אין ספק שנושאי חוץ וביטחון הם חשובים, אני מכיר אותם, אני חבר בקבינט ומודע לכל מה שמתרחש, אבל יש לנו גם ביטחון פנימי, לאומי, ביטחון חברתי, שגם בו אנחנו צריכים לטפל. לא שאין לנו איום קיומי, ראשי הממשלה לדורותיהם משקיעים את רוב זמנם ומרצם לסכנות מבחוץ ואין ספק שהם עושים נכון בכך שהם נותנים משקל רב לסכנות ולאיומים מבחוץ, אבל צריך לתת את המשקל הראוי והנכון לעיסוק בנושאי פנים.
הגליל הוא חבל הארץ היפה ביותר שיש לנו. יש בו נופים קסומים, מפלי מים שוצפים, אתרים היסטוריים וקברי צדיקים. עם זאת, אתגריו מרובים. הדגש המרכזי שמנחה אותי היום כשר הפריפריה, הנגב והגליל וכשר הפנים, הוא בראש ובראשונה לפעול בעקביות לצמצם פערים, לדאוג לכך שצעיר או צעירה בקריית שמונה, בנתיבות ובשכונות בפריפריה החברתית יוכלו לקבל הזדמנות שווה לצעיר או צעירה ממרכז הארץ.
הגליל הוא חבל הארץ היפה ביותר שיש לנו. יש בו נופים קסומים, מפלי מים שוצפים, אתרים היסטוריים וקברי צדיקים. עם זאת, אתגריו מרובים. הדגש המרכזי שמנחה אותי היום כשר הפריפריה, הנגב והגליל וכשר הפנים, הוא בראש ובראשונה לפעול בעקביות לצמצם פערים, לדאוג לכך שצעיר או צעירה בקריית שמונה, בנתיבות ובשכונות בפריפריה החברתית יוכלו לקבל הזדמנות שווה לצעיר או צעירה ממרכז הארץ.
אזור הצפון חולש על 94 רשויות מוניציפאליות בגליל, מיקנעם ובית שאן בדרום ועד ראש הנקרה, מטולה ורמת הגולן בצפון. התכנית שאותה אני מוביל חסרת תקדים בהיקפה לחיזוק החוסן החברתי-כלכלי והמשך הצמיחה הדמוגרפית, ולהמשך ביסוסו של הגליל כיעד מבוקש להתיישבות, חינוך, מסחר, תעשייה ותחומי חיים נוספים.
התשתית המונחת מבוססת על האיכויות והחוזקות של הגליל. קרקע יציבה ואיתנה לבניית גליל טוב יותר. יש לזהות יתרונות ולהישען על משאבים מקומיים, להפוך את הגליל ליעד של מחקר ופיתוח. לחזק את הרב-תרבותיות ולחבר את הכלכלה היהודית והערבית, כי זהו מנוע צמיחה משמעותי שאנו חותרים להשיגו.
יעד נוסף הוא חיזוק השירותים הבריאותיים בגליל. השירותים הם פקטור משמעותי להשארת אוכלוסיות והבאת אוכלוסיות חדשות.
פיתוח האזור וחיזוק מפעל ההתיישבות בגליל מהווים יעד מרכזי עבור ממשלות ישראל בכלל והמשרד לפיתוח הנגב והגליל בפרט. המרחב הגלילי מציע איכות חיים גבוהה, מערכות חינוך מתקדמות ואפשרויות תעסוקה מגוונות לצד ערכי הציונות והגשמת הארץ. פרויקטים אלה מחזקים את אוכלוסיית הגליל, את הרשויות המוניציפאליות באזור ומושכים למרחב אוכלוסייה חדשה ובד בבד מחזקת את הקהילה מקומית.
ועידת הגליל השנה הייתה בסימן הצדעה למתיישבי הגליל, שבנו בו ביזע ובעמל רב את ערי הפיתוח. מאז קום המדינה הוקמו כ-35 עיירות פיתוח הכוללות כחצי מיליון נפש. 13 עיירות במרכז, 9 עיירות בדרום ו-13 עיירות בגליל, ובהן נצרת-עילית, כרמיאל ומעלות-תרשיחא, קריית שמונה ושלומי. לשמחתי המושג עיירות פיתוח כבר לא קיים יותר. העיירות הפכו לישויות מוניציפאליות חיות הנושאות את עצמן וזוכות להצלחה ניכרת בזכות תושייתם ונחישותם של העולים החלוצים, שהפריחו את המקום הנהדר הזה.
גל העלייה הגדול של שנות החמישים הביא איתו כמות גדולה של יהודים, מרביתם יוצאי צפון אפריקה, שהופנו ישירות לנגב והגליל ולאחר שנים של דמעות ויזע הפריחו את השממה. בשיח הישראלי ההתייחסות לעליית יהודי המזרח וצפון אפריקה היא כאל מעמסה, כאל קבוצה שהייתה עול ויצרה מתחים. אבל הסיפור המלא, זה שמספר את העובדה שיהדות צפון אפריקה הייתה זו שאכלסה את השטחים שישראל הייתה זקוקה להם כלכלית וביטחונית, לא מסופר.
העלאת הנושא נחוצה, כדי להוכיח שהחלוצים הראשונים של העשור הראשון למדינת ישראל היו כאלה שלא זכו להערכה. זה התפקיד שלנו, לתת להם את הכבוד הזה, במודעות, בשיעורי ההיסטוריה, בחשיבה שלנו.
הכותב הוא אריה דרעי המכהן כשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל וכשר הפנים