חברות הסלולר חוששות מ"ניפוח חשבונות הטלפון": נמנעות משיווק שירותי סחר אלקטרוני ביותר מ-40 שקל

חצי שנה אחרי שמשרד התקשורת הסדיר את כללי המסחר האלקטרוני בסלולר (M-commerce), חברות הסלולר עדיין לא הפעילו עסקות אלקטרוניות ביותר מ-40 שקל - על אף שהוראת משרד התקשורת מאפשרת לספק שירותים בהיקפי עסקות גדולים יותר. משרד התקשורת החליט לכלול את שירותי הפרימיום - שירות הניתן תמורת תשלום נוסף מעבר לתשלום זמן אוויר ולמחיר הקישוריות - בהגדרת סחר אלקטורני.



חברות הסלולר לא מעוניינות, בשלב זה, ליצור ניפוח בחשבונות הטלפון של הלקוחות ולהגדיל, עקב כך, את קצפם של המנויים על הגידול המורגש בהוצאה על סל התקשורת בארץ.



נזכיר כי חברות הסלולר העלו ביולי השנה את מחיריהן בכ-10% בממוצע, והן צפויות להעלות את מחיריהן פעם נוספת בכ-7% בממוצע בראשית 2003.



בכל הקשור בתחום הסחר האלקטרוני בעסקות קטנות של עד 40 שקל, קיימת תחרות בין החברות כשכל אחת מהן מציעה מספר שירותים למנוייה, ומצליחה להגדיל את הכנסותיה משירותים אלה. ידוע שבתחום העסקות הקטנות, שירות הורדת האייקונים, שמחירו הממוצע נאמד בכ-3 שקלים להורדה + זמן אוויר, הוא הפופולרי ביותר.



לחברות הסלולר ברור שתוכניותיהן להפוך לחברות שירותים גדולות יותר, החולשות על תחומי פעילות רחבים יותר, חייבות לכלול את הגדלת פעילות הסחר האלקטרוני בעסקות בהיקפים גדולים. גורמים בחברות הסלולר טוענים, כי השינוי השיווקי בכיוון זה ייעשה באיטיות ובצורה מדודה, אך לבטח יתאפשר עוד בדור הרשתות 2.5 כהכשרה לקראת המעבר לרשתות דור 3.



ב-19 ביוני השנה חתם שר התקשורת, ראובן ריבלין, על מדיניות משרד התקשורת בתחום המסחר הנייד
(M-commerce). על פי המדיניות שאושרה, כל הטלפונים הסלולריים פתוחים דרך קבע לעסקות של עד 40 שקל בתוספת מע"מ לעסקה, או עד 2.5 שקלים לדקת שיחה. כמו כן, נקבע כי מנוי שירצה בהגדלת היקפי העסקות האלקטרוניות יידרש לפנות ישירות למפעיל הסלולרי שלו ולבקש את השירות.



חברות הסלולר פנו מיד עם פרסום דרישות המשרד למפתחי שירותים שנדרשו לקחת בחשבון, בפיתוח השירותים החדשים, את כללי המדיניות.



חברות הסלולר התבקשו על ידי משרד התקשורת לייצר מנגנוני חסימה עבור כל שירות ושירות בתחום הסחר האלקטרוני שהן משווקות, כך שיהיה באפשרותן לחסום מספרי טלפון לשירותי המסחר על פי דרישת הלקוח.



במשרד התקשורת העריכו שמדיניותם משרתת השגת איזון בין חובת המשרד להגן על הצרכנים, לבין הרצון לעודד את חברות הסלולר לעבור לאסטרטגיה של הגדלת נתח הכנסותיהן משירותי ערך מוסף.



במקביל, חברות הסלולר עדיין מנהלות ויכוח מול משרד התקשורת על בקשת האחרון לגבות מהן תמלוגים גם בגין הכנסות משירותי מסחר באמצעות מכשירי הסלולר, שלא עושים שימוש בזמן אוויר. חברות הסלולר טוענות, מצדן, שהן אינן מחוייבות בתשלום תמלוגים עבור הכנסות משירותים שאינם עושים שימוש בזמן אוויר, ושאינם נכללים ברישיון שלהן לשירותי רט"ן.