פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מבקר המדינה: הדואר והמכס גורמים לעיכוב משלוחים

      דוח המבקר מותח ביקורת על חוסר היערכות לקניות הרבות של הישראלים ברשת. רק אחוז בודד מהחבילות נבדקות על ידי המכס. חברת החשמל הזניחה את תחזוקת הרשת - והציבור משלם

      חבילות של אמזון (ShutterStock)
      חבילות (צילום אילוסטרציה: shutterstock)

      חברת דואר ישראל והמכס לא נערכו כהלכה לעידן הדואר האלקטרוני, כך עולה מדוח שמפרסם היום (שני) מבקר המדינה יוסף שפירא. על פי הדוח הדבר גרם בין היתר לעיכובים במשלוחים ולחוסר אפשרות של המדינה לבדוק את מרבית היבוא האישי המגיע בהזמנות מאתרי אינטרנט ולגבות את המכס המתחייב על פי החוק. הנזק הפוטנציאלי לקופת המדינה כתוצאה מאי גביית המכס המלא נאמד על ידי המבקר ב-200 מיליון שקל בשנה.

      החבילות מיובאות לישראל באמצעות חברת דואר ישראל וחברות שילוח פרטיות. חברות השילוח הפרטיות מדווחות למכס על החבילה הצפויה להגיע ומאפשרות למכס להיערך כדי לבדוק את תוכנה ולהטיל עליה מס במידת הצורך. חברת דואר ישראל, לעומת זאת, אינה מוסרת מידע מוקדם על החבילות והמכס מוותר על הבדיקה. הבעיה היא שחברות השילוח הפרטיות מיבאות רק 1% מהחבילות, כך שהמכס בודק רק שבריר מסך החבילות הקטנות המגיעות ביבוא אישי.

      בשנה האחרונה חנכה חברת דואר ישראל בית מיון חדיש המותאם לטפל טוב יותר בקניות מאתרי האינטרנט. אולם שירותי המכס אינם פועלים במרכז המיון החדיש. חבילות גדולות החייבות בבדיקת מכס מועברות מבית המיון החדיש לבית המיון הישן, רק לצורך בדיקת מכס, והדבר מעכב את הגעתן לידי הלקוחות.

      רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      הגרלת הלוטו שמשגעת את ארה"ב: מי יזכה ב-1.6 מיליארד דולר?
      המשחקים לא יעזרו: לא מטפלים בעוני על ידי טבלאות
      נמל הדרום: שפיר ואפקון זכו בחוזים בהיקף של 730 מיליון שקל

      שכונת שניר בלוד (ראובן קסטרו)
      רמת ההשקעה בתחזוקה הידרדרה (צילום אילוסטרציה: ראובן קסטרו)

      מדואר ישראל נמסר בתגובה: "מאז פתיחת מרכז הסחר המקוון חולקו לציבור עשרות מיליוני חבילות ובזכות השיפור בתהליכי המיון והמסירה, המספרים גדלים משנה לשנה.
      אנו רואים לנגד עינינו את הלקוחות ונמשיך לשפר את התהליכים. החברה עוברת תהליך מואץ של ייעול התשתיות
      והטמעת מערכות טכנולוגיות חדשות בכל חטיבות החברה,
      ששיפרו משמעותית את חווית הלקוח. בשנה הקרובה יוכנסו מערכות אוטומציה נוספות למקום לרבות פתיחת מתקן מכס חדש ומתקדם בתוך המרכז".

      הזנחת רשת החשמל עלתה לציבור מיליארדי שקלים

      מדוח המבקר עולה גם תפקוד לקוי של חברת החשמל. המבקר מצא כי החברה קיבלה 2.5 מיליארד שקל כדי לחדש את רשת החשמל אך השתמשה בכסף למטרות אחרות. על פי הדוח, הזנחה זו של רשת החשמל עלתה לאזרחי המדינה בין 3.3-ל-3.5 מיליארד שקל.

      הבדיקה מתייחסת לשנים 2006 עד 2010, בהן מצא המבקר שרמת ההשקעה בתחזוקת רשת החשמל הידרדרה, וכתוצאה מכך גדל מספר הפסקות החשמל והנזק הנגרם לצרכנים. חברת החשמל קבעה לעצמה יעד מרבי של 140 דקות הפסקת חשמל ללקוח בשנה, אולם במרבית השנים מאז 2010 היא לא עמדה ביעד.

      עיקר התקלות הן בקווי המתח הגבוה המחברים בין ישובים לתחנות הכוח. התחשיב אינו מביא בחשבון הפסקות חשמל שנגרמו כתוצאה ממזג אוויר קיצוני, למרות שתחזוקה טובה של הרשת אמורה להקטין גם נזקים אלה.

      בחברת החשמל הסבירו לאנשי מבקר המדינה כי חלק מהפסקות החשמל נגרמו כתוצאה מצמצום תקציבי התחזוקה. החברה נאלצה לצמצם בתקציב מכיוון שלא אושרו לה העלאות תעריפים שביקשה. במשרד האוצר וברשות החשמל ציפו שהחברה תממן את העבודות באמצעות התיעלות וחיסכון בהוצאות אחרות.

      המבקר תולה חלק ניכר באשמה לבעיית רשת החשמל בגוף המפקח על הנושא, רשות החשמל במשרד האנרגיה. המבקר קובע שהחל משנת 2002 נמנעה הרשות מלקבוע לחברת החשמל יעדים לרמת האמינות הנדרשת מרשת החשמל. בשנת 2010-2012 הציגה חברת החשמל תוכנית להשקעות ברשת בהיקף של 55% מהנדרש, התוכנית אושרה על ידי שר האנרגיה אולם החברה תכננה להשקיע בפועל פחות מהסכומים שהיו בתוכנית שהציגה. נוכח מההידרדרות החמורה במצבה של רשת החשמל הציגה חברת החשמל תוכנית השקעות בחידוש הרשת בהיקף של 9.4 מיליארד שקל. רשות החשמל הקציבה לחברת החשמל 2.5 מיליארד שקל לצורך התחלת התוכנית. הסכום שולם לחברה על ידי הלקוחות, באמצעות חשבונות החשמל וגרם לייקור תעריף החשמל. החברה קיבלה את הכסף, השתמשה בו ליעדים אחרים כגון הגדלת רווחיה, ועד היום לא החלה בביצוע תוכנית ההשקעות בשיפור הרשת.

      רשות החשמל, שהיתה אחראית להעברת המקדמות לחידוש הרשת ולפיקוח על השימוש בהן, לא מלאה את תפקידה לדעת מבקר המדינה. מבקר המדינה קורא למשרד האנרגיה ליזום תוכנית חדשה להשקעה בשיפור רשת החשמל עם העדפה לפרויקטים שישיגו תוצאות בטווח הקצר ולעקוב אחרי יישום התוכנית.

      מחברת החשמל נמסר בתגובה כי "מספר התקלות בהפסקת החשמל בישראל עומד בסטנדרטים בינלאומיים. העיכוב בהשקעות ברשת נגרם בגלל אי אישור עדכון התעריפים במהלך 15 שנים. השנה עודכנו התעריפים והחברה הגבירה את השקעותיה ברשת החשמל".

      תגובת רשות החשמל: "רשות החשמל ביצעה לאחרונה צעדים שיקדמו את פיתוח רשת החשמל לטובת חיבור יצרנים ושיפור אמינות האספקה לצרכנים. בין הצעדים: אישור בסיס תעריף הרשת החדש, הכולל מנגנונים לקידום השקעות ברשת, לפיקוח על כמות ואופן ההשקעות, ולתמרוץ החברה להפחית דקות אי אספקה. כמו כן, בימים אלה מאושרת תוכנית פיתוח הרשת לשנים 2018-2022 על ידי שרי האנרגיה והאוצר. התוכנית כוללת הקדמה של מספר פרוייקטי הולכה מרכזיים שתפקידם שיפור אמינות האספקה. הרשות מודה למבקר על ביקורתו".

      יוסף שפירא במהלך ועידת משפט 29.8.17 (מערכת וואלה! NEWS , מגד גוזני)
      מבקר המדינה, יוסף שפירא (צילום: מגד גוזני)

      ההימור שגרם למשבר המים בישראל

      עוד עסק המבקר ברשות המים שהבצורת הממושכת חשפה, על פי הדוח, ליקויים חמורים בתפקודה שגרמו למשבר הגדול במשק המים. המבקר כותב כי רשות המים לא מילאה אחר החלטת הממשלה ולא ערכה תוכניות אב ותוכניות ארוכות טווח להתמודדות עם משבר המים. בשנים הקרובות, חוששים ברשות המים, עלול משבר המים הקשה אליו נקלעה ישראל להחריף כתוצאה מהתמשכות הבצורת. בשנה האחרונה פועלת הרשות להקמתם של שני מתקני התפלה נוספים, אולם אלה יתחילו לספק מים על פי התוכניות רק בעוד 5 שנים.

