פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השופט אורנשטיין הכריע: נתן צו פירוק לחברת יורוקום תקשורת

      צו הפירוק ליורוקום תקשורת ייכנס לתוקף בעוד 10 ימים, כפי שהבנקים ביקשו. המנהלים המיוחדים יגישו דוח ראשון עד סוף מאי. הסדרי הנושים של יורוקום לא אושרו

      איתן אורנשטיין (גלובס , צילום: איל יצהר)
      איתן אורנשטיין (צילום: איל יצהר)

      כצפוי, נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, העניק היום (א') בצהריים צו פירוק לקבוצת יורוקום, שייכנס לתוקף בעוד 10 ימים, ב-3 במאי, כפי שהבנקים ביקשו. הכנ"ר מונה כמפרק הזמני של יורוקום תקשורת, ועורכי הדין של הבנקים מונו כמנהלים מיוחדים של החברה. המנהלים המיוחדים יצטרכו להגיש דוח ראשון בנושא עד סוף חודש מאי.

      עו"ד חגי אולמן, המייצג את קונסורציום הנושים ביורוקום נדל"ן בראשות מזרחי-טפחות, קיבל לידיו את נושא הכינוס בנכסים המשועבדים לקונסורציום - מניות בפרויקט מידטאון ומניות בחלל.

      באשר לחברת יורוקום די.בי.אס, שם מונה כמפרק עו"ד רונן מטרי, המייצג את בזק, לה חייבת יורוקום כספים בגין מקדמה ששולמה במסגרת העסקה למכירת yes. מטרי יצטרך גם כן להגיש דוח בנושא הפירוק עד סוף חודש מאי.

      הסדרי הנושים של חברות יורוקום לא אושרו.

      במתן צו הפירוק נענה השופט אורנשטיין, כאמור, לבקשת הבנקים, שביקשו צו פירוק ליורוקום שייכנס לתוקפו בעוד 10 ימים. במשך הזמן הזה ביקשו הבנקים לנסות להגיע להסכמות עם קונסורציום הנושים ביורוקום נדל"ן, המחזיק בשיעבוד על מניות חלל ומידטאון - כך עולה מהדיון בבית המשפט הבוקר.

      מהדיון עולה אפוא כי על אף ההצעות שהגישו קבוצת סיידוף והאחים נוימן לרכישת אינטרנט זהב ביום שישי, הבנקים מעדיפים להמשיך בתהליך פירוק של החברה-האם יורוקום.

      "התקבלו הצעות עם תנאים מתלים לא מעשיים או דברים התלויים בידינו. זה הצעות בכאילו. גם להעביר בשישי בצהריים ולתת לנו לעבור על זה בשבת זה ממש לא שעות הפעילות של הבנקים", אמר עו"ד אמנון לורך, המייצג את דיסקונט, הנושה הגדול של יורוקום.

      לשאלת השופט איתן אורנשטיין אמר לורך כי בקשת הפירוק עדיין רלוונטית. עו"ד אמיר ברטוב, המייצג את נתי סיידוף, אמר: "התיאור אינו נכון. הגשנו את ההצעה ביום שישי ולא קיבלנו תשובה".

      עו"ד נוימן ארז חבר, המייצג את הצעת האחים נוימן, הוסיף: "אנחנו מוכנים להוריד בתנאים מתלים, להיכנס למשא-ומתן מיידי. אם החברה תיכנס לפירוק, ערך מניות אינטרנט זהב ייפגע".

      השופט אורנשטיין אמר בהקשר זה: "אני ער למחזיקי האג"ח של אינטרנט זהב, לא צריך להיבהל מזה". אורנשטיין נזף בנציגי הבנקים על כך שבמקביל לבקשת הפירוק הם מבקשים לכפות את הסדר הנושים המקורי על סיידוף.

      "אמרתם שאתם עומדים על בקשת הפירוק, משמע שאין הסדר נושים. איך אפשר לאכוף הסדר נושים מקורי? איך אפשר לכפות על מישהו להביא מאות מיליוני שקלים, מה עוד שנושי יורוקום נדל"ן מתנגדים לו".

      עוד הוא אמר לבנקים: " הייתם צריכים לעשות שיעורי בית קודם. כמו מגשר נתתי שוב ושוב הזדמנויות וזמן".

