ישראל ירדה למקום ה-20 במדד התחרותיות הבינלאומי לשנת 2018 של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) המתפרסם הבוקר (ד'). במדד הקודם שפורסם בשנה שעברה ישראל דורגה במקום ה-16 בעולם. יצוין כי המדד שמתפרסם הבוקר מתבסס על פרמטרים חדשים - שלא נכללו במדדים משנים קודמות.
בראש המדד החדש נמצאת ארה"ב ואחריה סינגפור, גרמניה, שוויץ ויפן. במקום ה-140 והאחרון שלו נמצאת צ'אד.
במשרד ראש הממשלה התגאו מאד בדירוג שקיבלה ישראל במדד בשנה שעברה, זאת לאחר שבמדד החשוב יותר, "מדד "קלות עשיית עסקים" של הבנק העולמי איבדה ישראל שני מקומות בדירוג והגיעה למקום ה-58 בלבד. בשנה האחרונה נעשו בממשלה מאמצים לשפר את הדירוג בשני המדדים בהובלת משרד ראש הממשלה והחשב הכללי באוצר רוני חזקיהו.
בהיבטים הקשורים להשפעת הבירוקרטיה על המגזר העסקי, ישראל דורגה במקום ה-59 בעולם. בכל הקשור למשך הזמן הדרוש לפתוח בישראל עסק, ישראל דורגה במקום ה-74. בעלויות שנלוות לפתיחה של עסק חדש, ישראל דורגה במקום ה-50. עוד עולה מהמדד כי ישראל נמצאת במקום ה-45 בנגישות של בעלי עסקים לאשראי.
ישראל דורגה במקום נמוך במיוחד, 125 בקלות ההעסקה של עובדים זרים; במקום ה-81 במרוכבות של תעריפים ותשלומים ובמקום ה-90 בהיבטים הקשורים לשקיפות התקציבית מצד הממשלה.
באשר לאיכות ההכשרה המקצועית היא דורגה במקום ה-37 והשירותים הימיים והאוויריים שלה דורגה במקום ה-42.
אבל לא הכל קודר: מהמדד עולה כי ישראל הצליחה גם השנה לשמור על מעמדה בתחום הסטארט אפים ובהיבטים הקשורים להתפתחות של חברות סטארט אפ וביחס ההוצאה של חברות סטארט אפ בתחומי המחקר והפיתוח היא דורגה במקום הראשון בעולם. בנוסף היא דורגה במקום השני בעולם בזמינות הון סיכון ובמקום העשירי בהגשת בקשות לרישום של פטנטים. בשילוב של נשים בכוח העבודה ישראל דורגה במקום טוב- 6 מבין 140 מדינות.
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש הביע אמש דאגה מהמדד החדש: "ההתדרדרות של ישראל במדד התחרותיות העולמי צריכה להדליק נורה אדומה ומהבהבת בקרב כלל בכירי הממשלה. בניגוד למה שמנסים לשדר לנו- העתיד הכלכלי שלנו לא מבשר טובות. ראוי שהמנהיגות הכלכלית תתייחס ברצינות למדדים אלה ותנקוט בצעדים לשינוי המצב, ולפעול בראש ובראשונה להפחתת הרגולציה שחונקת את העסקים בישראל".
דברי הביקורת של ברוש באים כשברקע, במשרד ראש הממשלה דיווחו בעבר על מאמץ מרוכז להפחתת רגולציות במשק מצד כלל משרדי הממשלה, וזאת תוך בחינה מוקדמת של השפעתה של כל רגולציה חדשה- על המגזר העסקי. זאת, לצד הסרת רגולציות קיימות והפחתת הבירוקרטיה שמקשה על הסביבה העסקית.
לדברי ברוש "רק פעילות נחושה ונחרצת שתרכז סמכויות במקום אחד ותאפשר למשקיעים לסיים את כל ההליכים הביורוקרטים שנדרשים בזמן קצר וידוע מראש- יעשו שינוי אמיתי. הניסיונות השונים שנעשו, ועדיין נעשים במשרדי הממשלה כמו משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה ואחרים להפחתת הרגולציה- לא מתממשים ולא יוצרים כל שינוי. השנים עוברות ומעט מאד קורה בפעול".