הערכה: השכר במשק יישחק ריאלית ב-8.4% ב-2002

כמה עשרות שקלים שיקבלו השכירים החל במשכורת ינואר 2003 בפריסה עד אפריל 2004, על פי הסכם תוספת היוקר שנחתם באחרונה, אינם משנים את התמונה הכללית: 2002 היא שנת קיצוצי השכר.



כך, הסכם ההבראה בתעשייה הצבאית (תעש) קובע כי נוסף על פיטורי 900 עובדים, שכרם של העובדים הנשארים יקוצץ ב-11%; עובדי בנק לפיתוח התעשיה נאלצו להסכים להפחתת שכר של 3%; עובדים חדשים בענף ההיי-טק מתקבלים כיום בשכר הנמוך ב-15%-10% לעומת השכר שהיה משולם להם אילו התקבלו ב-2001; חברת הבנייה אשטרום החליטה לקצץ 4% משכר עובדיה, אך בעקבות איום ההסתדרות להגיש נגדה תביעה משפטית היא תסתפק בקיצוץ שכר הבכירים ואלה המועסקים בחוזים אישיים; ההסתדרות עצמה הודיעה לעובדיה כי בכוונתה לקצץ 10% משכרם, נוסף על פיטורים מתוכננים של עשרות עובדים.



לאחר שנים רצופות של עלייה בשכר הריאלי בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, השכר במשק ב-2002 נמצא במגמת ירידה. זאת, כתוצאה מהמיתון, שלפי כל הסימנים יימשך גם בחודשים הבאים. אבטלה, סגירת חברות וקווי יצור במפעלים, צמצום היקפי משרות ופיטורי עובדים המאפיינים את המיתון, נוסף על האינפלציה, הם הגורמים לירידה בשכר.



מפעלים רבים החל בענף ההיי-טק ועד לענפים המסורתיים, מעדיפים להקטין עלויות בדרך של הורדת שכר ולהשאיר את פיטורי העובדים כאופציה אחרונה. הסיבה: המנהלים מאמינים שפיטורים יוצרים זעזועים פנימיים בחברה. אלה מתבטאים בתחושת ניכור, חרדה והחרפת היחסים בין ההנהלה לעובדים; לעומת זאת, הורדת שכר היא צעד הנתפש על ידי העובדים כקשה פחות ולפיכך זוכה להבנה רבה יותר.



נתי זכאי, מנכ"ל חברת בנפיט לייעוץ בתחומי שכר ופרישה של עובדים, אומר כי אפשר להבין את ההנהלות שפיטרו עובדים במגזרים שבהם עלות העבודה תופסת חלק גדול מהוצאות החברה, לדוגמה, בהיי-טק. ואולם לדבריו, בתחומי פעילות אחרים ההנהלות מודעות כיום לכך שנוסף על פיטורים עליהן לבחון גם צעדי ייעול כגון הקפאה זמנית של השכר, קיצוץ בשכר, הפחתת שעות נוספות או ניכוי זמני משכר העובדים כהלוואה לארגון שתוחזר בהצמדה כעבור שנה.



"השכר אינו קשיח"



"השכר בעידן של הפסדים מתמשכים בארגון אינו עוד קשיח, כזה שלא ניתן לשנותו כלפי מטה, כפי שהיה בימי הצמיחה או ההצלחה הכלכלית של החברה", אומר ראש מוקד פיתוח ישומים בחברת חילן טק, דוד שי. לדבריו, ההנהלות מעדיפות לקצץ בשכר באופן פרוגרסיווי כך שתחילה יופחת שכר הבכירים או חברי ההנהלה, ורק בשלב השני יקוצצו השכר או ההטבות הסוציאליות של שאר העובדים.



ב-99' השכר עלה ריאלית ב-2.4%; ב-2000, השנה של ערב פרוץ המיתון במשק, עלה השכר ב-6.2%; ב-2001 השכר הריאלי עלה ב-1.4%. הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, פתחיה בר-שביט, אומר שבינואר-ספטמבר 2002 הסתכמה האינפלציה ב-5.3%. באותה התקופה, השכר במשק עלה נומינלית ב-0.3% בלבד, אך ריאלית השכר נשחק ב-5% עקב האינפלציה. בחלוקה על פי מגזרים, השכר במגזר העסקי נשחק בתשעת החודשים הראשונים לעומת התקופה המקבילה ב-2001 ב-5.5%, בעוד שבמגזר הציבורי השכר נשחק ב-4%.