      דיון מכריע

      כ-4 חודשים לאחר שהוגשה בקשת הפירוק, ולאחר ניסיונות שונים להגיע להסדר, היום מתקיים הדיון בבקשת הפירוק של קבוצת יורוקום, שבשליטת שאול אלוביץ. קבוצת יורוקום צברה חוב של מעל 1.5 מיליארד שקל, בעיקר לבנקים: דיסקונט, פועלים והבינלאומי.

      זה יותר משלוש שנים שיורוקום, השולטת בחברת בזק באמצעות אינטרנט זהב, אינה פורעת את חובותיה לבנקים. בעקבות זאת החליטו הבנקים בסוף השנה שעברה להגיש בקשת פירוק. יחד עם זאת, הוחלט כי בשלב ראשון ימונו ליורוקום משקיפים מטעם הבנקים, שינסו למכור את יורוקום לטובת פירעון לפחות חלק מהחוב של הבנקים.

      לאורך מספר שבועות נעשה ניסיון לגבש הסדר שכזה, ובסופו אף נחתם הסדר למכירת יורוקום לפי שווי של כמיליארד שקל לנתי סיידוף. אלא שזמן קצר לאחר המכירה, נכנסה בזק לסערה, שהחלה עם פתיחת חקירת המשטרה בתיק 4000, והסתיימה עם עזיבת אלוביץ ובני משפחתו את דירקטוריון בזק, מה שהביא למאבקי שליטה בתוך הדירקטוריון. במקביל לכך הדירקטוריון גם הודיע על הפחתת חלוקת הדיבידנד. בקבוצת סיידוף ביקשו לבטל את ההסדר, לאחר שלדבריהם חלה הרעה משמעותית בנכס המרכזי שאותו התכוונו למכור.

      כך חזרו כולם לנקודת ההתחלה. השופט איתן אורנשטיין, שדן בתיק יורוקום הפציר בצדדים לנסות ולהגיע להסדר חדש, אך הם לא הצליחו לגבש הסדר שכזה. מניית בזק איבדה באותה תקופה כ-20%, מה שמשך את שווי החברות בפירמידה של יורוקום כלפי מטה. סיידוף הגיש הצעה חדשה, אך כזו המתבססת על שווי השוק העדכני של אינטרנט זהב. בבנקים נרתעים מהצעה זו ומעדיפים ללכת למסלול של פירוק ולהעמיד את הנכסים למכירה במכרז.

      בסוף השבוע הגישו גם האחים נוימן הצעה לרכישת אינטרנט זהב, אך גם היא מתבססת על שווי השוק הנוכחי הנמוך של אינטרנט זהב, ומבטיחה אפסייד רק במקרה שהמניה תעלה בצורה חדה במיוחד.

      ההליכה במסלול של פירוק אינה בחירה טריוויאלית עבור הבנקים הנושים ביורוקום תקשורת. נכס מרכזי נוסף של יורוקום הוא השליטה בחברת חלל, כאשר מניות אלה משועבדות לקונסורציום נושים בראשות מזרחי טפחות, שהעניק הלוואה לחברה האחות- יורוקום נדל"ן. בתהליך של פירוק, צפוי הקונסורציום לקבל נכס זה לידיו ביחד עם מניות בפרויקט מידטאון.

      במקביל לכך גם אינטרנט זהב עצמה מתאפיינת באתגרים פיננסיים לא פשוטים, וזאת לאור הירידה במניית בזק, המביאה לכך שהשווי הנכסי הנקי של החברה הוא כמעט אפסי. באינטרנט זהב דואגים לשרת את בעלי החוב, ואף הודיעו באחרונה כי ישכרו יועץ פיננסי שימצא להם פתרון שישפר את מצב הנזילות של החברה, כאשר אחת האופציות היא למכור את מניות חברת בי-קום (החברה השולטת בבזק).

      במקביל גם לחברת חלל יש אתגרים פיננסיים במימון תוכניותיה לעתיד. גם חברה זו לא ממתינה שתיק יורוקום ייפתר, והודיעה שהיא מקדמת הנפקת זכויות, מה שעלול לדלל את בעלי המניות, ובראשם יורוקום אם לא תזרים לה כספים בהנפקה.

      השופט אורנשטיין העניק לצדדים זמן לא מבוטל להגיע להסדר, ואף לחץ כדי שתרחיש זה יקרה. אולם למרות זאת נראה כי יורוקום הולכת במסלול של פירוק. עקב מצבה של יורוקום, ריבוי הנושים ומצב החברות הבנות, צפויה לשופט אורנשטיין עוד עבודה רבה בתיק זה.