פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נפלתם קורבן לעוקץ חברות השיווק? כך תתמודדו עם חברות האשראי

      חברות השיווק הטלפוני הפכו ל"מכת מדינה": הן משתמשות בדרכים נכלוליות להערים על הקורבנות - ומנצלות את האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה להוצאת סכומים כבדים במרמה. זה הזמן להזהיר את בני המשפחה שלכם מראש. מדריך וואלה! עסקים

      כרטיסי אשראי חשופים ברשת (ShutterStock)
      קנייה באמצעות כרטיס אשראי ברשת (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      מדי שבוע מגיעות עשרות תלונות למערכת וואלה! עסקים אודות עוקץ חברות שיווק טלפוני. לחברות מנגנון פעולה דומה: הן משתמשות בשמות שונים, גורמות לצרכן להבין שיש לו חשבון או חוב, ומוציאות ממנו בעורמה מאות ואף אלפי שקלים על מוצרים שאינו צריך. החברות מחפשות טרף קל ופונות פעמים רבות לאוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית: עולים חדשים, קשישים וכו'.

      כך למשל פנה אדם למערכת וואלה! עסקים וסיפר על עוקץ של אמו הקשישה: "אימי בת ה-80 חוותה עוקץ על ידי מספר חברות בסכומים גבוהים, חלק מהסכומים שנגבו הצלחתי לבטל אך סכומים מסוימים לא", סיפר. "לפני מספר דקות סבתא שלי התקשרה אליי מבוהלת וחסרת אונים", הוסיפה מתלוננת נוספת, "היא אמרה שהתקשרה אליה נציגה שטוענת שסבתא שלי קנתה מצעים ומחבתות ויש לה חוב בסך 5,000 שקל. אם לא תשלם את החוב היא תפעיל הוצאה לפועל".

      תלונה דומה שהגיעה למערכת, הסתיימה אף היא בחיוב בעורמה: "היום קיבלתי שיחת טלפון מנציגה של חברה שאיננה מוכרת לי, שטענה שאני לקוחה שלה ושיש לי זכות להטבות", סיפרה המתלוננת. "מכיוון שאינני מעוניינת בהטבות, הציעו לי לעצור את התשלום שמעולם לא שילמתי. הם לחצו והלחיצו אותי ובטעות נתתי את מספר כרטיס האשראי שלי, ממנו כנראה יגבו כסף ללא רצוני". עוד הוסיפה: "אני בטוחה שגנבו ממני כסף כרגע".

      דעו את זכויותיכם: אל תתנו לחברות האשראי להיות שותפות לעוקץ

      הפרקטיקה דומה: היא כולל לחצים שונים, הטרדות חוזרות, ערפול מידע והטעיה - כאילו החברה מחזיקה פרטים אישיים של האדם. במסגרת השיחה, הנציג או הנציגה משתמשים בטריקים שונים להתל בצרכן. כך למשל הנציג עשוי להקריא את 4 הספרות הראשונות של כרטיס האשראי ולא את האחרונות. יש לציין שמרבית חברות האשראי נוהגות להשתמש ב-4 ספרות ראשונות זהות לכל הכרטיסים.

      בנקודה זו הצרכן עלול לחשוף את פרטיו האישיים - ועבור הנציג זו הזדמנות לנצל את חולשותיו לעשיית רווח מהיר, ולחייב אותו בסכומים גבוהים, שלא על דעתו. בעבר הרשות להגנת הצרכן השיתה קנסות כבדים על חברות אלה, אולם נדמה שהן ממשיכות בשלהן. נשאלת השאלה כיצד ניתן להתגונן ומה עושים אם מישהו מבני המשפחה נעקץ?

      לפני הכול, יש להזהיר את בני המשפחה והחברים. קיבלתם שיחת טלפון כזו? נתקו מיד. כמו כן, לעולם אין למסור את מספר כרטיס האשראי למקור זר. היה והנציג הצליח להוציא במרמה את מספר כרטיס האשראי, ניתן להגיש תלונה ברשות להגנת הצרכן, זרוע של משרד הכלכלה והתעשייה, שבסמכותה לפתוח בחקירה פלילית. כמו כן, ניתן לפנות למועצה הישראלית לצרכנות לטיפול במקרה.

      עובדת סוציאלית עוזרת לאישה מבוגרת (ShutterStock)
      הזהירו את בני המשפחה (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      איך לאתר את פרטי בית העסק?

      חייבו אתכם? יש לבטל בהקדם את העסקה. עליכם לפעול במהירות מול חברות האשראי, בהתאם להנחיות המועצה הישראלית לצרכנות: כדי לבטל חיובים עתידיים יש לשלוח פנייה בכתב לחברת האשראי ולציין את כל הפרטים הדרושים, כגון שם בעל כרטיס האשראי, תעודת זהות, פרטי העסקה, תאריך וסכום העסקה, שם העסק כפי שמופיע בדו"ח פעולות האשראי וכן 4 ספרות אחרונות של הכרטיס. חברת האשראי, מצדה, מחויבת לזכות את הצרכן בגין החיוב האחרון, עד 30 יום אחורה. יש מקרים בהם חברת האשראי תדרוש את חתימת הצרכן על טופס הכחשת עסקה.

      פעמים רבות העסקה בוטלה, אולם הצרכן מעוניין לתבוע את בית העסק וזקוק לפרטים אודות המקום. חברת האשראי יכולה לסייע באיתור פרטים רלוונטיים - ולמעשה זוהי חובתה. על פי הנחיות בנק ישראל, על חברת אשראי למסור ללקוח פרטים מזהים, אם הם ברשותה.

      מה עושים אם אין בידי חברת האשראי פרטים או היא מסרבת למסור אותם? על חברת האשראי לפנות עבור הלקוח לחברה הסולקת ולבקש את המידע. אם חברת האשראי מסרבת עדיין לשתף פעולה ולמסור פרטים, הצרכן מוזמן להגיש תלונה בנק ישראל, במחלקת פניות הציבור.


      יש לכם תלונה צרכנית? מוזמנים לפנות לוואלה! עסקים במייל yael_g@walla.net.il

      או בקבוצת הפייסבוק "אכלו לי שתו לי"

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן