היום הגיעה לסיומה פרשת התביעה הייצוגית שהגיש ב-1995 משה שמש, בעל מניות מהציבור בחברת רייכרט, כנגד בעלי השליטה בחברת רייכרט תעשיות בגין הטעיית המשקיעים באמצעות פרסום פרטים מטעים בדו"חות החברה ובתשקיף הנפקתה.
פסק הדין שניתן היום על ידי השופטת המחוזית רות שטרנברג-אליעז מסיים למעשה 7 שנות התדיינות בפרשה שהניבו בסיכומו של דבר כ-13.3 מיליון שקל לבעלי המניות מהציבור. (פרטים נוספים על התביעה ופסק הדין בכתבה: הסתיימה התביעה הייצוגית כנגד בעלי השליטה ברייכרט תעשיות: אחרוני הנתבעים דן רייכרט ומנשה כהן ישלמו 3.4 מיליון שקל).
בפסק הדין, המשתרע על 74 עמודים, בוחרת השופטת להקדיש נתח משמעותי לדיון באחריותם של רואי חשבון לאמיתות הדו"חות הכספיים של חברה. פסק הדין של השופטת משמעותי ביותר במיוחד לאור ההתפתחויות האחרונות בארה"ב, קריסתן של חברות ענק (כמו אנרון ווורלדקום) ואחריותם של רואי החשבון לקריסה. אליעז מקיימת דיון בנושא המטריד ביותר היום את עולם ראיית החשבון - יכולתם של רואי החשבון המבקרים להיות עצמאיים לחלוטין ובלתי תלויים במבוקר.
"יעילותה ואמינותה של הביקורת החיצונית תושג אם יובטחו בפועל עצמאותם של המבקרים החיצוניים וחוסר תלותם המקצועית, בין אם על ידי צמצום מגוון השירותים שאותם רואי חשבון מעניקים לחברה ובין אם על ידי פיקוח על דו"חות רואי החשבון באמצעות גוף שעצמאותו תובטח בחקיקה", מסכמת השופטת.
בראשית דבריה היא מציינת כי "הקלות הבלתי נסבלת בה הצליחו הנתבעים להונות את ציבור המשקיעים בניירות ערך דורשת חשיבה מחודשת מצד המחוקק בכל הקשור להיקף האחריות המוטלת על רואי חשבון, המבקרים חברות ציבוריות ולאמצעי ביקורת יעילים לגילוי הונאות מבעוד מועד".
השופטת מוסיפה כי "המצב הקיים, בו התרחשו באין מפריע מעשי מרמה בתשקיף ובדו"חות הכספיים, עלול להביא לפגיעה באמון המשקיעים בשוק ההון. הדו"חות הכספיים והתשקיף הם כלים חשובים במעלה. בלעדי אמון הציבור בדו"חות הכספיים, אין תקומה לשוק ההון. מכאן הצורך לוודא תקינותם של דו"חות אלה, למען תקינותו ויציבותו של שוק ההון. מכאן אף הצורך להבטיח כי אלה שתפקידם לבקר את הדו"חות הכספיים יבצעו את המוטל עליהם נאמנה".
השופטת מוסיפה כי "החמרה בכללי הביקורת והפיקוח שתושג באמצעות חקיקת משנה, בשיתוף לשכת רואי החשבון, תתרום להבטחת דיווח אמת". עוד מציינת השופטת כי לאחרונה היינו עדים למעורבותם של רואי החשבון בהליכי התמוטטות של חברות עתירות הון כמו אנרון וורלדקום וכן לספרות משפטית עניפה שנכתבה זה לא מכבר בעקבות מעשי המרמה הללו תוך התמקדות בתופעה של מבקרים חיצוניים שאיפשרו ביצועם של מעשים אלה.
השופטת מציינת כי ממאמרים אלה מתברר כי מתערערת ההנחה המקובלת להטלת תפקיד הביקורת על כתפם של רואי החשבון - שהמבקרים החיצוניים הם מתווכים בעלי מוניטין אשר לא יסכנו את המוניטין שרכשו בעמל, בהשתתפותם במעשי מירמה.
לדבריה, ההנחה מתערערת ככל שגוברת הזדהותו של רואה החשבון עם החברה אותה הוא מבקר - מצב הקורה מתוקף מספר סיבות: הראשונה היא, שרואה החשבון מקבל את שכרו מהגוף המבוקר, וככל ששכרו רב יותר, כן גובר בליבו החשש שמא יאבד מקור הכנסה מניב.
השניה, ששירותי הביקורת החיצונית שרואי החשבון נותנים לחברה מהווים רק אחד ממיגוון השירותים המוענקים לה על ידם וככל שגובר מינון השירותים הנוספים לחברה שאינם בגדר פעולת ביקורת, כי אז גוברת התלות של רואה החשבון בחברה אותה הוא מבקר. והשלישית היא ששני הכובעים שרואה החשבון חובש במגעיו עם החברה, מעמידים אותו לעיתים במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמייעץ לחברה וכמבקר, עד כי קשה להפריד בין השניים.
השופטת מוסיפה כי "גם אטמוספירה של גאות בשוקי ההון בה מתאפשר גיוס הון מהציבור ביתר קלות, מהווה הסבר אפשרי להעלמת עין מצידם של רואי חשבון. בעת כזאת הביקורת נתפשת כמטרד לא רצוי, העלול לסכל גיוס הון מהציבור. רואי החשבון מודעים לציפיה זו מצד בעלי המניות ואינם מעוניינים 'לשבור את הכלים' ובכך לסכן את המשך העסקתם על-ידי החברה".
בנקודה זו, סבורה השופטת, לישראל חסרון נוסף שכן כאן מספר לא מבוטל של חברות ציבוריות נשלט על-ידי משפחות, לרוב המשפחות המייסדות. "הדבר מביא לריכוזיות יתר של השליטה וממילא להשפעה רבה על רואי החשבון של החברה התלויים בחסדי בעלי השליטה. השפעה זו מעמידה בסכנה את עצמאותו של רואה החשבון, האמור לבקר את פעילותה הפיננסית של החברה הציבורית".
במצב דברים שכזה, קובעת שטרנברג אליעז, "ספק אם האמירה הפורמלית הקבועה בחוק החברות לפיה 'רואה החשבון יהיה בלתי תלוי בחברה בין בעקיפין ובין במישרין', אכן מתגשמת הלכה למעשה".
המסקנה של השופטת, כאמור, היא שיש להגביר את אמון הציבור על ידי הגברת הפיקוח בחברות והפיכת רואי החשבון לבלתי תלויים בבעלי השליטה. את זאת יש לעשות על ידי צמצום מגוון השירותים שרואי החשבון מעניקים לחברה או על ידי הקמת גוף עצמאי שיפקח על רואי החשבון וניתן להסתמך לשם כך על החקיקה החדשה בנושא שהתקבלה לאחרונה בארצות הברית. השופטת אומרת כי כעת, הכדור אצל המחוקק.
השופטת שטרנברג-אליעז בפס"ד רייכרט: יש להגביר הפיקוח על רואי החשבון בחקיקה כדי להפוך אותם לבלתי תלויים
אמיר הלמר
28.11.2002 / 18:06