לאחר שלוש דחיות נתנה שופטת ביהמ"ש המחוזי, שרה ברוש, את החלטתה בבקשות של חברת אמבלייז סיסטמס ושל מייסדיה - אלי רייפמן, נפתלי שני, שרון כרמל וצורי דבוש - לסלק על הסף את תביעתה של מלם מערכות , שבשליטת איש העסקים גד זאבי, לקבל 50.1% ממניות אמבלייז.
ברוש דחתה את הבקשה, מלבד נקודה אחת - העילות כנגד חברות שבבעלות בעלי השליטה. בעניין זה קבעה השופטת, כי על מלם לתקן את כתב התביעה שלה בתוך 30 יום כך שיציג עילה כלפי אותן חברות המחזיקות בפועל במניות אמבלייז עבור המייסדים.
במארס 2001 הגישה מלם, באמצעות עו"ד אביגדור קלגסבלד, תביעה למתן סעד הצהרתי כנגד אמבלייז ומייסדיה, לפיו הסכם היפרדות עליו חתמה מלם עם המייסדים ועם בעלי השליטה באמבלייז בטל. כמו כן, ביקשה מלם מביהמ"ש להורות כי על הנתבעים להעביר לה 50.1% ממניות אמבלייז (לשעבר גיאו אינטראקטיב).
בכתב התביעה נטען כי ביולי 1994 חתמו מלם וגיאו על הסכם לפיו תשקיע הראשונה 400 אלף דולר, ובתמורה תקבל לידיה 50.1% ממניות החברה.
עוד נטען בתביעה, כי חודשים ספורים לאחר חתימת ההסכם ובטרם בוצעה ההקצאה, הציגו היזמים למלם מצגי שקר לפיהם מוצרי החברה אינם נמכרים, ואין בחברה כל פיתוח ממשי. כמו כן, נטען כי אין משקיע המעוניין להמשיך ולהשקיע בחברה וזאת, לטענת מלם, כדי לגרום ליציאתה מגיאו.
לאור מצגים אלה טענה מלם כי שוכנעה שהחברה נמצאת בפני מבוי סתום, ולאור זאת יהיה זה הישג משמעותי אם תוחזר לה השקעתה. לפיכך, היא חתמה עם גיאו והמייסדים על הסכם ההיפרדות לפיו היא תקבל את כספי השקעתה בחזרה.
יומיים לאחר החתימה על הסכם ההיפרדות, חתמה גיאו על הסכם השקעה חדש עם קבוצת משקיעים זרה - בניגוד למצגים שהוצגו בפניה.
אמבלייז ומייסדיה פנו, באמצעות עורכי הדין יעקב ויינרוט וירון פירדי, וביקשו לסלק את התביעה על הסף, שכן מלם ידעה בזמן אמת את כל העובדות המהותיות הרלבנטיות, והשתהתה במשך 6 שנים בהגשתן.
עוד נטען, כי תביעתה של מלם לסעד הצהרתי נועדה להתחמק מתשלום אגרה בגין תביעה כספית על סך 873 מיליון שקל - 50% מאמבלייז באותו מועד.
כאמור, השופטת דוחה את בקשות אמבלייז ומייסדיה, וקובעת לעניין השיהוי כי הטענות שהועלו בנושא צריכות להתברר בבית המשפט, ולא בבקשה מקדמית של סילוק על הסף. כך גם לגבי השאלה האם מלם ידעה על מעשי התרמית כבר באוקטובר 1996, בעת שהגישה אמבלייז את תשקיף ההנפקה בבורסה בלונדון.
השופטת חייבה את אמבלייז בתשלום הוצאות הבקשה בסך 10,000 שקל לטובת מלם.
יש לציין, כי במועד הגשת התביעה נסחרה אמבלייז בבורסה בלונדון לפי שווי של 650 מיליון דולר. כיום נסחרת אמבלייז בלונדון לפי שווי של 250 מיליון דולר בלבד.
ביהמ"ש דחה על הסף את בקשת אמבלייז למחוק תביעת מלם מערכות לקבל 50.1% ממניותיה
אמיר הלמר
3.12.2002 / 15:03