כבר לא שבויים: איך תוכלו לעבור בקלות לבנק אחר

רבים מאיתנו נוטים להחליף מדי פעם את המפעיל הסלולרי או את חברת הכבלים. כמעט בכל רגע נתון יש בשוק הצעה מפתה ליותר דקות גלישה ויותר ערוצים במחיר הזדמנותי. להחליף בנק אנחנו פחות אוהבים - ולא בגלל שאנחנו מכירים את הבנקאי האישי או מאושרים מהשירות. איכשהו הצליחו הבנקים לשכנע אותנו שהחלפת הבנקאי האישי היא מהלך בירוקרטי ויקר ששכרו אינו בצדו. בנק ישראל פועל בשנים האחרונות לייעל ולפשט את התהליך במטרה להגביר את התחרות בין הבנקים - אולם הדרך עדיין ארוכה.

גם בעידן שירותי האינטרנט, כאשר פתיחת חשבון או מעבר לבנק אחר אינם מחייבים ביקור בסניף, לא נרשמת כמעט תנועה בין הבנקים. מבדיקה שערך בנק ישראל עולה שרוב העוברים בין הבנקים עושים זאת בגלל חוסר שביעות רצון מהשירות, ולא בגלל גובה העמלות.

הבנקים הגדולים, למעט מזרחי טפחות, לא נוהגים אפילו לפרסם מבצע המעודד ישירות לקוחות לעבור אליהם. ההנחיה הרווחת בהנהלות הבנקים היא שאין בציבור נטיה להחלפת הבנק ולכן מוטב להשקיע מאמץ בהגברת צריכת השירותים במקום בגיוס לקוחות מבנקים אחרים.מזרחי טפחות מנהל מסע פרסום בולט במטרה לשכנע סוג מסוים של לקוחות בנקים להעדיף את שירותיו. הפרסום ממוקד בלקוחות שסניף הבנק הסמוך אליהם נסגר, הם חשים שהשירות שהם מקבלים נפגע ויש לידם סניף של מזרחי טפחות.

רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
תלונה: "קפסולות של ויסוצקי הרסו את מכונת נספרסו"
ייצוגית: דואר ישראל שולח סמס לדואר רשום - במקום לשלוח עד הבית
ישראל - בין עשר המדינות שבהן עובדים הכי קשה בעולם

לקוח שיבקש להחליף את הבנק שלו, יגלה לרוב שמדובר בתהליך פשוט יחסית, אבל שיש לו עלות משמעותית. עמלות ההחלפה של חשבון הבנק וכרטיסי האשראי הנלווים אליו עשויות להסתכם בכמה עשרת שקלים. למרות שמדובר בתהליך אוטומטי לכאורה, הוא מועד לתקלות, ועל הלקוח מוטלת אחריות לוודא שכל הוראות הקבע הועברו כהלכה. תקלות בהעברת החשבונות אינן נדירות ועשויות לעלות בעוגמת נפש והוצאות משמעותיות. לכן כדאי לחשוב פעמיים לפני שאתם מחליפים בנק.

הבדלי התעריפים והעמלות בין הבנקים אינם גדולים וברוב המקרים יכולה החלפת הסניף להניב חיסכון של שקלים בודדים בחודש, במקרה הטוב. גם הצורך בסניף קרוב לבית הולך ומתייתר, וגם הסניף הסמוך לביתכם עשוי להשתלב בקרוב באופנת סגירת הסניפים של חלק מהבנקים הגדולים.

אם אתם רוצים בכל זאת להחליף בנק, המהלך הראשון המומלץ הוא בקשת טופס "תעודת זהות בנקאית", שאותו חייב הבנק לספק לפחות פעם בשנה ובכל עת שהלקוח דורש זאת. הטופס מכיל מידע על כל הפעילות שלנו בחשבון הבנק, וכדאי לבקש ולקבל אותו מידי פעם, גם כשאיננו מבקשים להחליף בנק.

בטופס נכללים כל הפרטים על ההלוואות שקיבלנו מהבנק, שיעורי הריבית העמלות ומועדי הפירעון, מסגרת האשראי, שיעור הניצול מהמסגרת, היקף החריגה אם יש, ריבית המסגרת והריבית החריגה, וכן פירוט הוראות קבע, העברות תשלומים קבועות (כגון משכורת), פיקדונות, כל העמלות המשותפות וכרטיסי האשראי. הבנק בו מתנהל החשבון חייב למסור ללקוח באותה הזדמנות מידע מפורט על הצעדים שעל הלקוח לנקוט כדי לסגור את החשבון.

