שבעה בנקים בישראל העניקו אשראי של כ-730 מיליון דולר לאיש ש"עשה כסף באפריקה"

ב-22 בספטמבר 99' הגיע גד זאבי למשרדו של מי שהיה אז מנכ"ל בנק הבינלאומי, שלמה פיוטרקובסקי. "הפגישה", כך אמר פיוטרקובסקי בעדותו, "לא היתה מיועדת לנושא בזק, אלא לנושאים אחרים, אולם לקראת סיומה שאל אותי לפתע גד זאבי מה דעתי על כך שירכוש את מניות בזק מחברת כייבל אנד וויירלס".



פיוטרקובסקי מסר את עדותו במסגרת חקירת המשטרה בחשד כי ההון העצמי שהעמיד זאבי לרכישת כ-20% ממניות בזק היה כספו של איש העסקים מיכאל צ'רנוי. העדות נמסרה בפני רב פקד מירה קליין-פאר במשרדי היאחב"ל (יחידה ארצית לחקירות בינלאומיות) ב-24 בפברואר 2002. פיוטרקובסקי הביע את פליאתו והסביר לזאבי כי מדובר בעסקה ש"גדולה עליו", וכי ההון העצמי הנדרש לשם ביצועה הוא מעבר להישג ידו.



פיוטרקובסקי הסביר לזאבי באותה הפגישה כי ההון הנדרש במקרים כאלו הוא 25%-20% מהיקף העסקה - כמו בעסקות דומות אחרות שנעשו במשק ב-99'. נראה כי פיוטרקובסקי, כמו רבים במערכת הבנקאות הישראלית, לא חשב כי איש העסקים המסתורי - ששמו כבר היה מעורב במימון רכישות אחרות - מסוגל לגייס הון עצמי בסכום של כ-150 מיליון דולר.



ואולם זאבי הפתיע את פיוטרקובסקי. הוא אמר שאין לו בעיה עם סדרי הגודל האלו. מנכ"ל הבנק ביקש הוכחות, וזאבי הציע לו להתקשר מיד לעו"ד יגאל ארנון כדי שיאשר את הימצאות הכסף הנדרש בטראסטים משפחתיים שזאבי מחזיק. פיוטרקובסקי התקשר וארנון אישר כי אכן זה המצב, ויש מסמכים המעידים על נכונות העניין. לאחר שהתרצה אמר פיוטרקובסקי לזאבי כי בתנאים אלו סביר מאוד כי יהיה מוכן להשתתף במימון.



מכאן מגלגל פיוטרקובסקי בעדותו את העניין לפתחה של מי שהיתה ראש אגף האשראי של הבנק באותם ימים, ליאורה מרידור. לדבריו, מרידור קיבלה מארנון מסמך של בנק UBS ולפיו יש לזאבי מאות מיליוני דולרים בבנק (פיוטרקובסקי טוען כי הוא לא ראה מסמך זה מעולם). לאחר מכן הוצא מכתב כוונות לחברת כייבל אנד וויירלס.



החוקרת אמרה לפיוטרקובסקי כי מרידור טענה בעדותה שהיא הופתעה מאוד לשמוע כי זאבי מסוגל לגייס סכום כזה. "לא ליאורה ולא אף אחד הביע את תדהמתו במובן שהכסף שזאבי מביא לעסקה אינו שלו", ענה פיוטרקובסקי. "הפליאה של כולם היתה, כשם שהיתה הפליאה שלי כאשר בא אלי בפעם הראשונה עם הבקשה, כיצד זאבי עשה כל כך הרבה כסף, והתשובה היתה שהכל נעשה בחו"ל במדינות אפריקה ובקונוטציה הזו, כנראה שזה אפשרי", הוסיף.



פיוטרקובסקי מסביר בעדותו כי במכתב הכוונות לכייבל אנד וויירלס נכתב כי ההתחייבות של הבנק תהיה תקפה רק אם זאבי יעמוד בהתחייבויותיו כלפי הבנק כפי שנדרש ממנו. לפי פיוטרקובסקי, במכתב נאמר כי אם זאבי לא יעמוד בכל התנאים, ובהם גם קבלת אישור ממשרד התקשורת לרכוש 20% ממניות בזק, תוכל החברה לחלט סכום של כ-30 מיליון דולר שכבר קיבלה מזאבי.



גם הסכמתו של זאבי לסנקציה מוזרה זו לא העלתה כל חשד, ולא שינתה את רצונם של הבינלאומי ובנקים אחרים להקים את הקונסורטיום. לכסף כנראה אין ריח ולא צריך לשאול יותר מדי שאלות. לפיכך, הבינלאומי התחיל לטפל בתיאום הקונסורטיום של שבעת הבנקים - יחד עם הפועלים ולאומי.



לדברי פיוטרקובסקי, גיבוש העסקה הופקד בידיה של מרידור, בליוויו שלו. "קיבלתי דיווחים מליאורה ואנשי הבנק ונפגשתי עם זאבי לגבי הקרבות שהיו בין הבנקים לגבי התפקידים והעמלות שלהם", הוא אמר לחוקריו. לשאלה אם מרידור נכחה ברוב הפגישות שערך עם זאבי, ענה פיוטרקובסקי כי היו אמנם פגישות שהיא לא נכחה בהן, ואולם היא עודכנה בכל עניין שחייב עשייה מצד הבנק והכל טופל באמצעותה.



בתשובה לשאלה מדוע היו פגישות שבהן לא השתתפה מרידור ענה פיוטרקובסקי כי למנכ"ל יש פגישות עם לקוחות גדולים שלא נוכחים בהן אנשים אחרים. גם בפגישות שבהן יש משתתפים נוספים, מדובר בכל פעם בדרג רלוונטי אחר שהאחריות חלה עליו, הוסיף. לדבריו, הוא לא התנהג באופן שונה בעסקות גדולות אחרות שהבנק מימן, ולא התקבלה כל החלטה אופרטיווית בינו לבין זאבי בעסקת בזק.



הקונסורטיום שהוקם לבסוף כלל את בנק הפועלים שחלקו היה 31%; בנק לאומי (24%); בנק הבינלאומי (16%), דיסקונט ,כולל מרכנתיל (15%); המזרחי (10%) ואגוד (4%). בסך הכל הלוו הבנקים לזאבי סכום כולל של 643 מיליון דולר, תמורת ביטחונות שכללו את מניות בזק וערבות של כ-150 מיליון דולר שהופקדה בבנק פיבי בשווייץ.



גם כיום אומרים בבנקים כי מדובר בעסקה טובה מבחינה פיננסית. עם זאת רבים תוהים כיצד לא בדקו את ההון העצמי של זאבי, כאשר ידעו כי הפיקוח על הבנקים לא אישר לו לרכוש את השליטה בבנק המזרחי ובבנק הספנות.



"ליקוי מאורות" מכנה את העסקה מנכ"ל אחד הבנקים השותף בקונסורטיום. זאבי הוא דמות מעט מסתורית, ומעטים יודעים כיצד בדיוק עשה את הונו. כששאלו הבנקאים מהיכן נמצא ברשותו סכום כה גדול להעמיד כהון עצמי, נענו בדרך כלל כי זאבי עשה את הונו באפריקה - ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.



בסוף 99' התבצעה העסקה, וכשנה לאחר מכן כבר קשרו הבנקים לזאבי כתרים של "גאון פיננסי". מניית בזק זינקה בעשרות אחוזים ואחזקותיו של זאבי בחברה האמירו לכ-930 מיליון דולר בסוף אוגוסט 2000 - כ-300 מיליון דולר יותר מעלות הרכישה. זאבי ביטל רעיונות שקיבל, גם מפיוטרקובסקי, לממש חלק מהאחזקות, והתכונן להתמודדות על השליטה בחברה.



בתקופה זו הועלה על ידי מנכ"ל בנק פיבי שווייץ, דוד נחימובסקי, החשד כי ההון העצמי של זאבי מקורו בכספו של צ'רנוי. פיוטרקובסקי בדק את העניין עם ארנון ועם זאבי - שהכחישו את הדברים. פיוטרקובסקי, על פי עדותו, לא דיווח על כך לאיש. זאבי ביקש וקיבל על סמך התחזקות המניה אשראי נוסף של כ-90 מיליון דולר מהקונסורטיום. לפני כחודש מינה בית המשפט כונס נכסים למניותיו של זאבי בבזק - לבקשת הבנקים בקונסורטיום.