בסוף חודש ספטמבר השנה הסתכמה יתרת עודף הנכסים על ההתחייבויות במט"ח ובהצמדה למט"ח של המגזר הפרטי הלא-בנקאי ב-9.5 מיליארד דולר, לעומת 8.8 מיליארד דולר בסוף 2001 ולעומת עודף התחייבויות על נכסים בסך 900 מיליון דולר בסוף שנת 1998, כך עולה מנתוני מחלקת הפיקוח על מטבע חוץ בבנק ישראל.
בפיקוח על מט"ח מסבירים כי אומדן עודף הנכסים במט"ח מהווה אומדן למידת החשיפה לייסוף השקל ואילו אומדן עודף התחייבויות מהווה אומדן לחשיפה לפיחותו. הרצון לשנות את החשיפה יוצר ביקושים או היצעים בשוק במטבע חוץ, המשפיעים על שער החליפין של השקל. החשיפה נמדדת באורח מצרפי כפער בין הנכסים להתחייבויות במטבע חוץ ובהצמדה למטבע חוץ, לרבות עסקות עתידיות להגנה בפני שינויים בשער החליפין של השקל (אך מסיבות סטטיסטיות אינה כוללת החזקות באופציות שקל/דולר בגלל חלקיותם של הנתונים הקיימים). בבנק ישראל מציינים כי מאחר, שלרוב, ערעור היציבות בשוק שקל/מט"ח עלול לנבוע מפיחות השקל, הימצאות המגזר הפרטי הלא-בנקאי בעודף נכסים גדול במט"ח, תורמת ליציבותו של השוק.
המגזר הפרטי הלא-בנקאי מורכב מיחידים; משקיעים מוסדיים הכוללים קופות גמל ופיצויים, קרנות השתלמות, קופות פנסיה וחברות ביטוח; ותאגידים הכוללים חברות עסקיות ומלכ"רים.
בפיקוח על מט"ח מציינים כי במגזר היחידים - כולל פעילותם באמצעות הקרנות - נרשם שינוי מהותי במשקל עודף הנכסים בחו"ל מסך עודף הנכסים במט"ח: מ-6% בדצמבר 1998, גדלו הנכסים בחו"ל ל-20% בסוף 2001 ול-28% בספטמבר 2002. בתקופה זו הגדילו היחידים את נכסיהם במט"ח ב-6 מיליארד דולר, בעוד שיתרת ההתחייבויות במט"ח נותרה ללא שינוי - כמיליארד דולר.
עיקר הגידול בנכסים התבטא בנכסים בחו"ל שגדלו מ-800 מיליון דולר בלבד ל-5.3 מיליארד דולר, מהם, 2.2 מיליארד דולר בפקדונות בבנקים זרים ו-2 מיליארד דולר באג"ח ובמניות סחירות זרות, (כולל שינויי מחיר). בנכסים בארץ לעומת זאת נרשם גידול מתון בסך 1.5 מיליארד דולר, רובו ככולו בפקדונות בבנקים בארץ. הגידול במשקל הנכסים בחו"ל משקף את תהליך התפתחות הליברליזציה והאינטגרציה עם השווקים הפיננסים בעולם.
בנק ישראל: הציבור חשוף לייסוף בשער השקל - עודף נכסיו על התחייבויותיו עומד על 9.5 מיליארד דולר
ליאור כגן
1.12.2002 / 12:25