הפיקוח על הבנקים פרסם השבוע את סוגי החשבונות שניתן יהיה לנייד "בלחיצת כפתור" במערכת החדשה לניוד חשבונות שהבנקים יקימו. לפי הערכות הרשימה רחבה למדי וכוללת 80% מהחשבונות הקיימים בשוק. נציין כי מדובר בחשבונות של משקי בית, או חשבונות של עסקים קטנים הרשומים תחת תעודת זהות של בעליהם. חשבונות עסקיים עדיין לא כלולים בפרויקט, ואולי יצורפו אליו במועד מאוחר יותר.
מהמסמך עולה כי למעשה ניתן לנייד את כל החשבונות במערכת החדשה, למעט כאלו שיש מניעה משפטית לבצע בהם ניוד אוטומטי. כך למשל חשבון נאמנות או חשבון שמנוהל ע"י אפוטרופוס לא ניתן לנייד אוטומטית לבנק אחר. גם חשבונות של מי שנמצא בהליך פשיטת רגל או כינוס נכסים לא ניתן לנייד. אגב, לעומת זאת חשבון שהחלו לחזור בו צ'קים ניתן יהיה לנייד, אך המידע בדבר חזרת הצ'קים יועבר לחשבון החדש.
המסמך מתייחס גם לסוגיית בעלי החשבון. כך למשל, אם בעל חשבון יחיד ירצה לעבור בנק אל חשבון בו הוא רק אחד המוטבים (למשל פתיחת חשבון משותף בעקבות נישואים) הוא יוכל לעשות זאת. לעומת זאת לא ניתן יהיה להעביר אוטומטית חשבון של מספר בעלים לחשבון בו רק אחד מהם הוא המוטב. זאת כדי לא להיקלע לסוגיות של חלוקת רכוש.
מטרת מסמך זה היא להגדיר את גבולות הגזרה של המערכת לניוד חשבונות, על מנת שניתן יהיה להתחיל ולעבור לחלק הטכני של בניית איפיון המערכת. בשלב הבא אותו רוצים להשלים בפיקוח על הבנקים עד סוף השנה, הם רוצים לפרסם את רשימת הפעילויות בחשבון שניתן יהיה לנייד אוטומטית במעבר לבנק החדש. לאחר מכן המערכת תעבור לשלב הפיתוח הטכנולוגי.
המערכת לניוד חשבונות היא יוזמה של משרד האוצר אליה חבר בנק ישראל, והיא הוסדרה באמצעות חקיקה.
לפי החוק, על הבנקים להקים מערכת שכזו במטרה להקל על תהליך מעבר חשבונות בין בנקים. המערכת תאפשר את ניוד חשבונות העו"ש בלחיצת כפתור, וללא צורך באישור או בביצוע פעולה מצד הבנק הישן של הלקוח. עלות הקמת המערכת שתושת על הבנקים מוערכת במאות מיליוני שקלים.
בבנקים לא מתלהבים מהפרויקט בטענה שהוא יקר ומורכב להקמה, ומצד שני לא צפוי להביא לעלייה בהיקף המעבר בין הבנקים. אמירה זו מתבססת על כך שבאנגליה הוקמה מערכת דומה שלא הביאה לעלייה בהיקף המעבר בין הבנקים. אלא שבאוצר ובבנק ישראל מאמינים שהמערכת תייצר איום תחרותי על הבנקים, ותגרום להם להתאמץ יותר בכדי לא לאבד את לקוחותיהם.