החוק קבע שלושה סוגי קרנות אפשריים: קרן פטורה, קרן חייבת וקרן מעורבת. הקרנות הפטורות אינן חייבות במס, אך בעלי היחידות שלהן מחויבים במס רווחי הון של 25% בעת מימוש הקרן. ועדת רבינוביץ תיכננה כי בקרנות מסוג זה ישתמשו משקיעים מוסדיים, חברות מהמגזר העסקי ומלכ"רים, עליהם מוטל שיעור מס קבוע והם מתחשבנים עם רשויות המס בכל מקרה. המס הגבוה (רוב האפיקים האחרים ממוסים ב-15%) ירחיק את המשקיעים האחרים מקרנות אלה.
סוג הקרנות השני הוא הקרנות החייבות. קרנות אלה פוטרות את בעלי יחידות ההשתתפות ממגע עם רשויות המס. הקרנות ישלמו מס על כל נייר ערך שישקיעו בו, לפי שיעור המס שנקבע לו בחוק. אחד החסרונות של קרנות אלה הוא שבעלי היחידות שלהן אינם זכאים להשתמש בהפסדים לצורך קיזוז מול רווחים, או להפך. כלומר, ההשקעה בקרנות אלה מנותקת מהשקעות אחרות מבחינתה של הרפורמה. בקרנות החייבות ישקיעו בעיקר פרטים המעוניינים להימנע ממגע עם רשויות המס.
מסלול הקרנות השלישי הוא הקרנות המעורבות. המשקיעים בקרנות אלה ישלמו מס רווחי הון עם מימוש הקרן, בדומה לקרנות פטורות, אך המס יהיה נמוך יותר - 15% בלבד. הקרן תשלם בעצמה מס על דיווידנד (12%), ומס על רווחי ניירות ערך זרים (24%). עם המימוש, כאשר ייגבה מס של 15% מבעלי היחידות, יושלם באופן טכני שיעור המס על דיווידנד ל-25% ועל ני"ע זרים ל-35% כפי שהחוק דורש.
היתרון הגדול הטמון בקרן הפטורה הוא דחיית המס עד למועד המימוש, כך שבעל הקרן יכול לשבת בקרן במשך שנים, והמס הנצבר לו בקרן משמש להשקעות נוספות של מנהלי הקרן. יתרון נוסף של הקרנות המעורבות הוא אפשרות קיזוז הפסדים. פרטים המשקיעים גם בניירות ערך אחרים כמו מניות, ואג"ח, ואף קרנות נאמנות אחרות יוכלו לקזז את ההפסדים מול הרווחים.
סיווג המס של הקרנות - מרבית הנכסים בקרנות החייבות
רותם שטרקמן
3.12.2002 / 14:39