אחת המחלוקות הגדולות לגבי תהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה נוגעת למעורבות של אגף התקציבים במשרד האוצר. יש שטוענים כי האגף תופס תפקיד משמעותי מדי ולמעשה אנשי האגף הם אלו שמחליטים איזה צעדי מדיניות יבוצעו ואיזה לא. הנושא עלה גם לדיון בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה, כשמשני צדי המתרס היו אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ושאול מרידור, ראש אגף התקציבים באוצר.
שמחון ציין בדבריו כי "בעבר אמר אלי הורביץ שאם הוא היה נותן את המפתחות לסמנכ"ל הכספים, אז טבע הייתה נשארת חברה קטנה. אגף תקציבים הוא הגזבר שלנו וזאת הבעיה הגדולה של מדינת ישראל. עד 1985 לא ספרו את אגף תקציבים ולכן המשק נראה כמו שהוא נראה. מאז חל מהפך, שינו את הכללים, ונתנו את המפתחות לניהול המדינה לאגף תקציבים, כי לא סמכו על הפוליטיקאים. כך נראות התשתיות במדינת ישראל - כשאתה נותן לגזבר לקבוע איזה רכבת תהיה, אתה מקבלת רכבת אטית ובאיחור. אחרי זה נתנו סמכויות גם לחשב הכללי ולמשרד המשפטים וזה נהיה עוד יותר קשה. היום, גם אם אגף תקציבים רוצה להגדיל את ההשקעה בתשתיות - הוא מבין שזה מאוד קשה. מה הפתרון? שיהיה מי שיחשוב על אסטרטגיה ויהיה מי שיהיה אחראי על הכסף. צריך לבנות מערכת שתהיה טוב יותר לקידום מדינת ישראל".
מרידור הגיב על דברי שמחון ואמר כי "מי שחושב את הדבר הזה לא מכיר את הממשלה. המפתחות לא בידיים שלנו. מי שהתחיל את המהפכה בתשתיות הוא בנימין נתניהו, כשהיה שר האוצר. כשהמדינאים רוצים לקבוע מדיניות הם יכולים לעשות את זה, כשהם לא רוצים - נורא קל להסתתר מאחורי פקידים. באגף תקציבים יש אוסף מאוד מוכשר של אנשים שמה שמייחד אותם ומה שמניע אותם זה טובת החברה הישראלית. אין הרבה אנשים שזה הדנ"א שלהם מהבוקר ועד הערב. הייתי רוצה לראות גופים חזקים שעוסקים באסטרטגיה, פעם היו כאלו".
קודם לכן מתח שמחון ביקורת פעם נוספת על מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח. שמחון סבור כי הבנק לא צריך למנוע ייסוף של השקל באמצעות רכישת דולרים. "אנחנו בעודף בחשבון השוטף משנת 2002, זה מעיד על עוצמה אדירה של המשק כי יצוא זה דבר קשה - צריך להיות הכי טוב בעולם בייצור המוצר, ולהצליח לעשות את זה בזול, אחרת לא יקנו ממך. לכן מה שקורה בישראל הוא יוצא דופן. זאת תוצאה של שני שינויים מבניים - צמיחתו של סקטור ההיי-טק מכ-11% בכלכלה לכ-20%; וגילויי הגז הקטינו משמעותית את התלות של המשק בייבוא דלקים".
"למרות השינויים המבניים הדרמטיים שעברנו, שער החליפין הריאלי האפקטיבי נמצא ברמה שבה היה לפני 20 שנה. למה אנחנו רוצים למנוע ייסוף של השקל? כי יש סקטורים שייפגעו מכך - הם מייצאים הרבה והרווחיות שלהם נמוכה, ולכן הם בסכנה. מבדיקה שערכתי, פחות מ-1% ממהמועסקים במשק עובדים בסקטורים האלו. ייסוף ישפר רווחיות בענפים אחרים, למשל בענף המזון. חומרי גלם מיובאים מחו"ל וגם מחירי האנרגיה צמודים לשערי החליפין. שמירה על שער החליפין מעל מה שהוא צריך להיות בשוק החופשי - המשמעות של כך זה הטלת מכס. אחת הסיבות לכך שהפריון בישראל הוא נמוך המחיר הגבוה של ההון, שנגרם בגלל שער חליפין שלא מבוסס על השוק החופשי".
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג הגיבה לדברי שמחון ואמרה כי : "צריך להעמיד דברים על דיוקם. יתרות המט"ח עומדות על 32% מהתוצר, רמה דומה לזו של לפני 10 שנים. שער חליפין מושקע גם מכוחות כלכליים בסיסיים וגם מהמדיניות המוניטרית במדינות אחרות ויש מדינות חשובות שמחזיקות במדיניות מוניטרית מרחיבות, שמשפיעות על שער החליפין. כשאנחנו מסתכלים על שער החליפין לאורך זמן, מאז שהחלה ההתערבות, חל ייסוף בסדר גודל של 20% בשער החליפין האפקטיבי הריאלי וזה אומר שהמדיניות לא מנעה את הייסוף אלא אולי מיתנה אותו בנקודות שבהן חשבנו שהייסוף חד מדי, מעבר לכוחות הבסיסיים.
"הטענה שההתערבות בשוק המט"ח פוגעת בהשקעות במגזר הסחיר תמוהה בעיני. זה נכון שחלק מההוצאות של חברה יכולות להיות נמוכות יותר בגלל ייבוא, אבל גם ההכנסות קטנות כתוצאה מייסוף. לכן ייסוף יכול לפגוע ברווחיות, ולכן גם בהחלטה אם לבצע השקעות".
רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן