בכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלית הקרובים לפעילותו של המדען הראשי בתמ"ס, אלי אופר, אמרו בסוף השבוע שעבר כי הוא נכנע מהר מדי ללחצי הסקטור הפרטי בפרשת החממות הביוטכנולוגיות ובסוגיית התמיכה בחברות פורטפוליו של קרנות הון סיכון. באוצר ובתמ"ס הביעו תמיהה על החלטות שקיבל אופר, והודיעו שייבדקו מחדש על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים באגף התקציבים באוצר. החלטותיו של אופר היו אמורות לעבור דרך גופים אלה, אך בפועל התקבלו תוך דילוג מעליהם. מקורות אחרים אחרים במשרד התמ"ס אמרו בתגובה: אופר לא נכנע מהר ללחצים, הוא פשוט יותר גמיש מקודמו בתפקיד.
אופר קיבל באחרונה שלוש החלטות שנויות במחלוקת: לחייב חברות המייצרות שבבים בסיוע מענק מחקר ופיתוח (מו"פ) ממשלתי לבצע מחצית מעבודת הייצור שלהן בחברת טאואר סמיקונדקטור; לאחד את שתי הזוכות בחממות הביוטכנולוגיות לחברה אחת; לתת העדפה במענקי מו"פ לחברות שכבר פועלות על פני חברות מתחילות ובמשתמע להעדיף חברות פורטפוליו של קרנות הון סיכון על פני חברות אחרות (אופר הגיע לתפקידו לאחר שפעל בקרן הון סיכון גיזה).
לדברי אופר, העדפת החברות שכבר פועלות מוצדקת. הוא אמר כי מדובר בחברות שהעסיקו 50 עובדים, נקלעו לקשיים, עברו תהליכי התייעלות ונותרו עם 30 עובדים, ועדיין מתקשות לגייס השקעות בסקטור הפרטי. אופר נימק את החלטתו בכך שמדובר בהצלת חברות טובות, במקום בהוצאת כסף על חברות בתחילת דרכן שלא ברור אם ייהפכו בעתיד לחברות טובות.
"במצב שלכל כך הרבה חברות קשה", אמר אופר, "צריך להיות גמיש ולנסות לעזור להן. אני קורא לזה הצלה במידה מסוימת. ישנן הרבה חברות טובות, שנעזרו בעבר בכספי המדען ומחפשות משקיע ולא מוצאות. חלק מהן יותר טובות מחברות בשלבים יותר ראשוניים, שנראות טוב כי עוד אין להן צרות. חלק מהחברות שנסגרות כיום הן יותר טובות מחברות שהיום מתניעים אותן, ושייקלעו למשבר עוד שנה-שנתיים, אם המצב לא ישתפר. המסר שלי הוא שיש מספיק חברות שצריך לדאוג להן במטרה שימשיכו להתקיים, כדי שלא נמצא את עצמנו עוד שנתיים-שלוש במצב שאין לנו חברות".
בכיר בתמ"ס אישר כי העדפה זו נועדה לתמוך בעיקר בחברות פורטפוליו של קרנות הון סיכון. לדבריו, היות שהקרנות מתקשות לגייס השקעות המשך וחלקן חוששות להשקיע את הכסף שבידן, הן מגבירות את לחציהן על התמ"ס לקבלת תמיכה מיוחדת בחברות הפורטפוליו שלהן. תחילה ביקשו תמיכה מקרן הסיד החדשה שהקים התמ"ס לחברות מתחילות ונדחו על ידי מנכ"ל התמ"ס, אמיר חייק. הן לא התייאשו, ועתה נראה כי הצליחו לשכנע את אופר לתת לחברות שלהן העדפה במענקי מו"פ. אופר לא קיבל את אישור חייק או משרד האוצר להחלטתו.
"אני החלטתי", הוא אומר, "אבל אם כולם יגידו שזו שטות - אני לא דיקטטור". אופר דחה את ההערכות כי בכך נכנע ללחצי ידידיו מקרנות ההון סיכון. לדבריו, ההחלטה לא התקבלה בעקבות פניות של הקרנות אלא בעקבות פניות של גוף שאינו קשור לקרנות. "דיברתי עם הרבה אנשים שאמרו שהרעיון טוב", הוסיף בלי לפרט. בתשובה לשאלה האם לפי חוק המו"פ אין הוא אמור לאשר מענקים על בסיס איכות המו"פ בלבד, השיב אופר: "הגדרת המו"פ צריכה להיהפך מתיאוריה למשהו שניתן לקיים. יש לחברה שיווק, מצב פיננסי ושותפויות, וצריך למצוא דרך להביא הכל בחשבון".
