פיוטרקובסקי ויתר על החלפת חתימה בחשבון זאבי "עקב התחרות"

יו"ר הבנק הבינלאומי, שלמה פיוטרקובסקי, סיפר בעדות שמסר במשטרה על פגישה שקיים ביוזמתו עם גד זאבי. מטרת הפגישה היתה לבדוק אם יש אמת במידע שקיבל ממנכ"ל בנק פיבי שווייץ, דוד נחימובסקי, ולפיו ההון העצמי של זאבי בעסקה לרכישת 20% מבזק , שהופקד בבנק בשווייץ, הוא בעצם של מיכאל צ'רנוי.



"הפגישה היתה אצלי במשרד וגד זאבי חזר ואמר שהכסף הוא כספו ושייך לו וכל הסיפור אין מאחוריו ולא כלום", אמר פיוטרקובסקי בעדות. "שאלתי אותו כיצד ידע זאב רום (שניהל את עסקיו של צ'רנוי בישראל - א"ב) באותה פגישה (בין נחימובסקי לצ'רנוי ורום, א"ב) לתת לנחימובסקי פרטים על עצם קיום החשבון, הסכום וכו'. זאבי ענה שהיכרותו עם זאב רום מקורה בתיווכו של רום בעסקת הטלפון הסלולרי בבולגריה שזאבי רצה לקנות מצ'רנוי, ובהקשר זה רום קיבל מזאבי עמלת תיווך ולכן ידע פרטים על החשבון של זאבי בשווייץ".



בהמשך עדותו הדגיש פיוטרקובסקי כי בשיחות הבאות שהיו לו עם זאבי, ולנוכח השמועות שהיו בשוק, הוא שב והעלה בפניו את אפשרות מעורבותו של צ'רנוי ואחרים בעסקה. לדבריו, בכל פעם אמר לו זאבי כי לא היו דברים מעולם.



פיוטרקובסקי טען בעדותו כי "בשלב הזה לא היתה סיבה להניח שהסיפור שסופר לנחימובסקי הוא יותר מאשר סיפור, מה עוד שלא היה שום מידע תומך אחר בעניין". הוא אמר כי "במרוצת כל התקופה הזו היו לי כמה וכמה שיחות גם עם יגאל ארנון בקשר לעניין, שעודכן באופן שוטף על פרטי השיחות שלי עם זאבי".



פיוטרקובסקי גם ציין בעדותו כי לאחר שהתברר לו כי זכות החתימה בחשבון של זאבי אינה רק שלו, אלא גם של עו"ד שווייצי שלא היה מוכר לו, ביקש מזאבי להחליף אותו בעו"ד מיקי קומיסר, אותו הכיר מעסקות קודמות של זאבי עם הבנק. לדברי פיוטרקובסקי, אף שזאבי הסכים לבקשתו, בפועל עו"ד קומיסר לא הגיע לבנק בשווייץ לחתום.



"חזרתי ופניתי לזאבי כמה פעמים בעניין ובכל פעם הסביר זאבי את העניין בעיכוב שמונע מקומיסר להגיע". חוקרי היחידה לחקירות בינלאומיות במשטרה (היאחב"ל) הקשו על פיוטרקובסקי בעניין זה:



שאלה: "הבעיה היא שמהרגע שקיבלת מזאבי הכחשות והבטחות, עברו הרבה שבועות שבהם לא עשה דבר, ואתה לדבריך חזרת וביקשת ממנו להחליף זכויות החתימה - והנה בספטמבר זאבי שוב מבקש אשראי של 60 מיליון דולר נוספים, ואתה עדיין לא נוקט נגדו בשום פעולה ממשית או מציב לו לפחות אולטימטום. מדוע?"



תשובה: "צריך להבין שמערכת היחסים עם הלקוחות, ובעיקר עם הגדולים והטובים שבהם, אינה בנויה על דרישות אולטימטיוויות של בנק וכניעה של הלקוחות לכל דרישות הבנק. במקרים רבים מאוד דרישות שונות, הגם שמובטחות על ידי לקוחות, אינן מתקיימות על ידם מסיבות שונות, לעתים אפילו בתואנה של 'מה, לי אתה לא מאמין?' והבנק ממשיך ומממן אותם במקרים שהוא משתכנע כי אין בכך בכדי להגדיל את הסיכון העסקי של העסקה. זאת מאחר שהתחרות על עסקות טובות עם לקוחות ראויים היא קשה, ומחיר אי הנוחות באי מילוי בקשות הבנק כדאי ושווה בנסיבות העניין. גם במקרה זה, היתה לגד זאבי אפשרות לגייס עשרות מיליוני דולרים באמצעות שיעבוד שני של המניות לטובת משקיעים מוסדיים (קופות גמל וחברות ביטוח) והיה לזה אפילו פרסום בעיתונות וגם הצדקה כלכלית. לכן אנחנו לא נמצאים במצב של להציב אולטימטום, מה עוד שאין סיבה ראויה להציב אולטימטום".