לאחרונה יצאנו לבקר מספר פעמים באירופה ובארה"ב, ולעמוד על האווירה הכללית השוררת בכל הקשור להשקעות בסקטור ההיי-טק בכלל ובקרנות הון סיכון בפרט. אין ספק כי האווירה הכללית השוררת הינה עדיין קשה ביותר. אירופה נכנסה מאוחר יחסית להשקעות בתחום ההיי-טק, בהשוואה לארה"ב, וחלק גדול מהמשקיעים באירופה החל לבצע את השקעותיו בסדרי גודל משמעותיים מ-1999 ואילך.
חלק גדול מההשקעות היו בתחומי האינטרנט, המדיה והתקשורת, וברור כי מרבית ההשקעות הלכו לאבדון. כתוצאה מההפסדים הכבדים שנוצרו לקרנות הון הסיכון ולמשקיעים השונים ההתלהבות שלהם מהמשך ההשקעות קטנה.
ההנחה הכללית באירופה היא כי חלק גדול מקרנות ההון סיכון ייעלמו מהמשחק לחלוטין, וכי היקף ההשקעות הנוספות של המשקיעים המוסדיים הפיננסיים בתחום יירד. אומנם סך כל ההשקעות הפרטיות (Private Equity) ממשיך להיות משמעותי, אולם החלק המוקצה להשקעות בקרנות הון סיכון המתמקדות בטכנולוגיה ובחברות טכנולוגיה יהיה קטן בהרבה.
במקביל נמשך החיפוש המתמיד להשקעות בחברות טכנולוגיה מובילות ומעניינות, ולמרבה הפלא יש עדיין עניין רב בסקטור ההיי-טק הישראלי והוא נהנה מיוקרה רבה באירופה.
כיצד כובשים את אירופה?
המצב הפוליטי ואי הוודאות הבטחונית מצמצמים למעשה את האופציות העומדות בפני חברות סטארט אפ ישראליות, וכדי שישקיעו בהן רצוי מאוד שיראו נוכחות משמעותית גם באירופה, לדוגמה על ידי הקמת משרדים בה.
השוק האירופי מחולק עדיין למדינות שונות עם ספקטרום של דעות לגבי השקעות בישראל. אבל הגופים האירופיים המובילים כבר מזמן הגיעו להכרה כי כדי שחברה טכנולוגית תצליח היא חייבת להיות בעלת פרישה גלובלית, וכי לא ניתן להסתמך על שווקים מקומיים בלבד.
מרבית החברות הישראליות הינן בעלות אופי גלובלי, כלומר בעלות נוכחות משמעותית יחסית מחוץ לישראל. אלה שאינן נוהגות כך, יודעות כי הן חייבות לחזק את מיצובן מחוץ לישראל.
מרבית המשקיעים האירופאים חושבים שישראל הינה מקום אטרקטיווי לרעיונות טכנולוגיים. חלק גדול מהם מבצע השקעות בשוק האמריקאי, ומכיר היטב את עומק החדירה של חברות הסטארט אפ הישראליות ומערכת קשריהן בארה"ב.
המצב בשוק האמריקאי
בשוק האמריקאי, שגם בו ביקרנו השבוע, תמונת המצב הכללית בנושא ההיי-טק, קשה אף היא, כאשר היקף הירידה בהשקעות בסקטור ההיי-טק הגיע לראשונה מאז 1998 להיקף נמוך מ-5 מיליארד דולר ברבעון. גם בארה"ב ספגו המשקיעים המוסדיים והקרנות הפסדים גבוהים ביותר בשנים האחרונות וצפוי SHAKE OUT משמעותי.
המשקיעים המוסדיים הפיננסיים הגדולים עדיין משקיעים בקרנות הון סיכון, וימשיכו לבצע השקעות בסקטור הזה גם בעתיד, אם כי לא ברור מה יהיה היקף ההשקעות וסביר להניח כי ההקצאה להשקעות בהון סיכון תקטן בהרבה.
הסיכוי כי הם ישקיעו בקרנות הון סיכון ישראלות אינו נראה היום גבוה. גם האמריקאים דורשים מהחברות הישראליות לגלות פעילות מחוץ לישראל בצורה משמעותית הרבה יותר עקב חששם מאי היציבות הפוליטית באזור.
אנו צופים שחברות סטארט אפ ישראליות יצליחו לגייס כסף גם בשנת 2003, ויש לזכור כי בשנת 2002 חברות סטארט אפ ישראלות גייסו כ-1.1 מיליארד דולר, מחצית הסכום ממשקיעים זרים - סכום עתק.
לעומת זאת, קרנות הון סיכון ישראליות, להערכתנו, יגייסו כמות אפסית בשנת 2003. בשנת 2002 הן גייסו כ-100 מיליון דולר בלבד, ואם לא תחול תפנית משמעותית בהתייחסות האוצר והממשלה לפעילות סקטור ההיי-טק וקרנות ההון סיכון הישראליות, צפוי משבר קשה ביותר עשוי להיות מכת מוות לכל תעשיית ההיי-טק הישראלית. זאת, לאור העובדה שב-90% מסבבי הגיוס של חברות הסטארט אפ הישראליות מעורבת לפחות קרן הון סיכון ישראלית אחת, ובמרבית המקרים משקיעים זרים לא באים אלא אם יש משקיע מקומי מוביל אותו הם מכירים ועליו הם סומכים.
דרושה, איפוא, תוכנית חירום לאומית להצלת סקטור ההיי-טק בישראל.
אירופה מחכה לנו
זאב הולצמן
3.12.2002 / 9:20