פרנקל: "לא תקין שנסיים שנה בלי תקציב מוכן"

מאת ליאור כגן וסופי שולמן



"התשתית הכלכלית של ישראל בנויה לתפארת והיא נותרה חזקה גם כיום", כך אמר אתמול יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר ויו"ר מריל לינץ' אינטרנשיונל בוועידת ישראל לעסקים. על אף התמונה הקודרת למדי שעולה מהנתונים על המשק הישראלי שהוצגו בוועידה, מביע פרנקל אופטימיות שמתבססת, לדבריו, על מערכת פיננסית טובה ועל מערכת דמוקרטית של שלטון חוק. "יש לישראל את כל הנתונים לשגשוג ואין מקום לאבד תקווה", הוא אומר.



"קבלת הערבויות תהווה נכס אדיר למדינת ישראל. היא משקפת מחויבות של ממשלת ארה"ב לישראל. ואולם צריך להיזהר ולוודא שהשימוש בהן יהיה נכון, ולא יאפשר את הסרת הרסן התקציבי", המשיך פרנקל.



עם זאת, יש לו גם לא מעט ביקורת והשגות על המשק הישראלי ואופן ניהולו. "זה לא תקין שמדינה תסיים שנה ללא תקציב מוכן. יש להעביר את הצעת התקציב בהקדם. מדיניות כלכלית של ישראל צריכה להתבסס על תהליכים ארוכי טווח, ולא להיות נגזרת של מערכות הבחירות", אמר פרנקל.



"גירעונות בתקציב לא יעשו את העבודה. הפתרון הוא בהסטת תקציבים להשקעה בתשתיות. תהליך ההשקעה בתשתיות צריך להיות מלווה בהשקעה בחינוך והקלת מעבר עובדים מענף לענף. הפתרון לפערים חברתיים בכל העולם הוא בהשקעה בחינוך, וכיום כל אחד צריך להיות מודאג מהמצב החברתי בישראל. ללא חוסן חברתי לא ייתכן חוסן כלכלי וביטחוני", אמר פרנקל.



פרנקל סבור כי הבעיה המרכזית של המשק הישראלי היא התבססות שגויה על תשלומי העברה במטרה לטפל בפערים חברתיים ואבטלה. לדבריו, הוצאות הממשלה בישראל כווונו בצורה עודפת אל תשלומי העברה, ונוצר חוסר בהשקעה בגורמים מעודדי צמיחה. על כן, יש לשנות זאת.



לדבריו, הדרך היעילה ביותר לטפל בפערים חברתיים היא הקפדה על הון אנושי, חינוך ומתן תמריצים ליציאה לשוק העבודה. "הפריון אצלנו לא גדל, בשעה שבארה"ב גדל פריון עבודה ב-5% לשנה בשלוש השנים האחרונות", אמר פרנקל, "אלו הם הפירות של המהפכה הטכנולוגית והגמישות של הכלכלה".



"לבטל את רצועת הניוד"



פרנקל קרא לבטל את משטר רצועת הניוד. "יש לנו משטר שער חליפין, שבו הדברים שבשטח אינם דומים לדברים בספרים. בפועל יש לנו שער חליפין נייד ללא התערבות. לרצועת הניוד יש רוחב של 50%, ולכן בעצם אין היא קיימת", ציין פרנקל.



פרנקל אמר כי יש לחוקק חוק לבנק ישראל. לדבריו, צריך לראות את הדגם האירופי ולשאוף להגיע לסטנדרטים הנהוגים במדינות אלו. בהתייחסו לריבית, אמר פרנקל: "באחרונה חזרה היציבות, לפחות מבחינת האינפלציה. מה שקרה בחצי השנה הראשונה לא היה צריך לקרות. הנוגדנים של האינפלציה עדיין נמצאים בתוך המערכת וקל לעורר אותם. צריך להיות זהירים כאילו אנחנו במצב שברירי. שוק מטבע החוץ יציב כתוצאה מהריבית שקיימת, וצריך להיות רגישים לכך. אין בעיה של מדיניות מוניטרית". לדבריו, רק כשתהיה האינפלציה עקבית עם היעד לטווח ארוך, תתאפשר הורדת ריבית מתאימה בצעדים קטנים.



"החוב הממשלתי יחסית לתוצר מצוי בעלייה, בניגוד למדינות המערביות בעולם. זהו הדבר הקובע שהולכים ללוות בשווקים, ואין להקל ראש בכך.



חלק ניכר מאג'ח הן אג'ח המיועד לפנסיה, וזה מייבש את שוק ההון. יש מקום לגופים מפקחים בשוק ההון". לדבריו, מטבע של מדינה הופך להיות בר המרה כשהשווקים מחליטים על כך, ובנוגע לישראל כשהמשקיעים יחליטו להחזיק אג"ח שקלי.



לדבריו, הדירוג הפך להיות לעניין מדובר יותר ממה שצריך לעסוק בו. מודיס העלתה בין השאר את הדירוג של צ'כיה, סלובקיה, הונגריה ופולין. אלו המדינות שהוזמנו להשתתף באיחוד האירופי, וחברות הדירוג החליטו כי אם המדינות האלו מחייבות את עצמן לעמוד בכללי האיחוד מרמז הדבר על התייחסות רצינית.



"איני רואה סיבה לדולריזציה בישראל. ההבחנה בין דירוג מדיני לחיצוני תיעלם, והיא תיוותר רק במדינות שבהן יש משמעות גדולה לפער. כעיקרון, דירוג החוב של הממשלה הוא לגבי כל השווקים. התוצר לנפש גבוה אצלנו משמעותית ממדינות בעולם", אמר פרנקל.