הצמצום בהוצאות המפעלים כתוצאה מהמיתון נתן את אותותיו כבר ב-2001. באותה שנה השכר הריאלי במשק אמנם המשיך לעלות, אך בקצב איטי יותר. ב-2002 באה התפנית הגדולה במגמת השכר - כלפי מטה. הגורם המדרבן היה התגברות הפיטורים של עובדים במשק, בעיקר במגזר העסקי. כך, לדוגמה, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השכר הממוצע במשק היה באוגוסט האחרון 6,965.4 שקל - פחות מאשר באוגוסט 2001 כשעמד על 7,073.4 שקל, ומשמעותית פחות לעומת יוני 2001 כשהגיע לשיא של 7,405.1 שקל.



לדברי בר-שביט, שחיקת השכר ב-2002 נגרמה לא רק בגלל המיתון במשק אלא גם בשל התפרצות האינפלציה במשק. ב-2002 האינפלציה תגיע כנראה ל-8%, שיעור שאיש במשרד האוצר ובבנק ישראל לא צפה. "אילו נשמר יעד האינפלציה ל-2002 שקבע משרד האוצר, 3%-2%, השכר לא היה נשחק ואפילו עולה מעט", אומר בר-שביט. לדבריו, שבירת המגמה של עליית השכר ב-2002 אינה נובעת משינויים מבניים במשק.



אחד הגורמים לשינוי כלפי מטה במגמת השכר הריאלי היה ענף ההיי-טק. קריסת חברות והצטמצמות הפעילות בחברות אחרות באה לידי ביטוי בהקפאת שכר העובדים ובקיצוץ בתנאי השכר הנלווים. כך לדוגמה, רוב חברות ההיי-טק ביטלו את תלושי השי למסעדות פאר, הקטינו מאוד את השימוש ברכב ליסינג, את הגיבושים ואת ההשתתפות של עובדיהן בתערוכות או בהשתלמויות המתקיימות בחו"ל.



בחברות להשמת כוח אדם בענף ההיי-טק מעריכים שהשכר בענף נמוך כיום ב-30%-25% לעומת הרמה באמצע 2000, ערב פרוץ המשבר בענף, וב-20%-15% לעומת הרמה במחצית 2001. עיקר הנפגעים בשכרם הם דרג המנהלים הבכירים בחברות, עובדים בתפקידי מנהלה שלא צברו ותק, רכזי כוח אדם ועובדי בתפקידים שאינם ליבת העסקים של החברה. גם פיטוריהם של אלפי עובדים מחברות ההיי-טק והמעבר של חלקם לענפי היי-טק למחצה או אף לתחומים מסורתיים הם גורמים בירידת השכר במשק.



"לאחר אינפלציה נמוכה מאוד ב-2001-'99, נגיד בנק ישראל נקט צעד חסר הצדקה לחלוטין והוריד את הריבית בבת אחת", אומר בר-שביט. "כתוצאה מכך החל תהליך של פיחות מואץ שבעקבותיו עלה קצב האינפלציה, תופעה שהובילה לשחיקת השכר". לדבריו, באותה תקופה היה מוצדק לדחות את תשלום תוספת היוקר לשכירים, כדי למנוע את גלגול השכר על המחירים ולאחר מכן גלגול המחירים על השכר וחוזר חלילה.



"דרישת ההסתדרות לתוספת היתה במקומה"



בר-שביט: "עכשיו, כשעברו שלוש שנים ללא תוספת יוקר, כשהאינפלציה ב-2002 תגיע ל-8% וכשהשכר נשחק ב-5%, התביעה של ההסתדרות לתשלום תוספת יוקר במשק היתה במקומה, במיוחד לקבוצות שכירים בתחתית סולם השכר או כאלה שהן חסרות כוח מיקוח". להערכתו, לאחר שתדעך הדהירה הנוכחית של האינפלציה, השכר יתאושש וימשיך לעלות באמצעות זחילה טבעית - תוספת ותק, קידום בדרגה והעלאות שכר אישיות.



ראש האגף לכלכלה ולחברה בהסתדרות, עו"ד אפרים זילוני, מעריך שהשכר הריאלי ב-2002 יישחק ב-9%. במונח