באגף התקציבים באוצר הופתעו מההחלטה ומתכוונים לבחון את חוקיותה בימים הקרובים.
אופר הוציא הנחיה לחברות שבבים ישראליות, לפיה עליהן לייצר לפחות מחצית מהשבבים שיפתחו בעזרת מענק מו"פ בחברת טאואר סמיקונדקטור. במסר לחברות הבהיר כי על פי חוק המו"פ מ-84', מחויבות החברות הנתמכות על ידי המדען הראשי לבצע את מלוא הייצור שלהן בישראל. הבעיה בהנחיה שהוציא אופר נובעת מכך שהיא פוגעת לכאורה בתחרות ויוצרת "הסדר כובל" המנוגד לחוק ההגבלים העסקיים. זאת, מכיוון שכאשר החברות נדרשות לייצר בחברה אחת (אין בישראל יצרנית שבבים נוספת), יכולה אותה חברה לדרוש מחירים שהחברות לא יוכלו להתמקח עליהם. בכך הופך אופר את טאואר למונופול בייצור שבבים בישראל. יצרניות שבבים אחרות הפועלות בישראל, דוגמת אינטל, מייצרות בעבור עצמן ולפיכך אינן אמורות להיכלל בשוק ייצור השבבים הישראלי. כמונופול אמורה טאואר להיות כפופה לפיקוח מחירים של הממשלה, ולא בטוח שיהיה לה עניין בכך. הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, עתיד לבדוק בימים הקרובים את חוקיות ההנחיה ואת השלכותיה.
בתגובה אמר אופר כי הוא דווקא היטיב עם יצרניות השבבים, שכן החוק קובע כי כל חברה נתמכת צריכה לבצע את הייצור בישראל, ואילו הוא איפשר להן לבצע חלק מהייצור בחו"ל. עם זאת, לשון החוק משקפת מצב מעט שונה מזה שתיאר אופר. החוק קובע כי חברה נתמכת אמנם תייצר בישראל, אך גם מעניק לוועדת המחקר של המדען הראשי, הגוף המאשר את מענקי המו"פ, סמכות לאשר חריגות מכך. החוק אינו קובע את שיעור הייצור שתידרש חברה לבצע בישראל. לכאורה יכולה ועדת המחקר לאשר את הוצאת כל ייצור השבבים לחו"ל.
סעיף 29 ד' בחוק המו"פ מבהיר: "המוצר שיפותח כתוצאה מהמו"פ ייוצר אך ורק בישראל, אולם רשאית ועדת המחקר לשם הגמשת מטרות חוק זה, במקרים מיוחדים ונימוקים שיירשמו, לאשר במהלך ביצוע התוכנית או לאחר סיומה העברה של חלק מזכויות הייצור של המוצר אל מחוץ לישראל באופן ובתנאים שתקבע".
החלטה נוספת של אופר שיבדוק שטרום, היא לאפשר לשתי הזוכות במכרז החממות הביוטכנולוגיות להתאגד לחברה אחת ולנהל במשותף את החממות הביוטכנולוגיות. שתי הזוכות במכרז הן קבוצה בראשות האחים עופר שהתחייבה להקים חממה ברחובות וקבוצה בראשות האחים זיסאפל שהתחייבה להקים חממה בירושלים.
מאז פרסום תוצאות המכרז במאי 2002, הופעלו על הממשלה לחצים להקמת חממה שלישית בבאר שבע. הממשלה הסכימה לפרסם מכרז שלישי לפריפריה בצפון או בדרום. שתי הזכייניות, שלא רצו מתחרה שלישית, הציעו באותו שלב כי יקימו שלוחה בפריפריה. בפועל לא ניגשה אף קבוצה למכרז החממה בפריפריה, והזכייניות הפעילו על אופר לחצים לאשר את איחודן, כד
"אופר מיהר להיכנע לאחים זיסאפל ועופר ולקרנות"
אורה קורן
2.12.2002 / 9:37