חשוב לזכור שעל פי הוראות בנק ישראל אסור לבנק ממנו אתם עובדים לגבות יותר מ-40 שקלים תמורת סך עמלות המעבר. עם זאת ייתכנו תשלומים הכרוכים בסגירת חשבונות של ריבית ועמלות שהלקוח חייב בהן, כולל דמי פירעון מוקדם במקרה שההעברה כוללת סגירת הלוואות שנלקחו בבנק.

דף המידע ישמש גם את הבנק אליו אתם עוברים בקביעת תנאים החדשים בחשבון החדש. רצוי מאד לסכם מחירי הפעולות הנפוצות בחשבון שלכם (העברות כספים, ניירות ערך וריבית על משיכות יתר) בטרם ההחלטה הסופית על העברת החשבון. למרות שתעריפון הבנק מוצג כקשיח, יש מקום להתמקח על חלק ניכר מהעמלות, במיוחד בתחום ניירות ערך: בתחום זה נוהגים בנקים לגבות עמלות מופרזות שאין להן הצדקה במבנה העלויות.

השירותים הבעייתיים ביותר להעברה הם בדרך כלל זכות למשיכת יתר וכרטיסי אשראי. לקוחות רבים מתייחסים למסגרת משיכת יתר כאל הטבה שמעניק להם הבנק. האמת היא שהבנקים אוהבים מאד לקוחות העושים שימוש סביר במשיכת יתר: זהו אשראי רווחי מאד מבחינת הבנק וכאשר הלקוח מקבל משכורת קבועה רמת הביטחון של הבנק גבוהה. לקוח המנצל בקביעות מסגרת אשראי של 10,000 שקל (אשראי מרבי ביום שלפני קבלת המשכורת) מכניס לבנק כ-400 שקל לשנה, לא כולל ריביות חריגות. לכן כל בנק ישמח לקבל לקוח המכור למשיכת יתר, ואף להלוות לו את הסכום הנדרש לסגירת החשבון הקודם.

המעבר עשוי להסתבך במקרה שללקוח יש עבר של קשיים בהחזר הלוואות ואי עמידה במסגרת האשראי. עבר כזה אינו מונע בהכרח מעבר בין בנקים אבל מבחינת הלקוח זו עשויה להיות הזדמנות לגמילה מצריכת יתר של אשראי: חשבון ללא אפשרות למשיכת יתר בבנק מסחרי או בבנק הדואר. אפשרות נוספת היא ויתור על שירותים בנקאיים ומעבר לכרטיס אשראי נטען.

בעיה נוספת העשויה להתעורר היא החלפת כרטיסי האשראי. הבנקים הם המנפיקים המסורתיים של כרטיסי אשראי ולרוב הלקוחות משווק כרטיס אשראי "בנקאי" המשמש את הלקוח גם למשיכות והפקדות באמצעות המכשירים האוטומטיים. חלק מהוראות הקבע שלנו הן באמצעות כרטיסי האשראי וגם אותן יש להעביר. העמלות הכרוכות בהעברת חשבון כרטיסי האשראי נכללות בחבילת העמלות לבנק שמחירה 40 שקלים.

האחריות להעברת הוראות הקבע מהחשבון חלה על הבנקים והאחריות להעברת ההוראות על כרטיסי האשראי חלה על מנפיק כרטיס האשראי. כלומר: עם הבנק אליו אנחנו עוברים מנפיק כרטיס אשראי, עליו לדאוג להעברת כל הוראות הקבע מהכרטיס החדש לישן. עם זאת כדאי לזכור: חברת החשמל, העירייה או חברת התקשורת אינם מכירים את הבנקים ובכל מקרה של תקלה בהעברת הוראות הקבע, הן פונות ללקוח.

על מנת למנוע אי נעימויות כדאי לוודא בחודשים הראשונים שכל הוראות הקבע עברו באופן תקין. תהליך העברה אינו אוטומטי וכרוך לא פעם בטעויות אנוש ובעיות אוביקטיביות. לעיתים נופל ביצוע הוראת קבע בין הכסאות - הוראה בוטלה בחשבון אחד וטרם נקלטה בחשבון החדש. בבנק ישראל מודעים לבעיה. בשנים הקרובות יחויבו הבנקים לאמץ טכנולוגיה מתקדמת שתאפשר את העברת הוראות הקבע בלחיצת כפתור.

תוכניות חיסכון בנקאיות אינן ניתנות להעברה, אולם גם אין צורך: הבנק הישן מחויב לתנאי תוכנית החיסכון שלכם גם אם החשבון נדד לבנק אחר.