תעשיות מלח מגדירה מחדש את המונח "מצב"

למשקיעים בשוק המניות שעדיין אינם יודעים מהן הסיבות שבגינן הפסידו שיעור ניכר מאחזקותיהם המנייתיות, באה אתמול חברת תעשיות מלח שבשליטת משפחת דנקנר, עשתה סדר בדברים וסיפרה לשוק ההון כי "המצב" הוא האשם בכל. תעשיות מלח אף הודיעה כי ההפסדים הם זמניים בלבד, וכי מיד כשייגמר המיתון והמצב הביטחוני הלא נעים השורר באזורנו ישתנה - הכל יסתדר.



כדי להסביר את ההפרש העצום בין שווי השוק של מניות בנק הפועלים שבבעלותה (11.6%) לבין שוויין בספרים (800 מיליון שקל), ואת הסיבות שבגינן החליטה תעשיות מלח לא למחוק אפילו שקל אחד לירידת ערך ההשקעה, כותב דירקטוריון תעשיות מלח משפט בן 48 מלים: "להערכת הנהלת החברה ובהתבסס על הערכות אנליסטים, וכן בתוך בחינת הצורך של הפחתת השקעת קבע, לרבות התייחסות להנחיות שפורסמו על ידי רשות ניירות ערך בעניין, הירידה בשווי השוק של בנק הפועלים בבורסה היא תוצאה של המשבר הביטחוני-הכלכלי ואינה נושאת אופי קבוע, ולפיכך לא נרשמה הפחתה לירידת ערך".



חד וחלק, נמסר מתעשיות מלח: "זה לא ששוויו של הבנק ירד, זה לא שההשקעה במניות בנק הפועלים פחות טובה משהיתה בעבר, פשוט המצב הביטחוני-הכלכלי הוריד את הבורסה ללא סיבה כלכלית אמיתית". לנזקים של בנק הפועלים בעקבות "המצב" השורר כבר עשרה רבעונים ולהידרדרות בכוח ההחזר של עסקים ומשקי בית רבים, לא נמצא מקום בדו"חות תעשיות מלח.



דווקא בדו"חות בנק הפועלים מוזכר לא מעט פעמים "המצב" כגורם מספר אחד להרעה אמיתית בתוצאות, ולהשפעה הכלכלית השלילית שיש לו על גופים במשק. בין היתר מודגש בדו"חות בנק הפועלים כי כתוצאה מהירידה החדה בפעילות ענפי הבינוי והנדל"ן, בתי המלון ושירותי הארחה ואוכל, התקשורת ושירותי המחשב - נקלעו לווים לקשיים, ועובדה זו מתבטאת בהיקף ההפרשות לחובות מסופקים ולחובות הבעייתיים.



הסעיף המעניין בדו"חות הפועלים מצוי תחת הכותרת: "מימון גרעיני שליטה וחבילות מניות". לתעשיות מלח שרכשה את מניות הפועלים במימון נדיב של בנק לאומי ותיכננה לפרוע את החוב בדיווידנדנים מבנק הפועלים, מומלץ לקרוא סעיף זה פעם נוספת.



"תחום זה", נכתב בדו"חות בנק הפועלים, "כולל אשראים שניתנו, כשעיקר הביטחונות להם הם המניות הנרכשות. בעסקות מסוג זה מקור ההחזר החזוי הוא תזרים המזומנים הצפוי לרוכשים מהחברה הנרכשת. להתפתחויות הכלכליות ולירידות בשווקים הפיננסיים יש השפעה שלילית על שוויין של אותן מניות, המגדילות את רמת הסיכון בתחום זה. במקרים שבהם קיימת ירידת שווי שוק למניות סחירות בבורסה שמשמשות כבטוחה לבנק, מעדכן הבנק את הערכותיו לגבי שוויה של החברה הנרכשת על פי תזרים המזומנים הצפוי ממנה. גם בתחום זה הגביר הבנק את הפיקוח, חיזק במידת האפשר את הביטחונות והחמיר את הקריטריונים הנדרשים לאישור בקשות חדשות למימון.



תעשיות מלח מוסיפה להסתמך על הערכת השווי שביצע הפרופ' אמיר ברנע לבנק פועלים באוגוסט 2002, ולפיה שווי בנק הפועלים הוא 16 מיליארד שקל ללא פרמיית שליטה, ו-17 מיליארד שקל עם פרמיית שליטה. זאת, לעומת שווי השוק של הבנק כיום, 9.1 מיליארד שקל. ההון העצמי של הבנק הוא 13.7 מיליארד שקל. על פי הערכת ברנע, שבוצעה לפי הדו"חות של תעשיות מלח לרבעון הראשון של 2002, שווי הבנק גבוה ב-32%-24% מההון העצמי שלו.



תעשיות מלח המחזיקה ב-11.6% ממניות הפועלים, רושמת את אחזקתה לפי שווי מאזני של 1.84 מיליארד שקל, בעוד ששווי השוק של המניות הוא 1.076 מיליארד שקל. כלומר, הפרש של כ-800 מיליון שקל בין שווי השוק לשווי הרשום בספרי תעשיות מלח.



מה שבעיקר מדיר שינה מעיני בעלי השליטה בתעשיות מלח הוא החשש ממחיקת חלק מהותי בהון העצמי הנמוך שלה, אם תיאלץ בסופו של דבר לבצע מחיקה. ההון העצמי של תעשיות מלח הוא 340 מיליון שקל, ומהווה פחות מחצי מההפרש בין שווי השוק של בנק הפועלים לבין השווי בספרים. ירידה בהון העצמי מהווה הפרה של תנאי ההלוואה שנטלה תעשיות מלח מבנק לאומי.



גם ללא המחיקה מציינת תעשיות מלח כי בנק לאומי פנה אליה בעקבות בדיקה שוטפת שערך לגבי היחסים הפיננסיים. בעקבות ירידה נוספת ביחסים הפיננסיים מעבר לשיעור הקבוע בהסכם בין לאומי לתעשיות מלח, ביקש לאומי ליצור שיעבודים קבועים על נכסי מקרקעין המצויים בבעלותה. תעשיות מלח, שעדיין לא פרעה חלק מהלוואת הגישור שקיבלה מלאומי על אף שתאריך היעד שהיה בסוף אוקטובר כבר חלף, כותבת כי יתרת ההלוואה תיפרע באמצעות מניות כור שחולקו כדיווידנד. לפני שבוע קיבלה תעשיות מלח מניות כור בשווי של 25 מיליון שקל.



מכיוון ששלושה חודשים בלבד לאחר הערכתו של ברנע, העריך קסלמן (שהיה בעבר הרו"ח של דנקנר) את שווי לאומי ב-20%-10% פחות מההון העצמי; וכן לנוכח הקווים המנחים שפירסמה רשות ני"ע לבחינת השקעות קבע, המזכירים כי שווי שוק נמוך משמעותית משווי הספרים מהווה אחת העילות למחיקה - עולות כמה שאלות: האם הערכת השווי הקרובה של ברנע, שתיעשה על פי הדו"חות של בנק הפועלים לרבעון השלישי תתייחס גם לעקרונות שהציבה הערכת השווי של קסלמן? מה תעשה תעשיות מלח כשיתברר לה כי "המצב" (שגרם לירידת ערך המניות בבורסה, אך לא לירידת ערכן האמיתי) נשאר עמנו עוד רבעון אחד או שניים? האם אלרן הרוכשת את תעשיות מלח בפרמיה של 80% על שווי השוק שלה בשל הערכתו של ברנע, משלמת את המחיר ההוגן על המניות?