וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האוצר דורש מהגופים המוסדיים למנות מעריכים חיצוניים לבדיקת ביצועי קרנות ההון סיכון

עודד חרמוני

29.11.2002 / 8:43

זו הפעם הראשונה שביצועי קרנות ההון סיכון הישראליות ייבחנו על פי שיטה קבועה ואחידה, בדומה לשיטה הנהוגה בארצות הברית



הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, אייל בן שלוש, הוציא באחרונה חוזר שדורש מהגופים המוסדיים - קופות גמל, חברות ביטוח וקרנות פנסיה - למנות מעריך חיצוני לבחינת ביצועי קרנות ההון סיכון הישראליות שבהן השקיעו, ולא להסתמך על הדיווחים העצמאיים של מנהלי הקרנות, שכמעט ולא חשופים לביקורת.



זו הפעם הראשונה שביצועי קרנות ההון סיכון הישראליות ייבחנו על פי שיטה קבועה ואחידה, בדומה לשיטה הנהוגה בארצות הברית. כללי השערוך הנוכחיים - לפי תקן מספר 1 של המוסד לתקינה חשבונאית, המבוסס על שערוך לפי כללי החשבונאות המקובלים - אינם מצליחים להתמודד עם התמורות והשינויים בשווי תיקי ההשקעה של הקרנות.



ענף ההון סיכון הישראלי כולל כ-70 חברות ניהול פרטיות שמנהלות הון בהיקף כולל של כשמונה מיליארד דולר. לקרנות אלו תיקי השקעה שכוללים קרוב ל-800 חברות סטארט-אפ. במצב הנוכחי בישראל, אין פיקוח על ביצועי הקרנות וכל חברת ניהול מדווחת למשקיעים שלה, ובהם הגופים המוסדיים, על פי שיטה משלה.



מכיוון שאין כללים מוסדרים לקביעת שווי תיק ההשקעות של הקרנות, הערכות השווי של תיקי ההשקעה נקבעות על פי שווי החברות בגיוסים האחרונים שלהן - שלא בהכרח משקף את שוויין הריאלי, לנוכח המשבר הנוכחי בענף ההיי-טק. כך במקרים לא מעטים נקבע ערך שונה לאותה חברה בתיקי השקעות של שתי קרנות שונות, עד למצב אבסורדי שבו קרן אחת מדווחת על מחיקת החברה בספריה בעוד הקרן השנייה מדווחת כי לחברה שווי של מיליוני דולרים.



בתעשייה מדווחים כי בשנתיים האחרונות נטו חברות ניהול של קרנות להפריז בהערכות שנתנו לתיק ההשקעות שלהן, אם כי בעקבות ביקורת, בעיקר מצד המשקיעים הזרים, התופעה פחתה.



בארה"ב מונהגת שיטת בדיקה אחידה שלפיה מתבצעות ההערכות של חברות הון סיכון. ההערכות מתבצעות ע"י חברות המשמשות שומרי סף של המוסדיים (GateKeepers). תפקידן של חברות אלה הוא לבדוק ולנהל את ההשקעות של הגופים המוסדיים בקרנות הון סיכון.



לדברי בן שלוש, האוצר פיתח מודל כלכלי לבדיקת הביצועים של הקרנות, שבו ישתמש המעריך החיצוני שימונה על ידי ועדת ההשקעות של קופות הגמל והפנסיה. המעריך ימונה בכפוף לעמידתו בכמה תנאים שקבע בן שלוש: הוא לא יוכל לשמש דירקטור, נושא משרה או עובד בקרן המשוערכת או בקופת הגמל, ולא יהיה משקיע בה או רו"ח שלה. כן נקבע כי כמה קופות גמל המחזיקות בקרן הון סיכון אחת יהיו רשאיות למנות מומחה אחד לביצוע ההערכה. הערכת השווי של קרן ההון סיכון תתבצע אחת לרבעון.



החלת השיטה עתידה לפגוע בדו"חות של קופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות ביטוח שהשקיעו בקרנות בשנתיים האחרונות. גופים אלה פנו אל בן שלוש בבקשה לדחות בשנה את יישום ההוראה. לפני שלושה ימים נענה בן שלוש לבקשה ודחה את יישום התקנה לדו"חות הכספיים של הגופים המוסדיים ל-2003. בקופות הגמל הביעו חשש כי הדרישה החדשה, שכרוכה בהוצאות של אלפי דולרים לרבעון לכל תיק השקעות של קרן, תפגע במוטיווציה שלהן להשקיע בקרנות הון סיכון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully