4.5 שנים אחרי שתנובה נרכשה על-ידי ברייט פוד הסינית, ושנה אחרי חתימה על הסכם בין משרד החקלאות בישראל לבין הרשויות בסין , למשרדי הכלכלה והחקלאות בישראל נודע כי סין צפויה לפרסם בקרוב הודעה רשמית שתאשר יבוא מוצרי חלב למדינה.
ההודעה שהגיעה למשרדים מגלה כי גם מחלבות תנובה וגם טרה הגישו בקשה לאישור יצוא מוצרי חלב לסין. סוגיה מעניינת נוספת שעולה בהודעה של הרשויות הסיניות היא התייחסותם לבקשה של החברות הישראליות לייצא פודינג בטעמים לסין. לפי ההודעה, החברות תנובה באמצעות מחלבת אלון תבור; ומילקו תעשיות, כלומר מחלבות טרה שבבעלות החברה המרכזית (קוקה-קולה ישראל); העבירו בקשה בנושא. אלא שבסין הבהירו כי דווקא פודינג ניתן לייצא גם ללא אישור מיוחד, זאת במסגרת המוצרים המותרים ליצוא.
מוצרים עם חיי מדף ארוכים יותר
בעוד שתנובה נמצאת במאבק ממושך על הזירה המקומית, בזמן שנתח השוק שלה הולך ומתכווץ, לעתים באופן מכוון ולעתים פחות - מה שבאמת עניין את ברייט פוד הסינית היה ייצור מוצרי חלב בסין באמצעות הטכנולוגיות שלה. אלא שהתוכניות הללו נתקעו כשהרשויות הסיניות לא נתנו לתנובה אישורים רגולטוריים כדי להתחיל בייצור. כעת נראה כי היא תזכה לפחות לאישור הנכסף לייצר מישראל, כשברור שיהיה מדובר במוצרים עם חיי מדף ארוכים יותר כמו גבינות קשות. לגבי ייצור מוצרי חלב בסין עצמה כפי שקיוותה תנובה במקור? השאלה הזו נשארת לפי שעה בלתי פתורה.
שוק מוצרי החלב לצרכנים פרטיים בסין מוערך ב?52 מיליארד דולר בשנה ונשלט בידי הספקיות המקומיות אינר מונגוליה, יילי גרופ וצ'יינה מנגניודירי. לפי חברת המחקר יורומוניטור אינטרנשיונל, חברות זרות מתקשות לחדור לשוק החלב הסיני, ואפילו נסטלה השווייצרית, שפתחה את המפעל הראשון שלה במדינה ב?1979, חולשת רק על 2% ממנו.
הסינים צורכים פחות חלב
אמנם צריכת החלב של הסיני הממוצע היא 12 ליטר בשנה בלבד, זאת לעומת 180 ליטר בישראל, 210 ליטר בארה"ב ו-300 ליטר באירופה, אך היא גדלה פי 3 בעשור האחרון וצפויה להמשיך לגדול.
ברייט פוד היא קבוצת המזון השנייה בגודלה בסין, ובבעלותה 4 חברות מזון סיניות מצליחות, כולן נסחרות בבורסה של שנגחאי. הבולטת בהן היא ברייט דיירי אנד פוד, חברת החלב השנייה בגודלה בסין.