעת המכר, הוגשה התנגדות על-ידי חברת האופנה "יפו תל-אביב", אשר החמיצה את הפרסומים אודות מכירת הבניין וכעת, הציעה לשלם תמורת הבניין סך של 22 מיליון שקל (כ- 10% יותר מההצעה הזוכה). כמו כן, בדיון התייצב רפי שפירא, אשר טען כי האחים הוניגמן מכרו לו את הבניין עוד בחודש ינואר השנה. לאחר שבית המשפט עיין בהצעות ובמסמכים שהובאו בפניו, החליט השופט ברנר, לדחות את ההתנגדויות וכי יש לאשר את המכירה לנדר פז, לפי הצעתה המשופרת שהועלתה באולם.
בית המשפט בהנמקתו ציין כי על הרצון הטבעי להשיא את תמורת המכירה, בכדי להיטיב עם נושיהם של האחים הוניגמן, "עקרונות ההגינות ותום-הלב שהם נשמת אפם של הליכי מימוש נכסים בחסות בית המשפט", אינם מאפשרים להכשיר את ההצעה המאוחרת.
בית המשפט ציין כי אם היה נעתר לכך, היה למעשה נותן פרס לידי מי שעשה דין לעצמו והפר את כללי המשחק הידועים מראש לכל המשתתפים, "בכך שקפץ על עגלת המכירה ברגע האחרון ממש". בכל הנוגע להצעתו של רפי שפירא, ציין השופט כי הוא לא השתכנע כי המסמכים שהציג מבססים עסקת מקרקעין. מכל מקום ציין השופט כי מכירת נכס ממושכן דורשת את הסכמת הנושה המובטח, הסכמה שלא התבקשה וממילא ניתנה לשפירא.
השופט חגי ברנר: "מדוע לא לקרוא לדבר בשמו? פירוק, לא הבראה"
מוקדם יותר הבוקר נפתח הדיון המכריע על גורלה של רשת הוניגמן הקורסת, ובקשתם של הנאמנים למכור חלקים מהרשת. בתום דיון ממושך בבקשת המכר של חלקים מרשת הוניגמן והמשך הקפאת ההליכים לחברה, האריך כאמור השופט חגי ברנר את צו הקפאת ההליכים לחברה, עד לסוף החודש.
השופט ברנר פתח את הדיון בנימה ספקנית בנוגע למצב הרשת וגורל המכירה, כאשר אמר כי "יש שינויים דרמטיים לרעה לא לטובה. ראיתי שהתמורה ירדה מ-8 מיליון ל-7 מיליון".
השופט התייחס בדבריו ל בקשת המכר המעודכנת שהגישו אמש נאמני חברת הוניגמן , עורכי הדין קרן רייכבך-סגל ופיני יניב ורו"ח בועז גזית, במסגרתה מבוקש לאשר את מכירת הוניגמן קידס וחלקים נוספים ברשת לחברת ה אופנה אבני שוהם בתמורה ל-7 מיליון שקל. זאת כאשר ההצעה המקורית למכירת כ-56 חנויות וכן את הנכסים הקשורים למותג בגדי הילדים של הרשת, כללה תמורה של כ-8 מיליון שקל.
השופט שאל את הנאמנים למה להמשיך הליך של הקפאה ולא ללכת לפירוק. "איפה כאן ההבראה? מה הטעם בהמשך הליך של הבראה כאשר למעשה מוכרים נתחים מהחברה", שאל. על כך השיב הנאמן, עו"ד פיני יניב: "אני חושב שאנחנו נמצאים במצב שבו העסקה הנוכחית שיש לנו ביד - ואני לא יודע איזו עסקאות יהיו בשבועות הקרובים - אבל כרגע זו העסקה היחידה. והיא מדברת על הבראה של חלק מהחברה. כרגע של הוניגמן קידס".
עוד הוסיף עו"ד יניב כי "הבראה זה גם הבראה של חלק מהחברה".
השופט ברנר הקשה ושאל: "האם את החלק שיישאר הולכים להבריא או שהוא יימכר טיפין-טיפין?".
הנאמן: "החלק שיימכר זה החלק שאותו מבריאים".
השופט: "כל פירוק זה הבראה".
הנאמן: "מדובר בהמשכיות של המהות של העסק, של העסקת העובדים ושל השם הרשת עם אותם חנויות ואותו תוכן ואותם מוצרים".
השופט: "החוק מדבר על הבראה של חברה, לא של עסק".
הנאמן: "החוק מאפשר הבראה של חלק מהחברה וזה מה שאנחנו מבקשים לעשות כרגע. יכול להיות שנוכל בשבועות הקרובים למכור עוד חלק. להבריא עוד חלק. מעבר לזה שאני חושב שזה מה שהחוק מאפשר לעשות בהבראה".
השופט ברנר המשיך ותהה מה יציעו לנושים בסופו של יום, והנאמן השיב כי "מה שיקרה לנושים זה כסף בקופה, ונראה איך אפשר לחלק אותו בצורה מיטבית".
אך זה לא שכנע את השופט, שציין כי "בלתי אפשרי להגיע להסדר נוכח הסכומים המדוברים", והוסיף כי "יש בקשה להארכת ההקפאה, לאחר מכן יש בקשה לאישור המכר ולאחר בקשה למכירת הבניין (בפלורנטין). מה ההבדל בין הליכי הבראה להליכי פירוק? למה לא לקרוא לדבר בשמו, פירוק".
הנאמן: "יש סיבה אחת וזה שאנו מנסים למכור עסק חי, ואני חושב שהמהות זה מה שמשנה ולא הכותרת. כשמדברים על פירוק הקונוטציות הן לא טובות ואנו מנסים למכור את העסק כעסק חי. אני מבקש להאריך את ההקפאה עד סוף אפריל, כי עד סוף החודש יש לנו תזרים מזומנים".
עוד הוסיף הנאמן: "אנחנו נכנסנו בדיוק בחילופי עונות כשכבר לא קונים את המלאי של החורף, שנהיה לא רלוונטי וחסר ערך. אמר לנו הקונה 'עוד לא הזמנתם את הרכש לקיץ הבא?'. אם אנחנו נשארים עד סוף החודש הזה עם הקפאת הליכים
מסודרת, החנויות יפעלו בצורה הטובה ביותר ואני חושב שהכותרת הבראה עוזרת לזה. אם יקבע שזה פירוק הנכסים יפגעו והמוניטין יפגע. זה לא מקרה שהציעו לנו הצעות כל-כך נמוכות. מה הנכסים שיש לחברה למכור? המלאי משנים קודמות והמיקומים של החנויות בקניונים השונים".
השופט: "מה תוכנית ההבראה? כאילו הבראה".
הנאמן: "צמצום משכורות באופן דרמטי ונכסים מכבידים אנחנו מצמצמים. אנחנו המתנו עם הנושא האחרון עד לפתיחת המעטפות, וברגע זה התחלנו להיפטר מסניפים שהם לא מניבים. מבחינת הבראה מה שאנחנו מדברים הוא צמצום עליות... כאשר אנחנו עושים את המיטב להביא כמה שיותר כסף ממה שאפשר למכור, המלאי והמיקומים.
"להגיד שנמשיך לפעול במסגרת של פירוק רק יפגע, יפגע בעובדים, במכירות וגם בהצעות שיגיעו, כאשר יחשבו שמדובר במכירת חיסול. בפירוק העסק מחוסל והולכים הביתה. בהבראה ממשיך. העסק אנחנו רוצים שכמה שיותר רשתות ימשיכו לחיות".