ישראל הרוויחה את הכינוי "סטארט-אפ ניישן" בזכות. נדמה כי כל אזרח שני בארץ הקים, מקים או לפחות מריץ רעיון למוצר, שירות או אפליקציה שישנו את המציאות. התחום מגלגל מיליארדי שקלים בשנה. ההערכה היא כי בישראל פועלות יותר מעשרת אלפים חברות הזנק ומדי שנה נוספות עוד כ-1,200 חברות חדשות.
היזמים מקפידים להדק את הרעיון, לבנות תכנית אסטרטגית, לבדל את הרעיון או המוצר, למקד את הפעילות, לגייס עובדים, לעקוב אחרי השוק והמתחרים ולגייס כספים כדי להניע את העסק. אחד הפרמטרים החשובים לצמיחת הסטארט-אפ היא הדרך בה היזמים מנהלים את הכסף שלהם - מנזילות פיננסית ועד אשראי, מהשקעה נכונה ועד פקדונות מט"ח וחשבונות גם בחו"ל המאפשרים גמישות. הליווי הבנקאי הוא אחד המנועים השקטים אך המשמעותיים של כל חברת סטארט-אפ.
הסטארט-אפים הישראליים מגייסים כל שנה כ-5.5 מיליארד דולר ולא משנה כמה מהסכום האדיר הזה קשור אליכם, יזמים מנוסים יותר או פחות, כדאי שתדעו מה לעשות איתו. מכיוון שמרבית היזמים והמקימים הם צעירים בני דור ה-Y, מצופה מהבנק להתאים את עצמו לקצב ולזמינות שדורש דור זה. הם רוצים את הבנק איתם בכל מקום ובכל זמן. "בנק הפועלים הקים את פועלים היי-טק, מערך הייטק חדשני ומתקדם המעניק להם את מה שהם צריכים", אומר יוסי ויניצקי, הממונה על ההייטק בבנק הפועלים, "אנחנו מאמינים שחברות הייטק הן מנוע הצמיחה המוביל בישראל ויש להן צרכים מיוחדים, לכן צרכים אלה חייבים לקבל ביטוי מתאים".
סטארטאפיסטים בתחילת דרכם לא תמיד מודעים ליתרונות ולחשיבות שיש לליווי בנקאי נכון. "פועלים היי-טק" מספק מעטפת מבחינת אמצעים, כוח אדם וטכנולוגיה. "לפועלים היי-טק יש מערך סניפים בפריסה ארצית, המטפלים אך ורק בסטארטאפים", אומר ויניצקי. "הם מקבלים בנקאות אישית לסטארטאפ על ידי בנקאי אישי המטפל בכל מה שקשור להיבטים הפיננסים של החברה. הבנקאים מגיעים למשרדים, לחלל העבודה או לכל מקום אחר, זמינים ונגישים. אלו בנקאי היי-טק שעברו הכשרה מיוחדת, כלומר הם לא נבהלים ממונחים שקיימים בתעשייה, הם בעלי ניסיון בתחום ומדברים את שפת ההייטק". בנקאי שראה 20 סטארט-אפים שואל את החברה ה-21 האם היא פועלת כך וכך, כי הוא מכיר ויודע. היזמים מבינים שהבנקאי מבין בתחום והידע שלו מסייע.
רובם המוחלט של הסטארטאפים הם למעשה חברות קטנות ובינוניות. הייחוד של "פועלים היי-טק" הוא בכך שחברות אלו מקבלות יחס של חברות "גדולות". כלומר, מעבר לשירות הבנקאי האישי, יש אליהן יחס פיננסי אחר. "הבנק מאמין בסטראטאפים ומנגיש להם שירותים שבדרך כלל עסק קטן לא מקבל כמו חיבור לחדר העסקאות של הבנק, או פתיחת חשבון מהארץ בפועלים ניו יורק. כך פותחים לסטארט-אפ את השוק האמריקאי, דבר שהיה לו קשה לעשות באופן עצמאי. יש לנו מדיניות אשראי מותאמת. סטרטאפ זו חברה מפסידה כי לרוב זו לא פונקציית המטרה שלה. לתת אשראי לחברה מפסידה זה לא דבר רגיל שבנק עושה, אבל כשיש לך ידע בהייטק ואתה יודע איך לעשות את זה, הפעולה פחות מסוכנת, לעתים אפילו ממתן אשראי לעסקים 'רגילים' שנראים יציבים יותר. הניסיון הרב של פועלים היי-טק בתחום ההייטק והסטארט-אפים מאפשר לו לדעת למי לתת אשראי, בעיקר בשלב המכירות, כלומר לאחר שהסטארט-אפ פיתח והחל למכור".
המעטפת הייחודית שממנה נהנות חברות הסטארט-אפ אינה מסתיימת רק בליווי אישי ובאשראי מותאם וכוללת גם מגוון מוצרים ושירותים אותם מציע הבנק. "ישנם סוגי פיקדונות, העברות מט"ח ומוצרים המותאמים למאפייני הסטארט-אפ עצמו, שהוא מן הסתם מתנהל אחרת ממוסך או מסעדה", מסביר ויניצקי, "הוא זקוק לדולרים או להגיב לשינוי שערים, ואנחנו מסייעים. זה בצד של השירות הבנקאי. אך יש מעבר לזה - האקו סיסטם, התעשייה. אנו פועלים בראש ובראשונה בעזרה ליזמים על ידי יצירת חיבורים עסקיים. זה שירות חינמי ומקצועי. ממשרדינו ב-wework בשרונה, אנו פוגשים סטארטאפים נותנים משוב ומקשרים למשקיעים. "פועלים היי-טק משקיע בקרנות הון סיכון ישראליות וזה במקביל לשירות הבנקאי לסטארטאפים, מעגלי ההיכרות שלנו רחבים", מוסיף ויניצקי, "זה נותן לבנק חשיפה והיכרויות. בנוסף אנו גם מחוברים לחלק מהאקסלרטורים המובילים במדינה כמו 8200, מאס צ'אלנג' (MC), ביזטק הפועל מהטכניון ו-IBM כך שאנחנו ממש מעורבים".
מתי מגיעים לבנק כשמקימים סטרטאפ? כשנוצר צורך לפתוח חשבון. אם, לדוגמה, גוייס משקיע, או נוצר צורך להפריד את החשבון הפרטי מהעסקי, כלומר קרה משהו. "בשלב זה אנו נכנסים לתמונה בהיבט הבנקאי של פתיחת חשבון, שאליו נוסף גם ההיבט המקצועי הייחודי", מסכם ויניצקי, "אנו אומרים ליזם 'בוא ניפגש כדי לעזור, לראות מה אתה צריך'. כך שהבנק לא רק נותן שירות אלא גם נותן ייעוץ והכוונה".