זוסמן: ההתפתחויות בשנתיים האחרונות עלולות לשוב ולהוביל למשבר פיננסי

"השאלה אם המשק הישראלי עומד על סף משבר פיננסי נשארת פתוחה. התמונה אינה חד משמעית" - כך קובע פרופ' צבי זוסמן, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, במאמר שכתב על מדיניות הממשלה.



לדברי זוסמן, המלמד באוניברסיטת בן גוריון ובמכללה האקדמית בתל אביב, שוק המטבע של ישראל יכול אמנם לעמוד בזעזועים הודות ליתרות מט"ח נזילות וגדולות וחוב חיצוני קטן. ואולם, אסור להתעלם מהאפשרות שהתפתחויות שנראו בשנתיים האחרונות עלולות לשוב ולהוליך למשבר פיננסי.



כך, יש להביא בחשבון את ההשפעה הקשה של הזעזועים החיצוניים - משבר ההיי-טק והאינתיפאדה - על המשק; התנודות החריפות בשער החליפין לאחר הפחתת הריבית ב-2%; הירידה בהפקדות המשקיעים הזרים בבנקים ישראליים; האיומים בצמצום ואף בניתוק הקשרים הכלכליים מצד מדינות רבות; הפחתה בדירוג של ישראל בשוק הכספים הבינלאומי; והניסיונות לפגוע בעצמאות בנק ישראל באמצעות התערבות בקביעת המדיניות המוניטרית.



במיוחד צריכות לעורר דאגה, טוען זוסמן, ההתפתחויות השליליות במערכת הבנקאות. לדבריו, ההתפתחויות במערכת הבנקאות ב-2002, הגידול בהפרשות לחובות מסופקים, הירידה החדה ברווחיות של בנקים רבים וההתפתחויות בבנק לפיתוח תעשיה "ממחישים שאין לבטל את החששות לפרוץ משבר רחב יותר בבנקאות הישראלית. עם זאת, הנזק הצפוי למשק אם יפרוץ משבר הוא כה גדול שגם אם ההסתברות להתרחשותו נמוכה, יש להעמיד את מניעתו בראש סולם העדיפויות של מדיניות הממשלה ובנק ישראל".



במאמר כותב זוסמן כי הכלים העומדים לרשות הממשלה ובנק ישראל לצמצום הסכנה של משבר פיננסי הם קיצוץ התקציב ומדיניות ריבית נכונה. קיצוץ התקציב עשוי לחזק את אמון הקהילה הפיננסית הבינלאומית ביציבות הפיננסית; ריבית גבוהה עשויה למנוע נהירה של משקיעים זרים ומקומיים מהשקל למט"ח. עם זאת, קיצוץ בתקציב וריבית גבוהה עלולים להחריף את הירידה בפעילות במשק. לפיכך יש צורך בהיערכות מדויקת לסכנות, ומינון מדויק ככל האפשר של צעדי המדיניות למניעת המשבר הפיננסי.



ב-2002-2001, מציין זוסמן, הפחיתה האינתיפאדה את התוצר העסקי ב-7% וקריסת ענף ההיי-טק הפחיתה את התוצר העסקי ב-4.3% נוספים. הפגיעה בתוצר העסקי בגין האינתיפאדה שווה לפגיעה שנגרמה למשק ממלחמת יום הכיפורים בסוף 73' וב-74'.



זוסמן סבור כי לנוכח המצב הקשה במשק על הממשלה להציב לעצמה שלושה יעדים עיקריים: מניעת משבר פיננסי, מניעת פגיעה בשכבות החלשות חרף הקיצוצים בתקציב, והכנת המשק לחידוש הצמיחה. לדבריו, אחד הלקחים ממלחמת יום הכיפורים ומשבר האנרגיה שבא בעקבותיה הוא שאין די בסיום הלחימה והמשבר העולמי כדי להבטיח את חידוש הצמיחה. ולראיה, בעוד שמשקים רבים החלו להתאושש ממשבר האנרגיה בסוף שנות ה-70, שקע המשק הישראלי ב"עשור האבוד".