פרנקל תומך בקליין: "הערבויות הן נכס אדיר - אך יש לוודא שהרסן התקציבי לא יוסר; יש לבטל את רצועת הניוד"

"קבלת הערבויות במידה ותתבצע היא נכס אדיר למדינת ישראל. היא משקפת מחויבות של ממשלת ארה"ב לישראל. אולם, צריך להיזהר ולוודא שהשימוש בהן יהיה נכון ולא יאפשר את הסרת הרסן התקציבי", כך אמר היום יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר ויו"ר מריל לינץ' אינטרנשיונל, בוועידת ישראל לעסקים.



פרנקל קרא לבטל את משטר רצועת הניוד. "יש לנו משטר שער חליפין בו הדברים שבשטח לא דומים לדברים בספר. בפועל יש לנו שער חליפין נייד ללא התערבות. לרצועת הניוד יש רוחב של 50% ולכן היא בעצם לא קיימת", ציין פרנקל.



לדברי פרנקל, "בשל העובדה שהעולם מאורגן כיום לפי גושים, יש לשקול נורמות השוררות באירופה, כולל, אם ייוצרו התנאים לכך, להצטרף לגוש היורו". פרנקל הדגיש כי מה שחשוב כיום זה להתרכז בצעדי מדיניות נכונים וכי הצטרפות לגוש היורו היא לא צעד שיכול לקרות בטווח הקצר. פרנקל הוסיף כי בניגוד לפרסומים, הוא לא דיבר על הצמדת השקל ליורו, אלא "בטווח הארוך, במידה ונצטרף לאיחוד האירופי, להפוך את המטבע ליורו, כמו שעשו יתר המדינות שהצטרפו לאיחוד".



פרנקל אמר כי יש לחוקק חוק לבנק ישראל. לדבריו, צריך לראות מה קורה באירופה ולשאוף להגיע לסטנדרטים הנהוגים שם. בהתייחסו לריבית אמר פרנקל כי "באחרונה חזרה היציבות לפחות מבחינת האינפלציה. מה שקרה בחצי השנה הראשונה לא היה צריך לקרות. הנוגדנים של האינפלציה עדיין נמצאים בתוך המערכת וקל לעורר אותם. צריך להיות זהירים כאילו אנו במצב שברירי. שוק המט"ח יציב בזכות הריבית שקיימת וצריך להיות רגישים לכך. אין בעיה של מדיניות מוניטרית". לדבריו, כאשר האינפלציה תהיה עקבית עם היעד לטווח ארוך, תתאפשר הורדת ריבית מתאימה בצעדים קטנים.



פרנקל הדגיש כי למשק הישראלי יש תשתית איתנה - מערכת פיננסית טובה, מערכת דמוקרטית, מערכת עם שלטון חוק - יש את כל הנתונים לשגשוג. לדבריו, אין מקום לאבד תקווה.



פרנקל אמר כי הוצאות הממשלה בישראל כווונו בצורה עודפת לכיוון של תשלומי העברה ונוצר חוסר בהשקעה בגורמים המעודדים צמיחה, וכי יש מקום לשנות זאת. לדבריו, הדרך היעילה ביותר לטפל בפערים חברתיים היא הקפדה על הון אנושי וחינוך. הפריון אצלנו לא קיים ואילו בארה"ב יש פריון של 5% לשנה בשלוש השנים האחרונות - אילו הם הפירות של המהפכה הטכנולוגית והגמישות של הכלכלה.



"החוב הממשלתי יחסית לתוצר מצוי בעלייה בניגוד למדינות המערביות בעולם. זהו הדבר הקובע שהולכים ללוות בשווקים ואין להקל ראש בכך. שוק ההון - חלק כה ניכר מאג"ח הן אג"ח המיועד לפנסיה זה מייבש את שוק ההון. יש מקום לגופים מפקחים בשוק ההון". לדבריו, מטבע של מדינה הופך להיות בר המרה כאשר השווקים מחליטים על כך וכאשר המשקיעים יחליטו להחזיק אג"ח ישראלי.



לדבריו, הדירוג הפך להיות לנושא מדובר יותר ממה שצריך לעסוק בו. מוד'יס העלתה את הדירוג של המדינות הבאות: צ'כיה, סלובקיה, הונגריה, פולין ועוד. אלו המדינות שהוזמנו להשתתף באיחוד האירופי וחברות הדירוג החליטו כי אם המדינות הללו מחייבות את עצמן לעמוד בכללי האיחוד - זה מרמז על התייחסות רצינית.



"אני לא רואה שום סיבה לדולריזציה בישראל. ההבחנה בין דירוג מדיני וחיצוני תיעלם. והיא תיוותר רק למדינות בהם יש משמעות גדולה לפער. כעיקרון, דירוג החוב של הממשלה הוא לגבי כל השווקים. התוצר לנפש גבוה אצלנו משמעותית מהרבה מדינות בעולם", אמר פרנקל.