חושבים שמחירי הפופקורן גבוהים? חכו לעלייה במחירי התירס

תוכניות ריאליטי בישול, ים של תמונות אוכל ברשתות החברתיות ומבול של מסעדות חדשות יוצרים אשליה שהאוכל בעולם הוא מגוון ואינסופי. אולם למעשה, מדובר באשליה: מתוך כ-50 אלף מיני צמחים אכילים, רוב המזון בעולם מתבסס על שלושה גידולים בלבד: אורז, חיטה, ותירס, שנמצאים הרחק מעל כל היתר בהיקף הייצור שלהם. הם מהווים מזון עיקרי עבור כ-4 מיליארד בני אדם אף שחלק ניכר מהייצור שלהם מרוכז במספר מצומצם של מדינות. בנוסף, למרות שקיימים זנים רבים לכל אחד מהגידולים - לאורז מוכרים כ-10,000 - בפועל נעשה שימוש במספר מצומצם מתוך המבחר הזה.

כל אלו הופכים את המזון בעולם לא רק ללא מגוון, אלא גם בהחלט לסופי: גורמים פוליטיים, כלכליים, חברתיים וסביבתיים משבשים את זמינות הגידולים, מעלים את מחירם או מובילים לשניהם. בהיסטוריה מוכר היטב הרעב האירי במאה ה-19, שבמהלכו מתו מיליון בני אדם, ו-2.5 מיליון נאלצו להגר מהמדינה, משום שזן תפוחי האדמה שגודל שם, ושהיווה מזון עיקרי בעבור מרבית האוכלוסייה, נפגע קשות בשל טפיל הכימשון. אבל לא צריך ללכת רחוק: במשבר המזון של 2008, מחירי הדלק הגבוהים, ראשיתו של משבר פיננסי עולמי ומשתנים סביבתיים שונים גרמו לעלייה של כמעט 300% במחירי הדגנים ולגל רעב במדינות העולם השלישי.

שני מחקרים שפורסמו באחרונה בכתב העת המדעי PNAS מצביעים על כך שבעתיד הלא-רחוק תירס, קטניות וירקות יהיו חשופים עוד יותר להשפעות סביבתיות, ובמיוחד לשינוי האקלים. הם מצטרפים לתמונה רחבה יותר של מחקר המצביע על תנודות עתידיות, רובן שליליות, באיכות המזון ובמצאי שלו. שרשרת האספקה של המזון - שמתחילה במיקום הגידולים, וממשיכה בתשומות התובלה, התמודדות עם התפרצות מזיקים, היכולת לספק מזון מהצומח גם לגידול בעלי חיים לצורכי מאכל ותנאי העבודה של עובדי החקלאות - משתנה לנגד עינינו, והיא תיראה אחרת החל מאמצע המאה הנוכחית אם לא יינקטו מאמצים לבלום את מגמת שינוי האקלים.

רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
בושם ב-15 שקלים ותיק לחזייה ב-20: מיניסו פתחה חנות ראשונה בישראל
בגלל ויכוח על כסף: המוביל זעם - ועזב את ההובלה באמצע
המועצה לצרכנות: איפה המקום הכי זול לקנות בו משקאות קלים

הראשון מבין המאמרים בחן את גידול התירס, שמגיע לכמעט מיליארד טונות בעולם בשנה, במספר תרחישים של התחממות כדור הארץ. תירס אינו רק מזון יסוד; חלק גדול מן היצור מופנה להאבסת בעלי חיים, לייצור דלק ביולוגי, או למוצרי משנה כמו ממתיקים, שמן, ויטמינים, ויסקי (בורבון), מוצרי קוסמטיקה, מוצרי ניקיון ואפילו דבק. השאריות של תהליכי עיבוד התירס - סיבים וכדומה - משמשים לתחליפי פלסטיק, בדים, צבעי טקסטיל ועוד. כל שינוי בתפוקה משפיע לכן על שווקים רבים ומגוונים, על פתרונות בני-קיימא לבעיות סביבתיות, ובמיוחד, על תזונתם של מאות מיליונים.

בתרחיש הראשון שנבדק, שבו לא ייעשה דבר כדי להפחית את פליטות גזי חממה והטמפרטורה העולמית הממוצעת תעלה ב-4 מעלות צלזיוס ויותר עד סוף המאה (מודל שנקרא "עסקים כרגיל"), יקטן יבול התירס במחצית במקומות מסוימים. אך גם בתרחיש המתון יותר, שבו תתרחש עלייה של 2 מעלות בממוצע עד סוף המאה (בטווח העליון של הסכם פריז לצמצום שינוי האקלים שנחתם ב-2015), יבול התירס העולמי יקטן "רק" בכחמישית.

גידול התירס מרוכז במספר קטן של מדינות - יש רק 4 יצואניות עיקריות - ארה"ב, ברזיל, ארגנטינה ואוקראינה. הסיכוי שארבעתן תחוונה במקביל ירידה של 10% לפחות ביבול (שעומד כיום על 0%) עולה דרמטית מ-7% בתרחיש של התחממות ב-2 מעלות צלזיוס ל-86% בתרחיש של התחממות ב-4 מעלות צלזיוס. כלומר, הסיכוי ל"גל הלם" של עליית מחירים לצד פגיעה קשה בתזונה של אוכלוסיות גדולות - משום שלא יישאר תירס לייצוא - עולה פי 12.

המאמר השני סקר 174 מחקרים שונים שבחנו את ההשפעות בסביבתיות על היבול של קטניות וירקות ואיכותו. אלו הם הגידולים המומלצים יותר לתזונה בריאה על ידי סוכנויות ממשלתיות ברחבי העולם, ולכן חשיבותם גדולה. מסקנת החוקרים היא שההשפעות השליליות של העלייה הצפויה בטמפרטורה, בריכוז האוזון ובמליחות קרקע - לצד העדר משקעים - יגרמו להפחתה ביבול של עד 35% במחצית השנייה של המאה. החישוב הזה מביא בחשבון גם את ההשפעה החיובית של עלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, שמעודדת פוטוסינתזה ולכן גם תוביל לעלייה מסוימת בהיקף היבולים.

נראה שקטניות וירקות רגישים הרבה יותר מאשר דגניים, כמו תירס וחיטה, לשינויים הסביבתיים. ומשום שהם עשירים יותר בחומרי הזנה כגון חלבון ובוויטמינים, בעוד שהדגניים מספקים בעיקר את האנרגיה הקלורית - הפער בין ההמלצות לגבי תזונה רצויה לבין האפשרות בפועל של מיליארדים לקיים אותן, צפוי לגדול.

הממצאים של שני המאמרים עולים בקנה אחד עם מחקר קודם אחר שהשווה גישות שונות לבחינת השפעתה של עליית הטמפרטורה בלבד על 4 הגידולים עיקריים שמספקים ביחד שני שליש מצריכת הקלוריות של האדם; על פי ממצאיו, ללא התערבות בצמצום הפליטות, כל עלייה במעלת צלזיוס תפחית את היבול העולמי של סויה ב-3.1%, אורז ב-3.2%, חיטה ב-6%, ותירס ב-7.4%.

בישראל, חלקם של 3 הגידולים העיקריים הוא קטן יחסית, גם כאחוז מתוך גידולי החקלאות המקומית וגם בתרומה הקלורית לתזונה. עם זאת, הצריכה המקומית של תירס, חיטה ואורז תלויה כמעט בלעדית ביבוא ובשוק הסחורות העולמי; ב-2008 עלו מחירי האורז והחיטה גם כאן במקביל להתייקרות העולמית, ומחירם עולה שוב בימים אלו. לכן, תנודות כגון ירידה בזמינות הגידולים במדינות המייצאות בשל משבר האקלים, אירועים מקומיים או מניפולציות כלכליות ישפיעו גם על הצריכה שלנו. גל הלם כתוצאה משינוי האקלים, כמתואר במחקר, יהיה כנראה חריף יותר מהמוכר לנו, אבל עדיין משמעותי פחות עבורנו בהשוואה למשל למדינה כמו קמבודיה, התלויה לחלוטין באורז.