      מבקר המדינה מטיל על הרשות את האחריות לפיגור בפיתוח מערכת ההתפלה ומאשים אותה במדיניות מסוכנת של "הליכה על הסף" ופעולה בניגוד לסדרי ממשל תקינים. על פי ממצאי המבקר שינתה הנהלת רשות המים את יעדי ההתפלה על דעת עצמה, בניגוד להחלטת הממשלה וללא אישור מועצת הרשות המפקחת על פעילותה. הרשות גם לא הגיבה לתקלות בביצוע תוכניות הפיתוח, לא פעלה למצוא פתרון לבעית מתקן ההתפלה באשדוד ולא חיפשה אחר פתרונות חליפיים כשהתברר שקיים עיכוב בהקמת מתקן התפלה נוסף בצפון המדינה.

      עוד כותב המבקר כי למרות המשבר הקשה ביטלה הרשות הגבלות שהטילה על צריכת מים לחקלאות, ולא הגיבה כאשר התברר שצריכת המים עולה בעוד שמקורות המים מדלדלים. "כתוצאה מכך לא נוהל משק המים באופן מיטבי ונוצרים בו מצבי משבר", קובע המבקר. הרשות לא פעלה למרות שמאז 2015, שהיתה שנת בצורת, חלה עליה בצריכת המים. במקום לפעול לצמצום הצריכה הגדילה הרשות את מכסות המים לחקלאות - חרף מצבם הקשה של המאגרים.

      רשות המים גרמה לדברי המבקר לנזק בלתי הפיך למאגרים התת קרקעיים כאשר הגבירה את ניצולם למרות המלצות השירות ההידרולוגי שלה. היא גם לא פעלה לשיקום המאגרים והכנתם לצורך שימוש לטווח ארוך. למרות החלטת הממשלה והמלצות הדרגים המקצועיים, נמנעה רשות המים מלקבוע "קו אדום" לשימוש במאגרי המים הטבעיים, כפי שקיים לשימוש במי הכינרת. בכך, אומר המבקר, מסכנת הרשות את עצם קיומם של המאגרים.

      "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תפקודה של רשות המים, שהביאה את משק המים ואת מאגרי המים הטבעיים למצב משבר - זאת בתקופה שבה משק המים הישראלי ניצב בפני אתגרים רבים... על רשות המים לנקוט מדיניות תכנון בת קיימה שתאפשר אספקת מים באיכות הנדרשת, באמינות ובזמינות מחד גיסא, ותשמר את מלאי היצע המים הטבעיים כמשאב חיוני של המדינה מאידך גיסא", קובע המבקר.

      בתגובה נמסר מרשות המים: "רצף נדיר של 5 שנות הבצורת שמכה את מדינת ישראל אינו יכול לקבל מענה תכנוני מוקדם מפני שמענה כזה מחייב השקעות אדירות המשפיעות ישירות על תעריף המים לצרכן. תוכנית שנותנת מענה למצב הנדיר אליו נקלע האזור אושרה ע"י שר האנרגיה ומועצת רשות המים, הובאה לממשלה כהחלטת ממשלה ונמצאת בתהליכי ביצוע".

      המבקר מצא גם ליקויים במערכות טיהור השפכים. המערכות מוקמות על ידי איגודי ערים בפיקוחה של רשות המים. על פי הדוח, המערכות אינן עומדות ביעדי רמת הטיהור הנדרשים. עיכובים בהקמת מערכות ומכוני טיהור שפכים גורמים לנזק תברואתי ומעכבים בניית פרויקטים של בנייה למגורים.

      תגובת רשות המים: "מכוני טיהור השפכים שבאיגודי הערים נמצאים בשלבי ביצוע סופיים של שדרוג והרחבה. בשל פעילות זו הותרו חסמי פיתוח לאלפי יח"ד ומספר המפגעים הסביבתיים צומצם עד מאוד. רשות המים לומדת את הערות המבקר ופועלת לתיקון הנדרש".