וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יותר יקר פה: רמת המחירים בישראל גבוהה ב-14% לעומת ה-OECD

29.5.2018 / 8:30

דוח שערך מכון טאוב על המצב החברתי-כלכלי של המדינה בשנתה ה-70 מעלה כי האחראים העיקריים לרמת המחירים הגבוהה ביחס למדינות הארגון הם מחירי המזון והדיור

זוג צעיר מחשב חישובים פיננסיים. ShutterStock
רמת המחירים גבוהה יותר בישראל/ShutterStock

רמת המחירים בישראל גבוהה ב-14% לעומת רמת המחירים במדינות OECD - כך עולה מדוח מכון טאוב על מצב המדינה שהתפסם הבוקר (שלישי). הדוח בוחן את מצבה הכלכלי-חברתי של ישראל בשנתה ה-70. האחראים העיקריים לרמת המחירים הגבוהה הם מחירי המזון והדיור, בעוד שבמחירים של סחורות מיובאות חלה ירידה משמעותית.

כותבי הדוח טוענים שהמניע העיקרי לעליית מחירי הדיור בשנים האחרונות היה ספקולטיבי: ציפייה לעלייה נוספת של המחירים. המסקנה היא שהשינוי במגמה וירידת המחירים שנרשמה בחודשים האחרונים עשוי לרמוז על מגמה ארוכת טווח, הנובעת מהירידה בהערכות הרוכשים. מגמה שטרם נבלמה היא של מחירי השכירות - אשר עלו ב-2% בממוצע שנתי בעשור האחרון.

סימנים חיובייים לשינוי המגמה רואים החוקרים גם בתחום העוני. למרות ששיעורי העוני בישראל הם הגבוהים במדינות OECD, חל בשנת 2016 שינוי במגמה - ושיעור העוני ירד ב-1%. החוקרים צופים שהמגמה תימשך גם בשנים הבאות. בין הגורמים לצמצום הפערים מונים החוקרים את תוכנית "חיסכון לכל ילד" שהונהגה בשנת 2017.

עם זאת, מצבן של השכבות החלשות ממשיך להיות קשה ובלתי יציב, וכשליש מהאוכלוסייה חי על משיכת יתר. 37% ממשקי הבית של יהודים מוציאים סכום גבוה יותר מהכנסותיהם. מבין משקי הבית שפנו לקבל עזרה בהתנהלות הכספית, בעלי הכנסה גבוהה יותר חייבים יותר לבנקים, ובעלי הכנסה נמוכה יחסית לווים יותר מבני משפחה ומחברים.

רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

עיקרי דוח טאוב. מכון טאוב, מערכת וואלה!
נקודות מרכזיות בדוח מכון טאוב/מערכת וואלה!, מכון טאוב

המדינה טרם פתרה את בעיית יוקר המחייה

על פי הדוח, השתפר מצבה הכלכלי של המדינה על פי מדדים רבים, אולם היא טרם פתרה את בעיית יוקר המחייה הגבוה, שיעורי העוני גבוהים ומערכת הבריאות אינה ערוכה להתמודד עם ההזדקנות של האוכלוסייה

מגמה חיובית נוספת עליה מצביעים החוקרים היא העלייה בהוצאה הציבורית-החברתית. עם זאת, טוענים החוקרים שקצב העלייה בהוצאה החברתית קטן מקצב העלייה בצרכים, בעיקר בתחום הבריאות והחינוך.

על פי הדוח, השתפר מצבה הכלכלי של המדינה על פי מדדים רבים, אולם היא טרם פתרה את בעיית יוקר המחייה הגבוה, שיעורי העוני גבוהים ומערכת הבריאות אינה ערוכה להתמודד עם ההזדקנות של האוכלוסייה.

עוד עולה מהדוח כי המדינה אינה מגדילה את שיעור ההוצאה על בריאות - ותושבי המדינה משלימים את החסר באמצעות גידול בהוצאה הפרטית על הבריאות, בעיקר באמצעות ביטוחי הבריאות המשלימים, המאפשרים קיצור תורים ובחירה של רופאים מטפלים.

אחוז ההוצאה על בריאות מתוך התמ"ג נותר יציב, למרות עלייה בצרכים הרפואיים בשל התארכות תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה. אלה גרמו לשחיקה של כ-10% בהוצאה הריאלית על בריאות לנפש, והעלייה במחירי שירותי הרפואה הביאה לשחיקה של כ-10% נוספים.

הפער בין חלקה של ההוצאה הציבורית מכלל ההוצאה על בריאות בישראל לחלקה ב-OECD, גדל כמעט פי 3 בשני העשורים האחרונים. הדוח מצביע על מגמת שיפור ניכרת בתחום פערי ההשכלה בין האוכלוסייה היהודית הכללית לאוכלוסיה הערבית והחרדית.

עלייה בשיעור התעסוקה באוכלוסייה הערבית והחרדית

מחברי הדוח מציינים כי פתיחת אפשרויות תעסוקה חדשות ביישובים ערביים, פיתוח התחבורה ותמריצים להעסקת ערבים עשויים לסייע בפיזור מאוזן יותר בשוק העבודה

האוכלוסייה הערבית שיפרה הישגים, והפערים בינה לאוכלוסייה היהודית בתחום החינוך הצטמצמו: שיעור הלומדים בתיכון עלה מ-63% בשנת 1990 ל-93% ב-2015, לעומת 97% בקרב האוכלוסייה היהודית. שיעור הערביות הלומדות מקצועות טכנולוגיים ומדעיים ברמה מוגברת גבוה וממשיך לעלות בהתמדה, אולם אינו מיתרגם ללימודים גבוהים ולתעסוקה במקצועות אלו.

כמו כן, חלה עלייה גדולה בשיעור הערביות הפונות ללימודים אקדמיים, וכיום השיעור כפול מאשר בקרב גברים ערבים. עם זאת, ההשכלה ממוקדת יתר על המידה בתחום החינוך, כפי שמשתקף גם בשוק העבודה - 3 מתוך 5 נשים בעלות תואר בקרב דרוזיות ומוסלמיות; ו-4 מתוך 5 בדואיות עוסקות בחינוך. ייתכן שהסיבה לבחירות אלו היא שתחומי החינוך מאפשרים לערבים לעבוד בקהילה ובשפה הערבית, ונוחים לשילוב עם חיי משפחה. גברים ערבים רבים עוסקים במקצועות הבריאות. מחברי הדוח מציינים כי פתיחת אפשרויות תעסוקה חדשות ביישובים ערביים, פיתוח התחבורה ותמריצים להעסקת ערבים עשויים לסייע בפיזור מאוזן יותר בשוק העבודה.

עוד עולה מהדוח כי גברים חרדים לומדים משפטים בשיעור גבוה מאוד. נשים חרדיות נוטות יותר לתחומי החינוך והבריאות, אולם הן גם לומדות בשיעורים גבוהים יותר מהחילוניות בחוגי מתמטיקה ומדעי המחשב. בשוק התעסוקה ניכרים הבדלים בין הזרמים: גברים חרדים בגילאי 30-23 מזרם חב"ד מועסקים בשיעור הגבוה ביותר - כ-50% (בשנת 2013). בקרב החרדיות, השיעור הגבוה ביותר הוא בקרב ליטאיות, שכ-80% מהן מועסקות. בכל הזרמים חלה עלייה בשיעורי התעסוקה עם הזמן, הן אצל גברים הן אצל נשים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully