בפירמת רו"ח בריטמן-אלמגור עוקבים אחרי האתרים בהם גולשים העובדים

מעקב אחר דפוסי הגלישה של עובדים נהפך בשנתיים האחרונות למגמה רווחת, בעיקר בארה"ב. אגודת הפרטיות (Privacy Foundation) האמריקאית, עמותה הנאבקת על שמירת הפרטיות באינטרנט, פירסמה באחרונה מחקר שממנו עולה כי מסרי דואר אלקטרוני ודפוסי גלישה של כשליש מהעובדים בארה"ב מצויים תחת מעקב של מקום העבודה שלהם. עוד עולה מהמחקר כי מעסיקים ברחבי העולם עוקבים אחר הפעילות המקוונת של כ-27 מיליון עובדים.



חברות דוגמת נייקי, דורסל, אמריקן אקספרס ורשת מריוט רכשו לא מכבר רישיונות לשימוש ב-WebSense, התוכנה הנפוצה ביותר למעקב אחר פעילות הדואר האלקטרוני של העובדים. גם צבא ארה"ב רכש באחרונה 200 אלף רישיונות לשימוש בתוכנה. גם בישראל גדל מספר המעסיקים העוקבים אחר עובדיהם, וכשהדבר נחשף מתעוררת סערת רוחות, כפי שהתרחש בפירמת רואי החשבון בריטמן-אלמגור מרשת דלויט-טוש העולמית.



באחרונה הפיצה הפירמה דו"ח בקרב עובדיה שבו צוינו האתרים שאליהם גלשו 25 מהם. זאת, בניגוד להנחיות שפירסמה החברה שבוע קודם, ולפיהן אסורה הגלישה לאתרים שאינם קשורים לעבודה. בתגובה לטענתם של כמה מהעובדים, כי הפצת הדו"ח גובלת בחדירה בוטה לפרטיותם, טען שותף בכיר בבריטמן-אלמגור, מוטי ברלבב, כי מדובר בהתייעלות פנימית בפירמה: "העובדים צריכים לדעת שאין לעשות שימוש פרטי במכשיר שהמשרד נותן להם לצורכי עבודה".



ב-11 בנובמבר שלח ברלבב הודעת דואר אלקטרוני לכ-700 עובדי הפירמה בישראל, תחת הכותרת "שימוש יעיל וחסכוני באינטרנט המשרדי". בהודעה נכתב כי השימוש באינטרנט המשרדי "כבד ואיטי" וכי "המגבלות הנ"ל גורמות לבזבוז זמן יקר". בהודעה נכתב כי מחלקת המחשוב של בריטמן-אלמגור התקינה תוכנת מעקב לניתוח שימושים באינטרנט, וכי מעיון ראשוני במידע עולה כי נעשה שימוש רב באתרים שאינם קשורים לעבודה.



בדו"ח המפורט, שנשלח לעובדים כעבור כעשרה ימים, מפורטים שמות העובדים שעשו שימוש ברשת בניגוד למדיניות החברה. העובדים שקיבלו אותו יכלו לדעת לאילו אתרים גלשו העובדים שהוזכרו בו, ולטענת כמה מהם, פרסום הדו"ח היה משפיל ופגע בפרטיותם.



ברלבב דוחה את הטענה: "בסך הכל פירסמנו רשימה מצומצמת של אנשים שצריכים להסיק מסקנות, ובמקום לעשות זאת הם פונים לעיתונות. אני פועל נגד מצוקה שאליה נקלענו לאחר שנתנו בידי העובדים מכשיר שבו הם אמורים להשתמש רק לצורכי עבודה. אני מקווה שהמהלך הזה ישפר את איכות העבודה בפירמה, שנפגעה בעקבות הגלישה לאתרים שאינם קשורים לעבודה". יו"ר הפירמה, רו"ח יגאל בריטמן, אמר שאין כוונה לפגוע בפרטיות העובדים: "אף שכל הזמן אנחנו משדרגים את החיבור לרשת, הגלישה איטית להחריד. הקש ששבר את גב הגמל היה שהודעות דואר אלקטרוני שלנו נתקעו בגלל העומס". לדבריו, בכוונת החברה להגדיל את רוחב הפס המחבר אותה לאינטרנט.



בארה"ב מדובר במעקב נרחב בהרבה. אף על פי שחוק התקשורת האלקטרונית האמריקאי מ-86' אוסר על יירוט מכוון של מסרים אלקטרוניים, הוא משאיר "חורים" המאפשרים למעסיקים לעקוב אחר עובדיהם. כך לדוגמה, מעסיקים רשאים ליירט מסרים אלקטרוניים של העובדים אם היירוט נעשה למטרות עסקיות. המעסיק אינו רשאי להאזין לשיחות טלפון פרטיות, ואולם כדי לברר איזו היא שיחת טלפון פרטית הוא רשאי להאזין לכל השיחות. לבסוף, המעסיק נדרש לקבל הסכמה כלשהי מהעובד לעצם ביצוע המעקב, אך הפסיקה מלמדת כי עצם פרסום הודעה המבהירה לעובד כי הוא מצוי תחת מעקב נחשבת לקבלת הרשאה מהעובד לביצוע המעקב.