פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שר הביטחון עוצר את הנפקת התעשייה האווירית מ"סיבות ביטחוניות"

      בהחלטה דרמטית, שר הביטחון הורה לעצור את הנפקת המניות של התעשייה האווירית בשל המלצה של גורמי המקצוע במשרד. ל"גלובס" נודע כי החשש הוא שתוכניות סודיות ופרויקטים סודיים שתע"א מעורבת בהם ידלפו. ההקפאה תישאר בתוקף עד לבחינה מעמיקה נוספת של הסוגיה

      שר הביטחון אביגדור ליברמן במעבר כרם שלום, 22 ביולי 2018 (רויטרס)
      שר הביטחון, אביגדור ליברמן (צילום: רויטרס)

      מכה לתעשייה האווירית ולרשות החברות הממשלתיות. בזמן שהן מנסות לקדם מהלך היסטורי להנפקת מניות מיעוט בחברה, ל"גלובס" נודע כי שר הביטחון אביגדור ליברמן הורה בימים האחרונים על עצירה מוחלטת של כל המהלכים שמקדמת החברה לקידום תכנית ההנפקה. הסיבה: חשש לפגיעה אפשרית בביטחון המדינה.

      מפרטים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי ההחלטה הדרמטית של ליברמן התקבלה בתום שורה של התייעצויות שהוא קיים על הנושא עם הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (המלמ"ב), ניר בן משה.

      החשש העיקרי שמביע המלמ"ב הוא שלהנפקת מניות החברה, גם אם מדובר במניות מיעוט, יהיו השלכות מרחיקות לכת על שימור הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בתעשייה האווירית, ולכך יהיו השלכות חמורות על ביטחון המדינה. עוד נודע כי למלמ"ב התנגדות נחרצת למהלך.

      גורמים ביטחוניים בכירים הסבירו כי לתעשייה האווירית יש מעורבות מרכזית בשורה ארוכה של מיזמים ותוכניות עם רמת סיווג ביטחוני גבוהה ביותר. מדובר בין היתר על לווייני הריגול המשמשים את צה"ל ואת מערכת הביטחון מסדרת אופק, מערכות טילים רגישות ומערכת ההגנה המתקדמת מפני טילים בליסטיים - חץ 3.

      בימים האחרונים הורה ליברמן למלמ"ב בן משה ולמנכ"ל משרדו, האלוף (במיל') אודי אדם, להפעיל את סמכותם בנושא ולהנחות את ראשי התע"א להקפיא באופן מידי את כל התהליכים שהם מקיימים בנושא.

      לדברי גורמים ביטחוניים שמכירים את הנושא, ההקפאה שעליה הורה ליברמן תישאר בתוקף לפחות עד לבחינה יסודית ומעמיקה אודות הסיכונים וההשלכות שכרוכים במכירת מניות המדינה בחברה. ליברמן, כך נודע, ידרוש מהגורמים המקצועיים השונים שיציגו לפניו את תוצאות הבדיקה בנושא.

      גורם בכיר במשרד הביטחון אישר ל"גלובס" את הפרטים ומסר כי "מדובר בסוגיה מורכבת ורגישה מאוד, ביחס לאופן ולדרך שבו תכנית ההנפקה של מניות תע"א מקודמת".

      עוד הוסיף אותו גורם כי "הסיכונים הביטחוניים שכרוכים בהנפקת מניות התע"א מעלים סימני שאלה גדולים על הסיכויים ועל ההיתכנות שמהלך כזה אכן יצא לדרך".

      עוד תוכנית תיכנס למגירה?

      תומכי ההנפקה בתע"א עשויים לגייס בימים הקרובים את מקרה ההפרטה של תעש, ולהשתמש בו כדוגמה לאופן שבו המדינה יכולה למכור חברה ביטחונית, ועדיין לשמור ולהגן על האינטרסים שלה, ועל הפעילויות הביטחוניות הרגישות שנעשות בה.

      במקרה של תעש, פעילות מסווגת ורגישה בתחום ההנעה הרקטית נשמרה במערכת הביטחון לאחר שהופרדה מהחברה, והיא ממשיכה להיעשות במסגרת חברה ביטחונית חדשה וקטנה בשם "תומר".

