ההסתבכות של קופיקס: במסגרת סכסוך בין רשתות בתי הקפה והסופרמרקטים שבשליטת אבי כץ ואשר אליהן נכנס כשותף לאחרונה רמי לוי (20%), לבין ספק כלים חד-פעמיים של החברה, בית המשפט מטיל ספק באיתנותן של החברות (חברות-בנות של הקבוצה) וחושף רצף עזיבות של 10 אנשי מפתח בהנהלת קופיקס. זאת, תוך שהוא מבקר בחריפות את התנהלותה של העדה בבית המשפט מטעם החברה - חגית כץ-שינובר - בעלת מניות בקופיקס, עד לאחרונה סמנכ"לית הסחר של החברה ובתו של כץ.
רגע לפני השלמת העסקה שתהפוך את רמי לוי לבעל השליטה בקופיקס ותקנה לו 51% מהמניות בחברה - מה שבתחילה נראה ככיפופי ידיים בין הרשתות לבין אחד מהספקים, מקבל תפנית באמצעות פרטים שנחשפים בהחלטתו של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, עודד מאור. השופט מאור מטיל ספק באיתנות הפיננסית של החברות, וקובע בהחלטתו שלא לבטל את צווי העיקול שהוטלו עליהן בגובה 1.7 מיליון שקל, זאת במסגרת תביעה שהגישה לאחרונה ספקית כלים חד-פעמיים של הרשתות - אימפופיקס - בהיקף כולל של 21 מיליון שקל.
אימפופיקס, שבבעלות דקל בן-לולו, עוסקת ביבוא מוצרי נון-פוד מסין ועד לאחרונה סיפקה לרשת בתי הקפה של קופיקס מוצרים מתכלים כמו כוסות, קשים, בוחשנים ועוד, וכן סיפקה לרשת הסופרמרקטים סחורה שאינה קשורה למזון.
קופיקס טענה בבית המשפט כי "מתן עיקול... ישדר מסר שלילי לציבור המשקיעים, יגרום לפגיעה קשה במוניטין של קבוצת קופיקס ועלול להביא לירידת ערך משמעותית במחיר מניותיה ולפגיעה בציבור המשקיעים".
עוד טענה קופיקס כי אי-הסרת העיקול הזמני עלול לגרור "הפרה של הסכם המימון של קבוצת קופיקס עם הבנק - שעלול להוביל גם להעמדת החוב הבנקאי לפירעון מיידי".
במקביל הדגישה קופיקס בפני בית המשפט כי מצבה הכספי של הקבוצה איתן, וכי "אין יסוד לטענה כי הנתבעות נקלעו לקשיים פיננסיים".
לפי הדוחות הכספיים שצירפו הנתבעות עצמן, כותב השופט כי עולה ש"שווי ההתחייבויות השוטפות שלהן עולה משמעותית על הנכסים השוטפים, כאשר יש להן חובות לספקים, לבנקים ולגורמים חוץ-בנקאיים".
עוד כותב השופט כי מהדוחות עולה כי סניפי הרשת אשר אינם בבעלות החברה נמצאים ב"מרוץ סגירה משמעותי", וכי 11 סניפים נסגרו ב-2017 והוחזרו לרשת ו-7 סניפים נסגרו כליל. בנוסף לחובות החברה, בהיקפים העולם על זכויותיה, כותב השופט, "עומדת לחברה הלוואה בהיקף של 50 מיליון שקל לקרן גרין לנטרן, עם ריבית שנתית של 12%".
השופט אף מתייחס לסיום תפקידו לאחרונה של מנכ"ל קופיקס, יקי ודמני, שדווח על-ידי החברה, וחושף שורה של בעלי תפקידים בכירים שסיימו את עבודתם בקבוצה: "התברר במסגרת חקירתה של שינובר ששדרת הניהול בה התפטרה או 'פוטרה' בחודשים האחרונים", ומדגיש כי "למרות ניסיון לגמד את הדברים", מדובר באנשי מפתח של החברה - החל ממנכ"ל החברה, מנהלת המפעל, מנהל הסניפים, מנהל הסופרים, חשבת החברה, מנהלת החשבונות, מנהלת השיווק, מנהלת הקטלוג ומנהל התפעול.
עוד תוקף השופט כי "אפילו שינובר עצמה, בעלת המניות וסמנכ"לית הסחר, הודיעה על התפטרותה מתפקידה בשבועיים האחרונים טרם הבקשה, אולם לא טרחה לציין זאת כלל".
"מצבת חובות הנתבעות, כמו גם מצבת הנכסים הקבועים יחד עם הפעולות המלמדות על סיום הפעילות של שורת אנשי מפתח, מציב את התובעת בסיכון לא מבוטל כי ביום פקודה לא יהיה לנתבעות אפשרות לפרוע את התחייבויותיהן", קובע השופט.
בנוסף לכלל העובדות הללו ה"מלמדות על המצב הקשה של המשיבות", וכן בנוסף ל"ראיות שנחשף אליהן בית המשפט הנכבד במהלך החקירות", שאותן לא פירט השופט, התקבלו במהלך הליך זה התגובות לבקשות לעיקולים מהמחזיקים. מתגובות אלה עולה כי "בחברות האשראי אין נכסים לעיקול, שכן אלה כולם הומחו לטובת גיוס כספים; וגם הנכסים שעוקלו בבנקים מלמדים כי נכסים אלה כפופים לזכויות הבנק. רוצה לומר, ניתן בגינם אשראי", כמו גם "חלק מהנכסים הם צ'קים אשר מועד פירעונם יגיע במשך שנים קדימה עד לשנת 2020".
הנתבעות - אורבן קופיקס וסופר קופיקס - מפרט השופט, ניסו לשכנע את בית המשפט כי התמונה הפוכה באמצעות הצגת יתרת שווי נכסים בהיקף של 18 מיליון שקל. עם זאת, לדבריו, מדובר בתמורה שחברת רמי לוי שילמה עבור רכישת אחזקותיה, ולא ניתן לעשות בה שימוש.
"ברור כי גם אם ייעשה שימוש בנכסים אלה (18 מיליון שקל - ש.מ), במצטבר לתמורה נוספת בסך 27 מיליון שקל נוספים מצד חברת רמי לוי... עדיין יוותרו הנתבעות חייבות למעלה מ-5 מיליון שקל". השופט הדגיש כי חברת רמי לוי אינה חלק מהסכסוך ואינה מחויבת בשום דרך לחובות הללו.
לדברי השופט מאור, מצבת החובות של אורבן קופיקס וסופר קופיקס, כמו גם מצבת הנכסים הקבועים, יחד עם הפעולות המלמדות על סיום הפעילות של שורת אנשי מפתח, "מציב את הנתבעות בסיכון לא מבוטל כי ביום פקודה לא תהיה להן אפשרות לפרוע את התחייבויותיהן". עוד הוא מציין כי מטרת העיקול הזמני היא מניעת שינוי לרעה במצבו של התובע עד למתן פסק הדין.
התסבוכת בין קבוצת קופיקס לבין ספקית המוצרים החד-פעמיים שלה דווחה לראשונה באפריל האחרון, אז נודע כי אימפופיקס תובעת את קופיקס בסכום של 21 מיליון שקל. עם זאת, הסכסוך החל תקופה ארוכה קודם לכן, כשבין הצדדים התגלעו לאורך השנים מחלוקות. בינואר האחרון נחתם הסכם שנועד להפנות את המחלוקות הללו להליך בוררות, וזאת על-מנת להסדיר את הפעילות העסקית בין הצדדים ביחס לרכישת המלאי הקיים, התחשבנות על הזמנות פתוחות וכן מנגנון עצירת אספקה במקרים של אי-תשלום.
ואולם, לאחר שבינואר החלה החברה לספק לקופיקס סחורה לפי המלאים שאותם הזמינו, לטענת אימפופיקס, בשלהי פברואר קופיקס חדלה לשלם עבור הסחורה. אימפופיקס טוענת נגד קופיקס כי "אי-התשלום נבע בשל קושי כלכלי", בעוד שלטענת קופיקס הדבר נעשה בשל "הפרת ההסכם ביחס לעסקת הכוסות המחולקות", וכן כי ממילא היו בידיה "תשלומים ביתר".
מנגד, קופיקס אף טענה כי בשל חוסר אספקה נאלצה לשנות את תוכניותיה השיווקיות לקיץ, ויתרה על קמפיין פרסומי שהיה אמור ללוות את השקת המוצר - מה שלטענתה מהווה הפרה בוטה של ההסכם, אשר גרמה לה "אובדן מוחלט" באמון כלפי בן-לולו.
"הטענה כי המצב הפיננסי של קבוצת קופיקס איתן, גם אם היא נכונה, ואינני קובע כך", כותב לסיכום השופט מאור, "לא רלוונטית כאשר קופיקס גרופ איננה נתבעת בתיק זה, כי אם כל אחת מהחברות בנפרד" - אורבן קופיקס, הלוא היא רשת בתי הקפה, וסופר קופיקס, רשת הסופרמרקטים.
עם זאת, השופט מציין כי לא נבחנה במסגרת הדיון היכולת הכלכלית האמיתית של קבוצת קופיקס, אך סייג כי מהדוחות שצורפו לא ניתן ללמוד על איתנות פיננסית. אורבן קופיקס וסופר קופיקס חויבו בהוצאות משפט בסכום של 35 אלף שקל.
מקבוצת קופיקס נמסר: "מדובר בהליך מקדמי שבו בית המשפט לא בחן את טענות הצדדים לגופן, ובשים לב לכך שמול סכום התביעה של 21 מיליון שקל, התייחס בית המשפט רק לסכום של 1.7 מיליון שקל. מדובר ב-10% בלבד מסכום התביעה, דבר המדבר בעד עצמו. מדובר בספק שגרם לקופיקס נזקים עצומים, וקופיקס מתעתדת להגיש תביעה בגין נזקים אלה. ברור שמדובר כאן בפעולה המבקשת להשתמש במיזוג עסקי החברה עם חברת רמי לוי כמנוף לשיפור תנאי סחר. כל שאר הפעולות שמתבצעות בחברה הן חלק מרה-ארגון שעוברת החברה בעקבות כניסת רמי לוי כשותף".