(בווידאו: 5 עובדות על חתונות)
תעשיית החתונות הישראלית זוכה לא אחת לחיצי ביקורת: זה מתחיל בצ'ק הכבד, זה שהאורחים לא תמיד שמחים להיפרד ממנו; ממשיך בטקס השגרתי, שבדרך כלל נראה ששוכפל ממאות אלפי החתונות שכבר נערכו; ומסתיים בכספים הרבים שמשקיעים הזוגות הצעירים בערב אחד בודד ויקר להחריד.
לא כולם נסחפים למערבולת הזו: יש כאלה שבוחרים לוותר על התענוג ולהתחיל את חייהם המשותפים ללא אירוע; אחרים מוצאים דרכים אלטרנטיביות לקיים טקס צנוע בחצר הבית או במסעדה בנוכחות מצומצמת; ויש שחותמים את הסיפור מול פקיד עירייה במדינה זרה. ועדיין, זוגות רבים בישראל מפרנסים את התעשייה העצומה הזו, שמגלגלת מדי שנה כ-15 מיליארד שקל - כך לפי ההערכות של התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, הגוף היציג לענף האירועים בישראל.
סיום חג ל"ג בעומר השבוע מהווה, למעשה, את יריית הפתיחה של אירועי הענף. מדי ערב בחודשים הקרובים מאות זוגות יינשאו בכ-700 אולמות וגני אירועים ברחבי הארץ, כ-40% מהם במרכז הארץ. האירועים נסגרים, בדרך כלל, שבועות רבים מראש, ורבים נוטים להתייחס לאירוע כאחד מרגעי השיא בחייהם. וכשזו נקודת המוצא, קשה לחסוך בהוצאות.
בענף מעריכים שכל זוג מוציא בממוצע בין 110-150 אלף שקל על חתונה במרכז הארץ - כולל הכול. ממוצע המוזמנים עומד על כ-300 איש בחתונות הגדולות. התשלום לאולם מחושב בדרך כלל לפי מחיר מנה לאדם, ומגלם בתוכו את כל רכיבי ההוצאות: תאורה, הגברה, מלצרים, שף, ביטחון, אוכל ושתייה - למעשה כמעט הכול חוץ מדי.ג'י, צלם והוצאות הטיפוח של בני הזוג. הסכום הממוצע למנה נע בין 380-450 שקל, כאשר המנות היקרות ביותר יכולות לטפס אפילו ל-900 שקל.
המקרה של כליף ביפו: איך למנוע מפח נפש?
לצד סחף ההוצאות וההתרגשות הגדולה, זוגות רבים חוששים שהעסקה לא תתקיים כמתוכנן, הכסף ירד לטמיון - והערב המרגש יהפוך לסיוט כלכלי מתמשך. תרחיש הבלהות הזה התממש השנה לבני זוג רבים, שבחרו להתחתן באולמות הכליף והחמאם ביפו. בראשית חודש מרץ האולמות קרסו כלכלית - והובילו זוגות לא מעטים לסחרחורת נפשית לא פשוטה ולבור תקציבי.
חתונות בוטלו ברגע האחרון ללא מענה הולם, רבים איבדו את המקדמות בגובה של אלפי שקלים ששילמו לבעלי האולם, ועשרות עובדים איבדו את מקום עבודתם. מעל לכל, זוגות רבים למדו שמצב כזה יכול לקרות לכל אחד - וצריך להיערך מראש.
דוד שטרית, מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים בישראל, מסביר שהדבר החשוב ביותר לפני שניגשים לסגור עסקה באולם חתונות או גן אירועים הוא לבקש מבעל האולם לראות רישיון עסק בתוקף. "כשזוג מבקש לראות תפריט, ואיזה סוג מפות, הוא צריך לבקש גם רישיון עסק", הוא מדגיש. אבל זו אינה האפשרות היחידה לבני הזוג להשיג תחושת ביטחון ושקט נפשי.
