פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כולנו משלמים על ההון השחור - אז למה אף אחד לא עושה כלום?

      שיעור העלמת המס בישראל גבוה יחסית לעולם והדבר גורם למסים של כולנו להיות גבוהים. אז למה בעצם המדינה לא נלחמת בו בכל הכוח? כי הפוליטיקאים פוחדים שתענישו אותם

      אילוסטרציה שוחד (ShutterStock)
      כסף לא מדווח (צילום אילוסטרציה: shutterstock)

      לממשלת ישראל יש גירעונות, וזה לא חדש. זה גם לא חדש ששרי האוצר תמיד רוצים גם להקטין את המסים וגם להגדיל את ההוצאות. אבל בכל זאת, יש מקום אחד שבו הם מעולם לא ניסו באמת לחפש את הכסף: בשוק השחור.

      זה לכאורה מפתיע, כי כולם יודעים שבישראל (ולא רק בישראל) חלק לא מבוטל מהפעילות הכלכלית אינה מדווחת לרשות המסים. על פי האומדנים של הבנק העולמי, בישראל מתבצעות בשוק השחור עסקאות בהיקף של למעלה מ-20% מהתוצר. כפי שאפשר לראות בתרשים 1 זה שם את ישראל במקום לא כל-כך מכובד, רק קצת יותר טוב ממדינות שפשטו את הרגל לא מזמן כמו פורטוגל, איטליה, ספרד, ויוון.

      רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      פייסבוק עקפה את תחזית הרווח אבל פספסה בהכנסות
      הוט מובייל הטעתה צרכנים ותשלם קנס של כמיליון שקל
      בדואר ישראל לומדים מהבלגים איך להפריט נכון

      היקף משוער של ההון השחור על פי הבנק העולמי (מערכת וואלה! NEWS)
      היקף משוער של ההון השחור על פי הבנק העולמי (מקור: Schneider 2010)

      אפשר להתווכח על הגודל האמיתי של השוק השחור בישראל. אבל מהשיחות הקצרות שלי עם מנהל רשות המסים, ערן יעקוב, ברור לי שגם הוא חושב שההיקף לא מבוטל בכלל ושהוא היה שמח לשים את היד על חלק מהכספים הללו. כי אם אפשר היה להוריד את השוק השחור לרמה הממוצעת בעולם המפותח, בערך 17% מהתוצר, היה מדובר בתוספת של כ-19 מיליארד שקל מסים. תוספת שהיתה מאפשרת לשר האוצר לעשות גם קיצוץ יפה במס הכנסה ובמע"מ, גם להגדיל את קצבאות הנכים, וגם היה נשאר לו קצת כסף בשביל קופה קטנה ליום סגריר.

      הפוליטיקאים מפחדים מהציבור, הציבור לא מאמין לפוליטיקאים

      מה שמעורר את השאלה, למה אף אחד מעולם לא עשה מאמץ אמיתי לחסל את השוק השחור. כי זה לא חדש שרוב האינסטלטורים בישראל לא נותנים קבלה, שרוב המורים הפרטיים עובדים בלי חשבוניות, ושיש בארץ עשרות אלפי עובדים זרים ופלסטינים שעובדים בלי רישיונות. זה גם לא חדש שבבני ברק יש לא מעט עסקים שרשות המסים אפילו לא יודעת שהם קיימים.

      רשות המסים היתה יכולה לעשות הרבה יותר נגד השוק השחור אם היו לה האמצעים המתאימים. אבל כשזה מגיע להצבעות בכנסת על הגדלת הסמכויות של רשות המסים באופן שיאפשר לה להילחם באופן אפקטיבי במעלימי המסים למיניהם, בדרך כלל לא סופרים מספיק אצבעות.

      והאצבעות לא מתרוממות, כי הפוליטיקאים מפחדים מהציבור שלהם. האמת היא שרובנו שונאים את המסים שאנחנו צריכים לשלם ואנחנו מאד לא רוצים שיכריחו את כולם לשלם. כי מה שקל לנו לראות זה שאם נכריח את המורה הפרטי לתת חשבונית, אז המחיר יעלה ב-25% לפחות, כי הוא יצטרך לשלם מע"מ, מס הכנסה, ועמלה לרו"ח. ואותו דבר נכון גם לאינסטלטור, לספר, לגנן, לשיפוצניק והרשימה ארוכה.

      מה שקשה לנו לראות זה שאם כולם ישלמו מסים, אז אפשר יהיה להוריד את המסים לכולנו. ומכיוון שכך, אם איזה שהוא פוליטיקאי יעשה מעשה שיגרום לעלייה ביוקר המחייה כמו להכריח את השרברב לתת חשבונית, אז הפוליטיקאי ישלם את המחיר. יותר מזה, שוק שחור גדול הוא סימן ברור לכך שלציבור אין אמון בפוליטיקאים, ולכן כנראה שההנחה הבסיסית של צרכן ממוצע היא שכסף שיגיע למדינה מצמצום ההון השחור לא יחזור חזרה לציבור. ויש לא מעט בישראל ששונאים את התחושה של ה"פרייאר" שבאה עם הידיעה שלוקחים לנו את הכסף בלי להגיד לאן.

      עובדות אלה מסבירות גם את השמחה שבה התקבל בישראל אמצעי תשלום כמו הביטקוין שמאפשר ביצוע עסקאות בלי שאף אחד ידע מי ביצע את העסקה, מתי ואיפה. בעיקר, אפשר להבין את הפחד של פוליטיקאים חרדים לאפשר פיקוח על עסקאות בשווקים שלהם, מכיוון שאצלם חוסר האמון במדינה הוא כל כך גדול, שחבר טוב בשם הילל בש סיפר לי שהוא חתם פעם על חוזה עם בית מדרש לאספקה של ספרים, וכשהוא ביקש חשבונית הסבירו לו שהאוניה שהביאה את הנייר שעליו נכתב החוזה לא רשומה בשום מקום, אז מאיפה יש לו החוצפה לבקש חשבונית?

      השוק השחור ימשיך לגדול

      הבעיה היא שאם הדברים ימשיכו במסלול הנוכחי שבו חלקים הולכים וגדלים בציבור מאבדים אמון בפוליטקאים, השוק השחור ימשיך לגדול. ככל שרשות המסים תנסה לרדוף אחרי הכסף הזה יותר, היא תעורר יותר כעס ויותר ייצור של אמצעים מתוחכמים, שהביטקוין הוא רק הסנונית הראשונה שלהן. אז הגיע הזמן שהפוליטיקאים יבינו שרעש תקשורתי יכול להביא להם כמה קולות בטווח הקצר. אבל אם הרווח הפוליטי שלהם מוביל לאובדן אמון ברשויות המדינה, אז הם גורמים לעוד כמה אנשים להפסיק לבקש קבלות. וכשההכנסות ממסים יורדות, אלו שעדיין משלמים נאלצים לשלם יותר, כי המדינה צריכה לקבל את הכסף. ואז יש עוד אנשים שמנסים להעלים עוד מסים, וכך נוצר מעגל שבסופו מדינות פושטות את הרגל.

      אנחנו עדיין לא במצב הזה, למרות שבציבור הישראלי יש כמה חלקים שבהם תשלום מסים זה כמעט מילה מגונה. אבל אם הפוליטיקאים לא יצליחו למצוא את הדרך להחזיר את האמון של החלקים שכן משלמים, ובאותו זמן גם למצוא את הדרך לגרום לאלו שלא משלמים לחלוק בנטל, בסוף אנחנו עלולים להגיע לשם.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה