1. רשימת המועמדים לנגיד/ת בנק ישראל מתארכת. המועמד ששמו החל באחרונה לבלוט הוא פרופ' אבי שמחון יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, מאז דצמבר 2015. הוא מומחה למקרו-כלכלה וכלכלת ישראל, עם התמחות בחקר שחיתות בתחומי העבודה. מחקריו האקדמיים, באוניברסיטה העברית, בחוג לכלכלה חקלאית, ובאוניברסיטת מינסוטה, עוסקים בצמיחה כלכלית, כלכלת עבודה, מבנה ענפי של המשק ושחיתות ציבורית.
עמדותיו הכלכליות: הגברת תחרות, נגד התערבות במט"ח, מלחמה ברגולציה, הגדלת פריון, האצת קלות עשיית עסקים, נגד העלאת מסים ובעד גרעון מתון - "גרעון של 3% מקובל בעולם ולא מסכן אותנו" אמר לא פעם, עמדה התואמות את עמדות ראש הממשלה בנימין נתניהו שבסמכותו למנות את הנגיד בהיוועצות עם שר האוצר משה כחלון, שגם הוא טוען לעמדות דומות. עם זאת, יש בעברו כמה נקודות שעלולות להקשות על המועמדות.
2. נתניהו מחפש נגיד/ה. עד היום הוא לא העלה אפילו לא שם אחד של אשה מועמדת. הוא קבע לעצמו ולאנשיו שני תנאים מקדמיים: פרופסור, ומישהו שהוא כבר מכיר. ראש הממשלה נעול על דמות מוכרת, אומרים מקורבים, מכמה סיבות: הראשונה, דמות שאיננה מוכרת, לו עצמו ובכלל, יש בה אי-ודאות ואפשרת להפתעות בלתי צפויות, למרות שכל פרופ' מועמד לתפקיד כזה כבר פעל, דיבר וגם כתב עשרות מאמרים כך שעמדותיו פחות או יותר ידועות.
עניין שני: מינוי נגיד שאינו מוכר לו לתפקיד כל כך קריטי וצמוד לו ולממשלה, דורש השקעה אישית - ללמוד זה את זה, להתרגל, לכופף ידיים, לדעת איך מתחילים ואיך מסיימים מריבות מתוקשרות.
עניין שלישי: החשיפה ומחירה. דמות מוכרת עברה כבר את הפחד הגדול מכולם: הביקורת וההשמצות. אלו תמיד מגיעות ברשתות חברתיות, בתקשורת, בתחקירים, מארגונים חברתיים ומגורמים פוליטיים, בפנים ובחוץ, ולא פעם גילוי אפילו המצאה של שלדים בארון. השתלחות נגד מועמד לתפקיד בכיר היא גם אישית, גם פוליטית וגם נובעת מרצון ל"חסל" רק כי נתניהו ממנה אותו, או ממשלת ימין ממנה אותו, כמובן תוך שימוש בסיבות שנראות הגיוניות, מנומקות וסבירות.
3. פרופ' שמחון עובר בגדול את תנאי הסף הללו. הוא פרופסור, מוכר, ידוע, מעולם לא החביא את עמדותיו, גם כשהן מנגחות גורמים בכירים. הוא עובד לצד נתניהו כבר שלוש שנים. לפני כן היה היועץ הכלכלי של שר האוצר דאז יובל שטייניץ, גם זה בברכת נתניהו. הוא גם מוכר - הוא כבר "אכל חצץ". עמדותיו העלו את זעמם של בעלי עמדות שונות. מ"שונא עניים", עד "אוהב עשירים", "ניאוליברל מנותק", "קפיטליסט חזירי" "אנטי חברתי" ועוד מונחים שגורים כגון אלה.
עם זאת, כאן טמונה בעיה אחת במינוי שמחון. האמירות הברורות שלו, אם כי הן התמתנו עם השנים, עדיין לא מסתדרות עם הקרבה למועד הבחירות והרצון של נתניהו לסגור מראש, עוד לפני הבחירות, קואליציה כמה שיותר רחבה.
אחד המכשולים במועמדותו מופיע במאמר שלו מדצמבר 2011 תחת הכותרת "משפחה עם 8 ילדים היא חטא", שבו הוא טען כי "היכולת של הורה ל-8 ילדים לפקח על ילדיו ולסייע להם, קטנה לאין ערוך מזו של הורה ל-3". זה הקפיץ נגדו את ראשי המפלגות החרדיות, אריה דרעי, משה גפני ויעקב ליצמן, שהגיעו לראש הממשלה והתנגדו למינויו ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה מאחר "שהתבטא נגד עניים ונגד משפחות ברוכות ילדים".
נתניהו הבטיח להם אז את מחויבותו להסכמים הקואליציוניים. אלא שהיום יעקב ליצמן הרבה יותר חזק ומאיים. הוא כבר הוכיח את כוחו מול ראש הממשלה כאשר מנע, באיומי פרישה, את מינוי מיכל עבאדי-בויאנג'ו לנציבת שירות המדינה, בגלל פעולת בקרה שעשתה במשרד הבריאות ובהזרמות הכסף לבית החולים הדסה בראשו העמיד את מקורבו פרופ' זאב רוטשטיין.
4. ליצמן וגפני מסתמנים כשותפים הקואליציונים של נתניהו גם בממשלה הבאה. אם וכאשר. נכון להיום הם לא מעורבים בענייני הנגיד. אבל, יש מי שמשגיח מרחוק ומחכה לרגע הנכון להתערב. הסיבה: האינטרסים הכבדים שיש לראשי העסקנות החרדית בעמדת נגיד בנק ישראל בעניין עתיד הפיקוח והמעמד של הגמחי"ם. מפעלי גמילות החסדים שמעבירים משם לפה סכומי עתק בשקלים ובמטבעות זרים.
לחברי הכנסת החרדיים יש אינטרס להבטיח שבנק ישראל ימשיך במדיניות העלמת העין הנוכחית שלו ולא ינסה להסדיר, ליישם את החוק הישראלי, על מערכת בנקאות הצללים המשגשגת של העולם החרדי. לצד החשש הזה ממלא בנק ישראל תפקיד שלילי מבחינת הח"כים החרדים בכך שהוא מתייצב לצד הבנקים בחיכוך בינם לבין הגמ"חים, שמפקידים בבנקים כספים אך מסרבים לדווח לבנקים מה מקור הכספים. החיכוך הזה רק צפוי להתגבר בשנים הקרובות על רקע לחצים בינלאומיים על ישראל ליישם את מלוא כללי הדיווח והשקיפות, במסגרת המאבק העולמי בהעלמות מס והלבנות כספים.
הגמ"חים הם צינור החמצן המימוני העיקרי של החרדים. הרגולטורים הפיננסיים משוכנעים שהגמ"חים אינם משמשים רק כמוסדות חברתיים, ללא רווח, המסייעים לנזקקים. ענף הגמ"חים מונה מאות מוסדות בגדלים שונים ומגלגל מיליארדים רבים. לפי המידע שבידי רשויות החוק, הגמ"חים הגדולים ביותר לא רק מעניקים הלוואות, אלא גם מחזיקים פיקדונות ובכך הם למעשה בנקים לכל דבר.
הפיקוח על הבנקים אינו מתערב בנעשה, ואינו אוכף את החוק כשהחשש הוא שהמדינה תצטרך להתערב במקרה של קריסת גמ"ח גדול שתרושש אלפי משפחות הנעזרות בשירותיו. ענף הגמ"חים עצמו נותר בינתיים ללא רגולטור לאחר שנדחו תכניות להעביר אותו לפיקוח רשות שוק ההון או משרד המשפטים.
לצד הבעיה המתמשכת של היעדר פיקוח הולכת ומתגברת בעיה אחרת, הנובעת מהממשק בין מערכת בנקאות הצללים החרדית למערכת הבנקאות ה"רשמית" המפוקחת על ידי בנק ישראל. רשויות מס של מדינות זרות וארגונים בינלאומיים כמו ה-OECD לוחצים על ישראל להתאים את המערכת הפיננסית שלה לכללי דיווח שנועדו להקשות על הלבנות כספים והעלמות מס.
הבנקים נאלצים לדווח על פקדונות שמנהלים אצלם הגמ"חים מבלי שיש לבנקים מושג למי שייכים הכספים בפקדונות המנוהלים. היוזמה לחוקק חוק גמ"חים נקלעה למבוי סתום בגלל התנגדות עקרונית של גמ"חים למסירת מידע על המשתמשים בשירותיהם ובינתיים נוצר הסדר זמני לשנתיים שאפשר לבנקים לעמוד בדרישות ה FATCA - כללי הדיווח הקשוחים של רשויות המס בארה"ב שהוחלו על כל מי שיש שהוא בעל זיקה אמריקאית, ולא משנה היכן הוא מתגורר, חי ועובד.
במסגרת ההסדר הבנקים בישראל מדווחים על חשבונות הגמ"חים כעל חשבונות של מוסדות ללא כוונת רווח. אולם הגמ"חים מתלוננים כי הבנקים מערימים עליהם קשיים, מטרידים אותם בשאלות - שהרשות למניעת הלבנת הון מחייבת כל מוסד פיננסי לשאול - ומאיימים לסגור פקדונות אם לא יקבלו מידע בסיסי על מקור הכספים שמנוהלים אצלם.
הבנקים טוענים כי מדובר בבירורים הכרחיים בגלל החשיפה של ראשי הבנקים להליכים פליליים בגין חוקי איסור הלבנת הון והסדרים אחרים. גפני הוביל בעניין הזה יזומה לאסור על הבנקים 'לשאול שאלות מיותרות', יוזמה שהבנקים ובנק ישראל מתנגדים לה. ברגע שיתקרב מנוי הנגיד הבא, אפשר להניח שליצמן את גפני יבררו את עמדותיו בעניין הגמחי"ם ואז יתערבו. אפשר שגם ימנעו מינוי זה או אחר אם יחשבו שהוא עצמאי מדי בעניין זה.
6. בעיה נוספת שיש במועמדות שמחון היא העובדה שבאוקטובר 2012 הודיע על כוונתו להתמודד בבחירות המקדימות בליכוד. הוא הוצב במקום 53 ברשימת הליכוד-ישראל ביתנו. מועמדותו לכנסת ובחירתו על ידי נתניהו לתפקיד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה עשויים להציב אותו כבעל "זיקה פוליטית" לנתניהו.
במקרה כזה הוא יידרש להציג לוועדה המייעצת למינויים בכירים בראשות השופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, כישורים יוצאי דופן במקצועיותו ויכולותיו.
7. חכה עד אחרי הבחירות, אומרים גורמים ממשלתיים לנתניהו. תנסה להעביר את הזמן ואל תיפול למלכודת שמשה כחלון סיבך אותך בה. כחלון למעשה אילץ אותו לסיים את תקופת הנגידות של פלוג. זה לא שנתניהו מסכים, תומך או השתוקק להמשיך לראות את פלוג כנגידה, אבל כחלון מילכד אותו.
בסוף מרץ השנה, אחרי דוח שהייתה בו נימת ביקורת נגד "תוכנית מחיר למשתכן" ועוד כמה נושאים הקרובים לליבו של כחלון, דלפה ממשרדו ידיעה שלא הוכחשה, שלא יבקש מפלוג להאריך את כהונתה. נתניהו לא הגיב וגם לא נענה לקיים עימה פגישה.
יש לציין, כי גם בסביבתו של כחלון אומרים שמעשית פלוג הייתה נגידה אמינה ואחראית, אבל בדיבור, בדוחות, באג'נדה הכלכלית שבוטאה בנאומיה, הביעה הרבה יותר מדי ביקורת על דרכה של ממשלת נתניהו. פלוג מסיימת בנובמבר. המשנה שלה, נדין בוד- טרכטנברג מסיימת בפברואר 2019. חכה, אומרים לו. תמנה את המשנה לממלאת מקום נגיד. ונראה הלאה, עד אחרי הבחירות.
התעמת עם פלוג על ההתערבות במט"ח
אבי שמחון נקלע לעימות חזיתי מול בנק ישראל סביב דרישתו להפסיק את התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח. בעקבות הביקורת החריפה שהשמיע שמחון נגד מדיניותה של הנגידה היוצאת ד"ר קרנית פלוג בנושא המט"ח הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לבנק ישראל לערוך דיון מחודש במדיניות ההתערבות ולשמוע את עמדתו של שמחון. הדיון נערך אך המדיניות לא שונתה.
בנק ישראל רכש בעשור האחרון כ-60 מיליארד דולר בניסיון להאט את התחזקות השקל. בכך הגיע "הר הדולרים" של בנק ישראל ל-113 מיליארד דולר. שמחון טוען כי התחזקות השקל היא תופעה פרמננטית שאין מקום להילחם בה ושרכישות המט"ח של בנק ישראל מהוות סבסוד מיותר של הייצוא הישראלי.
כתוצאה מכך טוען שמחון, מפעלי תעשייה שאין הצדקה כלכלית לקיומם ממשיכים לפעול, וצפויים לקרוס ברגע שיופסק הסבסוד. שמחון גורס שיש לאפשר לשערי החליפין לנוע בחופשיות, גם אם משמעות הדבר ששער הדולר יירד לפחות מ-3 שקלים.