      אלא שגורמים ביטחוניים אומרים כי ניסיון להשוות את המקרה של תעש למקרה של תע"א, הוא מלאכותי בלבד ולא ריאלי. בתע"א היקפי הפעילות המסווגת אחרים, נוגעים לתעשיית לווייני ביון; טילים רגישים; מערכות יירוט; כלי טייס בלתי מאוישים; מכ"מים רבי עצמה ועוד.

      "הם מחזיקים בנכסים הכי רגישים של מערכת הביטחון' ולא בכדי שר הביטחון החליט לשים להם 'ברקס'. ליברמן מספק גיבוי מלא למלמ"ב בנושא הזה, והסיכויים שההנפקה תצא לדרך - נמוכים מאוד", אמר גורם ביטחוני.

      העמדה התקיפה של ליברמן גובשה בעקבות האצת המהלכים מצד מנהל רשות החברות הממשלתיות, ינקי קוינט, ויו"ר התע"א, הראל לוקר, בחודשים האחרונים. השניים ממשיכים בניסיון להוציא את ההנפקה המיוחלת לדרך, וזאת לאחר שבמהלך העשור האחרון תכניות דומות שגובשו, לא קודמו ונשארו בסופו של דבר על הנייר.

      הפעם ההנפקה מקודמת על רקע שורת נסיבות: ההנהלה המתחדשת של תע"א, דירוג תוכנית ההנפקה במקום גבוה בסדרי העדיפויות של רשות החברות הממשלתיות ומיצוי ההליכים למכירת התעשייה הצבאית (תעש מערכות) לאלביט מערכות בכ-1.9 מיליארד שקל.

      כל אלה איפשרו, כך לדעת תומכי ההנפקה בתע"א, "לנצל מומנטום" ולקדם את המהלך ההיסטורי. ראש רשות החברות קוינט, מאמין בתכנית וגם יו"ר החברה, לוקר תומך בה בהתלהבות, מתוך הכרה בצורך של החברה לגייס הון למימוש מטרותיה לשנים הבאות.

      המהלך שמקודם בשנה האחרונה מבוסס על תכנית הנפקה שגובשה כבר לפני כארבע שנים, ולפיה ההנפקה תיעשה בשתי פעימות. במהלכן, יימכרו בסך הכול עד 49% ממניות החברה - ולא פחות מ-25%. בתחילת השנה "גלובס" דיווח כי ההנפקה תיעשה על פי שווי חברה של 11 מיליארד שקל.

      המאמצים הרבים שנעשים ברשות החברות ובהנהלת תע"א לקידום ההנפקה נעשים תוך הקפדה על פרופיל תקשורתי נמוך, כשברקע מהלך כזה עוד ידרוש מערכת של הסכמים ותיאומים עם ועד העובדים הדומיננטי בחברה.

      העובדים יציבו תנאים נוספים

      יו"ר הוועד יאיר כץ שרק לאחרונה נבחר לתפקיד, צפוי מצדו להעמיד שורה של תנאים לתמיכת העובדים בתכנית. אחת הדרישות צפויה להיות הקצאת כספי מכירת המניות לפיתוח החברה במקום הזרמתם לקופת המדינה.

      בנוסף, לא רק הכסף שייכנס מעניין את ועד העובדים, אלא גם בעלי המניות החדשים ומהלכי פיטורים ו/או התייעלות שיבואו לפניה או בעקבותיה. התע"א נמצאת ממילא בעיצומה של תקופת התייעלות, ובשנתיים האחרונות פרשו משורותיה כ-800 עובדים.

      הנהלת החברה צפויה להוביל בחודשים הקרובים מהלך לאיחוד הפעילויות האזרחיות שלה לקבוצת תעופה חדשה. מהלך זה ישפיע על כשליש מכלל עובדי החברה, ועד כה איש מטעמה לא אמר באופן רשמי שהוא לא יכלול פיטורים נוספים.

      אלא שעוד טרם יצטרכו לדלג מעל המשוכה הגבוהה שיציב להם יו"ר הוועד כץ, היו"ר לוקר ומנכ"ל החברה, נמרוד שפר יצטרכו לדלג מעל משוכה גבוהה עוד יותר - שמציבים להם ליברמן והמלמ"ב בן משה.

      התעשייה האווירית ומשרד האוצר בחרו שלא למסור תגובה.