פרסום עדויותיהם במשטרה של יו"ר הבנק הבינלאומי שלמה פיוטרקובסקי ושל עו"ד יגאל ארנון בנוגע למעורבותם בפרשת רכישת מניות בזק על ידי גד זאבי הסעיר בשבוע שעבר את מערכת הבנקאות ועולם העסקים הישראלי. תמלילי החקירות חשפו לראשונה את השתלשלות האירועים בעסקה - ובעיקר את הדרך שבה קיבל זאבי את ההלוואה מהבנקים הישראלים.
העדויות של מנכ"ל הבנק הבינלאומי, היו"ר ומנהלת מחלקת האשראי, העלו את סוגיית ניגוד האינטרסים של עו"ד ארנון כיו"ר הבנק שהעניק הלוואה ועורך דינו של מקבל ההלוואה. תהיות עלו גם לגבי התנהלותו של פיוטרקובסקי, שלכאורה קיבל מידע ולפיו ההון העצמי לעסקה אינו של גד זאבי אלא של מיכאל צ'רנוי - אך התעלם מהמידע והמשיך להזרים לזאבי אשראי.
שאלות נוספות שניתן להעלות בעקבות הפרסומים נוגעות לשאלה עד כמה בנקים בישראל מוכנים או רוצים להיכנס לקרביים של לקוחותיהם, כשעל הפרק עומדת עסקה טובה.
העיסוק המרובה בחלקו של פיוטרקובסקי, ילד הפלא של עולם הבנקאות, בפרשת זאבי משרת שורה ארוכה של מעורבים בפרשה. כך למשל הצליחו מנכ"לי הבנקים הגדולים - בנק לאומי ובנק הפועלים - שהעמידו את מרבית המימון לעסקת בזק-זאבי להסתתר מאחוריו גבו של פיוטרקובסקי. זאת אף שכל בנק אמור לערוך בדיקות עצמאיות של העסקה אליה הוא נכנס, ואין כל נוהל בנקאי המאפשר לבנק להסתמך על בדיקות של בנק אחר - גם אם הוא נחשב ל"מוביל" של הקונסורטיום.
האינטרס של הבנקים שמימנו את העסקה הוא ברור. הם אולי חשדו כי מקורו של הכסף של זאבי מפוקפק - אבל לדידם לכסף אין ריח. הם קיבלו ביטחונות מצוינים - פיקדון נזיל בבנק בשווייץ - ומקורו של פיקדון זה לא עניין אותם כנראה במיוחד. אף שכולם טוענים כיום כי אם ידעו שהכסף של צ'רנוי עומד מאחורי זאבי הם לא היו מממנים את העסקה - כלל לא בטוח שזה המצב. עסקת זאבי בוצעה לפני שהחלה הרגישות הגדולה בעולם הבנקאות לעניין הלבנת כספים, ורוב הבנקים בישראל גייסו במשך השנים מיליארדים של דולרים מלקוחות שהמקור של כספם מפוקפק.
השאלה המרכזית שצריכה להישאל אינה קשורה כלל במערכת הבנקאות, והיא זאת שניצבת במרכזו של כתב האישום שהוגש נגד צ'רנוי וזאבי: כיצד נמכרו כ-20% ממניות החברה, שמפעילה את תשתית התקשורת של כלל אזרחי המדינה ושירותי תקשורת של צה"ל ומערכת הביטחון על כל רבדיה, לאיש עסקים מפורסם ומוצלח ככל שיהיה, מבלי שהממשלה על משרדיה ורשויותיה השונים גילתה בבדיקה שערכה מי הם העומדים מאחוריו ומממנים את הרכישה.
כתב האישום מייחס לזאבי וצ'רנוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בשני מישורים: המישור הראשון נוגע לקבלת ההיתר ממשרד התקשורת לרכישה של יותר מ-5% ממניות בזק, והמישור השני עוסק בקבלת ההלוואה בסך 643 מיליון דולר מקונסורטיום הבנקים. לפי כתב האישום, לזאבי וצ'רנוי היה ברור כי צ'רנוי לא יקבל את ההיתר לרכישת המניות וגם לא את ההלוואה, ולכן סוכם בינם כי צ'רנוי יעמיד את הכסף, ואילו זאבי יציג עצמו בפני הגופים השונים כאדם היחידי שעומד מאחורי העסקה.
אז נכון שהבנקים - ובפרט פיוטרקובסקי, לאחר שקיבל את המידע לגבי מעורבותו של צ'רנוי בעסקה - היו אמורים לשאול יותר שאלות ולהעמיק את הבדיקות, אך מה בנוגע לרשויות הממשלה שאישרו לזאבי לרכוש את המניות? כיצד אותן רשויות, שבחנו את הבקשה, לא הצליחו לגלות כי זאבי עצמו לא השקיע שקל מכספו ברכישת המניות?
מהחלק הכללי של כתב האישום עולה כי צו הבזק - הסדר חקיקה שנולד בשל הצורך החיוני באבטחת אספקת שירותי בזק לנוכח תהליך ההפרטה של החברה - הינו הסדר חקיקתי מיוחד שמטרתו לפקח על זהות השולטים בחברה ולהבטיח את הפעלתם התקינה של שירותי התקשורת שמספקת החברה. ההסדר אמור להבטיח כי מתן השירותים לא יופסק עקב שיקולים כלכליים, ולמנוע השתלטות גופים עוינים על השירותים של החברה.
בין היתר נקבע בצו כי שליטה של יותר מ-5% בבזק מחייבת קבלת היתר משר התקשורת; כלומר, זאבי היה אמור להגיש בקשה שבה מצוינים פרטיו האישיים, פרטי התאגידים שהוא מחזיק במישרין ובעקיפין וכל הפרטים המהותיים לגבי ההסכם שיקנה לו את אחזקת מניות בזק.
ואולם בבקשה שהגיש זאבי למשרד התקשורת לא נכתב כי המניות יירכשו באמצעות הון - בסך 143 מיליון דולר - שהיה שייך לצ'רנוי. הבקשה נבחנה ואושרה על ידי משרד התקשורת לאחר שהתקבלו חוות דעת ממשרד הביטחון, שירות הביטחון הכללי ומשרד המשפטים. מעדותו במשטרה של שר התקשורת דאז, בנימין בן אליעזר, שחתם על ההיתר, עולה כי רק לאחר הענקת ההיתר ולאחר שזאבי ביקש להגדיל את אחזקותיו בחברה, הודיעו לבן אליעזר ראש השב"כ והיועץ המשפטי של השב"כ על "חשד שיש סביב זאבי".
אין ספק כי הכישלון הגדול ביותר בכל הפרשה הוא של רשויות הממשלה, שלא עמדו במטלה שהוטלה עליהן בחוק, ולא גילו כי זאבי רוכש 20% מהחברה, שהינה מונופול בתחום שירותי תקשורת הפנים בישראל, באמצעות כסף שלא שייך לו ושאין לאף אחת מהן מושג מה מקורו. אכן, הבנקים היו אמורים לבדוק יותר טוב את מקור הכסף, אך רשויות הממשלה, המצוידות בחוקרי משטרה ושב"כ, היו אמורות לבצע את הבדיקה המעמיקה יותר לגבי זאבי - וזאת לפני שניתן ההיתר, ולא בדיעבד.
הממשלה והבנקים הגדולים מסתתרים מאחורי פיוטרקובסקי
אסף ברגרפרוינד
8.12.2002 / 9:56