שטרית ממליץ לרכוש ביטוח חתונות בחברות הביטוח השונות, כאמצעי מניעה לכל צרה שעלולה להתרחש. "הביטוח אמנם לא זול, ומחירו כעת בין 1,200-1,500 שקל, אבל הוא מציל את הכסף של בני הזוג במקרה של סגירה, פשיטת רגל או אפילו ביטול החתונה אם נניח פורצת מלחמה, או חלילה מתרחשת טרגדיה", הוא אומר. אמנם מדובר בסכום גבוה יחסית, אבל יש גם חדשות טובות: בימים אלה בהתאחדות יצרו קשר עם מספר חברות ביטוח במטרה להוזיל את העלויות הגבוהות לרווחת המתחתנים, ומקווים שבקרוב תהיה בשורה של ממש.
למרות הרעש הגדול שנוצר בעקבות קריסת הכליף והחמאם, לא מדובר במקרה בודד. מדי שנה נסגרים בממוצע כ-10% מבתי העסק ברחבי הארץ, כך לפי ההערכות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. חשוב לציין, לא כל קריסה כלכלית יוצרת כאוס וכותרות ענק. "הסיבה לסגירה היא בדרך כלל חוסר כדאיות כלכלית", מסביר שטרית, "במצב כזה בעל העסק מקבל החלטה לסגור, אבל רובם לא נעלמים ביום אחד. הסיפור של הכליף והחמאם הוא בשוליים, זה לא קורה בדרך כלל באופן הזה".
כך לדוגמא, הוא מספר שבשנה שעברה נסגר אולם בנס ציונה, לאחר שבעל האולם נקלע לקשיים כלכליים. לדבריו, הזוגות שעמדו להינשא במקום קיבלו מענה מיידי. "בעלי האולמות וגני האירועים זו קליקה גדולה, וההעברה לאולמות אחרים במקרה של קריסה כלכלית היא מסודרת ודואגים לזוגות", הוא מתאר את השתלשלות העניינים, "בכל מקרה, במסגרת ההתאחדות אנחנו מפעילים מוקד העומד לרשות המתחתנים וערוך לסייע בכל מה שצריך, למנוע עוגמת נפש ולמצוא מקומות חלופיים בדיוק במקרים כאלה".
הפתעה: רכיב המזון במחיר המנה - לא ההוצאה המרכזית
ליאור כהן, מנכ"ל ובעלי לוקא ושרונית, מתחם אירועים ובו גן ואולם באזור השרון, הוא בין הוותיקים בתחום. את העסק פתח לפני כ-22 שנה, ובשני העשורים שחלפו מאז ראה רבים מחבריו פושטים רגל, סוגרים עסקים ועוברים לתחום אחר. לטענתו, לא רק רישיון עסק הוא ערובה לקיום האירוע והצלחתו, אלא גם פגישה עם בעל הבית ובדיקה של מידת מעורבותו בנעשה באולם. "חשוב לוודא שבעל העסק נוכח במקום, נמצא שם מהבוקר עד הלילה ופעיל - ולא מדובר במישהו שהמקום בבעלותו והוא רק קופץ לשם מדי פעם, לא נוכח בכלל ומנהל הכול בשלט רחוק", הוא מדגיש.
לשיטתו, כשבעל האולם נמצא בשטח, הוא מצליח לעקוב מקרוב אחר המתרחש ולנהל את ההכנסות וההוצאות בצורה אחראית כדי למנוע משבר פיננסי. "במקרים כאלה, הסיכוי שהמקום פעיל ורווחי גבוה, כמובן לצד רישיון בתוקף", הוא אומר. למרות הסכומים האדירים שהשוק מגלגל, כהן טוען שהרווחים של בעלי האולמות צנועים ביחס לאיך שהעסק נתפס בקרב הציבור. בתעשייה מעריכים שבעלי האולמות גוזרים קופון של 10%-15% בלבד מהסכום הכולל שמשלמים הזוגות - וזה רק אם המקום עובד כמו שצריך. פעמים רבות מדובר ברווח נמוך הרבה יותר.
את העלויות הגבוהות כהן תולה, בין היתר, בנראות של עסק מסוג זה. "המקום צריך להיראות טוב ודורש תחזוקה: צבע, חידוש רהיטים, תחלופת כלי הגשה, סכו"ם וצלחות כל שנה. לזה מצטרף הבלאי הגבוה של התנורים ושאר הציוד במטבח", הוא מסביר. לדבריו, דווקא רכיב המזון בעלות המנה שהזוגות משלמים אינו מהווה את ההוצאה המרכזית. "ההוצאה הכבדה ביותר של אולמות וגני אירועים היא עלויות העובדים", הוא מגלה.
ההערכות הן שבענף מועסקים כ-100 אלף איש, המהווים כ-35% מהוצאות העסק. "רכיב המזון מהווה את ההוצאה השנייה הגבוהה ביותר", הוא טוען - 30%-25% מעלות המנה. סעיף החשמל ממוקם גם הוא גבוה ברשימת ההוצאות - 60-70 אלף שקל בחודש ועוד כ-500 אלף שקל ארנונה בשנה. "יש עוד הרבה הוצאות אחרות", הוא ממהר להסביר, "נניח תשלום שנתי של זכויות יוצרים בגובה 100 אלף שקל, היטלים, שכירות, ביטחון, פרסום, שיווק ועוד. ההנחה של זוגות צעירים שגני אירועים גובים סכומים גדולים על מנה אינה מקרית, אבל לצד זה חשוב להדגיש שהרווח אינו גבוה כפי שחושבים".
לבעלי האולמות קשה יותר לקבל הלוואות בגלל השבריריות של השוק
הנטל הכלכלי הכבד של אולמות וגני האירועים, לצד החשש מפני קריסה כלכלית, הובילו לשורה של צעדים שנועדו להקל על בתי העסק. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף התאחדות האולמות וגני האירועים, בנו תכנית שנועדה לתת כלים לעסקים שנקלעו לקשיים. כך למשל, בעל אולם מאזור ירושלים החל לאבד לקוחות בגלל טעויות בניהול השיווק והפרסום של העסק. בעלים של גן אירועים מצפון הארץ דווקא הצליח להגדיל את היקף הלקוחות - אבל התקשה בסגירת אירועים מולם. שניהם פנו למעוף, הגוף המתווך של הסוכנות לעסקים, וקיבלו הדרכה וכלים כיצד להתמודד עם הקושי.
"אנחנו יודעים שבתי עסק מתקשים בעיקר בניהול ומימון, והעסק בסופו של דבר מגיע לקשיים וקורס", מסביר לוואלה! עסקים רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. לדבריו, "פיתחנו סט כלים במטרה לתת מענה לקשיים שבעלי העסק נתקלים בהם, ולסייע להם לשרוד לאורך זמן". צעד נוסף הוא הקמת קרן ערבות מול הבנקים לעסקים שמתקשים להשיג מימון. לדבריו, כדי לקבל הלוואה מהבנק, בעלי אולמות וגני אירועים נדרשים לאישורים בדרגות גבוהות משאר בעלי העסקים בגלל השבריריות של השוק.
בנוסף, בסוכנות מקדמים בימים אלה חוק שעשוי לסייע לאולמות וגני האירועים להפחית את הסיכון לקנסות. "אנחנו מבינים שפעמים רבות בעל העסק מתקשה לדעת את החוקים והתקנות שבהם הוא צריך לעמוד", מסביר קיויתי, "אנחנו מייצרים חוק שיהיה רלוונטי לכל החוקים האחרים, כזה שיחייב את הפקחים להזהיר את בית העסק, ולתת לו הזדמנות לתקן את הנזק לפני הטלת הקנס".
החוק החדש אמור להפחית את עלויות העסק, ולטווח הרחוק לסייע ביציבותו. כך לדוגמא, אם בעל אולם מעסיק מעל 25 עובדים, החוק מחייב אותו לתלות הנחיות למניעת הטרדות מיניות במקום העבודה. "אבל לא כולם יודעים את זה, ואם ומגיע הרגולטור של משרד העבודה, זה עלול לעלות לא מעט כסף", אומר קיויתי. החוק מציע לרגולטור את האפשרות להזהיר את בעל העסק, ולא לקנוס אותו אם לא מדובר בהפרה מסכנת חיים. "כך חוסכים כסף רב לבעלי העסקים ונותנים למקום אפשרות לתקן את הנזק", הוא מסכם.
יש לכם תלונה צרכנית? מוזמנים לפנות לוואלה! עסקים במייל yael_g@walla.net.il
או בקבוצת הפייסבוק "אכלו לי שתו לי"