לעומת זאת, הייצור והצריכה בישראל כן נשענים על ירקות ופירות מקומיים, והסיכונים שהם נתונים להם, ובמיוחד היקף היבול, הם משמעותיים ביותר, כלכלית ותזונתית גם יחד. בקיץ הנוכחי כבר מדווחים בחדשות על עליות במחירי הירקות והפירות. אף שקשה לקשור ישירות בין שינוי האקלים לבין אירועי מזג האוויר שהשפיעו על התוצרת, הרי שקשר זה הוא יותר מסביר. בצד השני של הגלובוס הקשר הישיר מתגלה במלואו; ניו זילנד אחראית כמעט למחצית מהייצוא העולמי של פרי הקיווי, בשווי של 1.2 מיליארד דולר (3% מסך הייצוא של המדינה). עד אמצע המאה כבר לא ניתן יהיה לגדלו בצפון המדינה והוא יצטרך לנדוד או להתחלף בגידול אחר המותאם לתנאים.

"כמו כל שוק, גם בישראל התפתח איזון בין החקלאות המקומית לבין גידולי ייבוא", מסביר פרופ' אבי פרבולוצקי, לשעבר מנהל המחלקה למשאבי טבע במכון וולקני של משרד החקלאות. "השוק הישראלי מסוגל להתמודד בטווח הקצר עם מידה מסוימת של ירידה ביבול או של עלייה במחיר של גידול אחד או שניים מיובאים, אך השוק עמיד הרבה פחות לירידה דרמטית ביבולי דגנים בארצות גידולם או לעלייה במחירם, ופגיעה משולבת במספר גידולים יכולה לשנות את פני הדברים - בתחילה בהרכב התזונה של אנשים פרטיים ובהמשך תפקודם של סקטורים כלכליים התלויים בייבוא".

יש כמה צעדים אסטרטגיים שיכולים לתרום להגדלת חוסנם של הגידולים ולהקטנת השפעתם על הסביבה. הראשון הוא שינוי העשייה החקלאית לכיוון של אגרו-אקולוגיה, כלומר העדפה של שיטות העולות בקנה אחד עם הסביבה והמערכת האקולוגית ולא מזיקות לה; אלו הן למשל הדברה ביולוגית או עידוד מגוון ביולוגי חקלאי. הגישה השנייה מדגישה איתור פתרונות חדשניים בתחום ההנדסה הגנטית. למשל, התערבות גנטית יכולה להפוך את תהליך הפוטוסינתזה ליעיל יותר ובכך להפיק יבול רב יותר מאותם משאבים סביבתיים. עם זאת, הנדסה גנטית מעוררת ויכוח סוער, כולל בתוך התנועה הסביבתית עצמה, משום שיש הסבורים כי לגישה זו סיכונים סביבתיים משלה, על אף שאין לכך תימוכין מדעי חד-משמעי. לאימוץ גישות כאלו יש יתרון כפול: הן מקטינות את המשוב השלילי בין חקלאות מתועשת והסביבה והן עשויות לאפשר גישה למזון רב יותר ואיכותי יותר גם בתנאים משתנים.

"איננו מכירים טוב מספיק את ההשפעות הישירות של שינוי האקלים על החקלאות בישראל", מסכם פרבולוצקי. "יש מקום להרחבת המחקר בתחום כדי לסייע לעמידות השוק בפני השינויים שכבר מתרחשים וכן לפתח פתרונות חדשניים גם עבור שווקים אחרים. זהו תחום שבו החוזקות של ישראל הן בולטות".

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה