הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, כך הודיע היום (ב') בנק ישראל.
מועד העדכון הבא של הריבית, 26 בנובמבר הוא המועד העדכון האחרון של הריבית ב-2018 על פי לוח הזמנים שפרסם הבנק.
חטיבת המחקר עדכנה את תחזית העלאת הריבית ודחתה את מועד העלאת הריבית הצפוי מהרבעון הרביעי של השנה לרבעון הראשון של 2019.
ישיבת הוועדה השבוע הייתה האחרונה בניהולה של נגידת הבנק הנוכחית ד"ר קרנית פלוג, המסיימת את תפקידה באמצע החודש הבא. לקראת פרסום החלטת הוועדה התגברו הציפיות להחלטה ראשונה זה שבע שנים על העלאת ריבית.
בחודשים האחרונים אותת הבנק המרכזי כי הולכים ונוצרים התנאים להעלאת הריבית ובראשם סביבת האינפלציה. בהודעה הקודמת של הוועדה נאמר כי "מסתמן שסביבת האינפלציה מתחילה להתבסס בתחום יעד יציבות המחירים" של הבנק, הנע בין 1% ל-3%. בתדרוך לעיתונאים בחודש יולי הדגישה הנגידה כי הוועדה תחל בהעלאת הריבית, כאשר תשתכנע שהאינפלציה בישראל התבססה בתוך תחום היעד, כלומר נמצאת מעל 1% באופן ממושך, הן מבחינת קצב עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים והן מבחינת הציפיות לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים.
איתות נוסף שנשלח בעדכון הקודם נגע לפילוח ההצבעה בוועדה המוניטרית. לאחר שבחודשים האחרונים תמך בהעלאת ריבית רק חבר ועדה אחד מתוך שישה, התברר עם פרסום הפרוטוקולים של החלטת הוועדה האחרונה, שמספר חברי הוועדה הסבורים שבשלו התנאים להעלאת ריבית גדל לשניים - אלא שחבר הוועדה הנוסף החליט בסופו של דבר שלא לתמוך בהעלאת הריבית בנימוק שהשווקים עדיין לא מצפים לכך.
ערב פרסום ההחלטה היום, העריכו רוב מוחלט של האנליסטים העוקבים אחר הוועדה, כי תעדיף שלא להעלות את הריבית גם הפעם. על-פי סקר שערכה "בלומברג" בקרב 16 אנליסטים קבועים העוקבים אחר הוועדה, השיבו כל הנשאלים שלהערכתם הריבית תישאר ללא שינוי. הסיבה העיקרית לכך היא ירידה בקצב עליית המחירים שנרשמה בחודשיים האחרונים, שבאה לידי ביטוי במדדי המחירים לצרכן ביולי ובאוגוסט שהיו נמוכים מהתחזיות.
במקביל, חלה ירידה בנתון ציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים - מ-1.4% באוגוסט לסביבות 1.2% עד 1.3% השבוע. ההערכה הרווחת בקרב האנליסטים היא שבתנאים כאלה הוועדה תהסס לקבוע כי האינפלציה התבססה בתוך תחום היעד.
מנגד, האינפלציה צפויה לקבל החודש רוח גבית ממחירי הנפט, שרשמו בחודש האחרון עלייה ניכרת של כ-10%. עליית מחירי הנפט מתחילת השנה היוותה גורם מרכזי להאצת קצב האינפלציה בישראל ולכניסתה לתחום היעד לראשונה זה מאז 2012 ולאחר שבמשך שלוש שנים רצופות רשם המשק שיעורי אינפלציה שליליים.
החלטת הריבית הנוכחית מתקבלת לפני שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את מדד המחירים לצרכן לחודש האחרון, זאת כתוצאה מהמעבר של הוועדה לעדכון הריבית 8 פעמים בשנה במקום עדכון חודשי כפי שהיה מקובל עד תחילת 2018.
גם בשיקול המרכזי השני בהחלטה על העלאת ריבית - שער החליפין של השקל - חלה התמתנות מסויימת בחודש האחרון. השקל נסחר השבוע מול הדולר בשער של 3.62 שקלים לדולר, שער המבטא התחזקות של השקל מרמת השפל של 3.71 שקלים לדולר אליה הגיע באוגוסט. במקרה של שער החליפין, החשש הוא כי העלאת ריבית תחדש את רכישות הספקולנטים, במיוחד אם הוועדה תרמוז על המשך העלאות ריבית בתקופה הקרובה.
ואכן, בנוסף להחלטה על גובה הריבית מצפים האנליסטים לשמוע מהוועדה המוניטרית מהו תוואי הריבית המתוכנן בטווח הקצר והבינוני. המחירים שבהם נסחרו המק"מים (מלווה קצר מועד) של בנק ישראל ואג"ח מדינת ישראל גילמו ציפיות בשווקים להעלאת ריבית אחת בששת החודשים הקרובים ולשתי העלאות ריבית ב-12 החודשים הקרובים. מחירי החוזים על הריבית הבין-בנקאית (תלבור) ל-12 חודשים קדימה למשל עמדו על 0.32 נקודות אחוז.
כאמור, חטיבת המחקר של הבנק צופה העלאת ריבית אחת ל-0.25% ברבעון הרביעי של השנה והעלאה נוספת ברבעון השלישי של 2019. בעדכון האחרון של התחזית המאקרו-כלכלית צפתה חטיבת המחקר כי האינפלציה בסוף 2018 ובסוף 2019 תעמוד על 1.2% ו-1.5%, בהתאמה.
בפעם האחרונה הועלתה ריבית בנק ישראל בחודש יוני 2011 על-ידי נגיד הבנק הקודם ד"ר סטנלי פישר. בתקופת כהונתה כנגידה הורידה פלוג את הריבית פעמיים עד לשפל הסטורי של 0.1%. אולם מאז ההורדה האחרונה במארס 2015 נותרה הריבית ללא שינוי.
למרות שמרבית האנליסטים סבורים כי התנאים במשק מאפשרים העלאת ריבית אחת ואף יותר מאחת, ישנן גם דיעות מנוגדות. כך למשל הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, אלכס זבז'ינסקי, מעריך כי המשק נמצא קרוב לסיום מחזור הצמיחה הנוכחי וכי העלאת ריבית כעת עלולה לדרדר אותו להאטה. ההערכה מבוססת על נתונים על קיפאון בפעילות בשוק הנדל"ן והאטה ניכרת בקצב הגידול של האשראי הצרכני. בעדכון האחרון לתחזית המאקרו כלכלית שפרסמה ביולי העלתה חטיבת המחקר של בנק ישראל את תחזית הצמיחה שלה למשק מ-3.4% ל-3.7%.
השינוי המשמעותי היחיד בהודעת הבנק הופיע בעדכון הרבעוני של תחזית חטיבת המחקר שצורף להודעה. על-פי העדכון המועד הצפוי להעלאת הריבית הראשונה נדחה לרבעון הראשון של 2019 במקום המועד הקודם שהיה הרבעון הרביעי של השנה. כלכלני הבנק מנמקים את הדחייה בכך ש"האינפלציה בפועל נמוכה מזו שצפינו ביולי" אך מסייגים כי "הדחייה קלה מפני שאנו מעריכים כי האינפלציה המתונה בחודשים האחרונים משקפת תופעה זמנית וכי האינפלציה תוסיף לעלות בקצב דומה לקצב שהערכנו ביולי". על רקע זה ממשיכים בחטיבת המחקר להעריך כי הריבית תועלה פעם נוספת ברבעון השלישי של 2019, בהתאם לתחזית המקורית.
ישיבת הוועדה המוניטרית השבוע הייתה האחרונה בניהולה של הנגידה היוצאת ד"ר קרנית פלוג, שתסיים את כהונתה ב-12 לנובמבר. בהתייחסות חריגה לעיכוב במינוי מחליף אמרה פלוג כי "השאלה מי ינהל את הדיונים בפעם הבאה מעסיקה את כולנו, אבל היא לא השפיעה כהוא זה על ההחלטה".
פלוג ציינה כי התנאים להעלאת הריבית "עדיין אינם מתקיימים במלואם", למרות שהצמיחה ושוק העבודה ממשיכים להפגין איתנות. פלוג ציינה כי בשנה שהאחרונה חלה עלייה מתמשכת בסביבת האינפלציה, אך מניתוח עליית המחירים התברר כי חלק ניכר מהם מבוססים על עליית מחירי הנפט התנודתיים. בין התופעות מעוררות הדאגה פלוג ציינה את ירידה ביצוא הסחורות וירידה בהשקעות בבנייה, ומנגד את שיעור התעסוקה הגבוה.
באשר למחירי הדירות אמרה פלוג כי "קשה להעריך את הדינמיקה בשוק הדיור", וציינה כי רמת התחלות הבנייה "עדיין נמוכה".
"אני מבקשת לומר בשמי ובשם כל חברי הוועדה המוניטרית כי אי-הוודאות לגבי זהות הנגיד הבא לא תשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות", אמרה פלוג וציינה כי "במידת הצורך המשנה לנגידה (ד"ר נדין בודו-טרכטנברג ע"ב) תמלא את מקומי".
פלוג ביקשה להוסיף ב"נימה אישית" כי זכתה להוביל את הוועדה ל-57 החלטות ריבית, "שלכל אחת מהן קדם תהליך סדור שאני מאד גאה בו. אני סבורה כי במבחן הזמן יתברר שקיבלנו את ההחלטות הנכונות מתוך ראייה אחת בלבד - טובת המשק והאזרחים. הריבית הנמוכה תרמה תרומה משמעותית לצמיחת המשק, ומצד שני לא התפתינו וגם לא נאלצנו לנקוט צעדים חריגים. הצלחנו לשמר את אמינות המדיניות לטווח הארוך ולהביא את האינפלציה ליעד".
פלוג ביקשה להודות לכלכלני הבנק ולחברי הוועדה המוניטרית וגם לתקשורת על הסיוע בהעברת המסרים של הבנק.
נגידת הבנק לא הסתירה את ביקורתה על תהליך מינוי מחליפה ואמרה כי "במדינה מתוקנת מאיישים תפקידים מספיק זמן מראש", והביעה תקווה שיימצא לה מחליף ראוי ובעל יכולת עמידה". כנשאלה לגבי נושאים שמדאיגים אותה בהתנהלות הממשלה, אמרה פלוג "חשוב מאד שהממשלה תשמור על המסגרות הפיסקאליות. בהסתכלות ארוכת-טווח יש אתגרים גדולים לממשלה בתחום ההוצאות האזרחיות והשירותים הציבוריים".