למה נפרץ יעד הגירעון ואיך זה ישפיע על הכיס שלכם?

יעד הגירעון של ישראל עומד על 2.9%, אך לפי הודעת משרד האוצר הגירעון לחודש אוקטובר עומד על 3.6% מהתוצר. "גלובס" מסביר מהיכן מגיע הפער ומה המשמעות שלו.

הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים זינק בסוף חודש אוקטובר ל-3.6% מהתוצר, כך עולה מהעדכון החודשי השוטף של ביצוע תקציב המדינה שפרסם שלשום בלילה משרד האוצר. מדובר בעלייה נוספת בגירעון, לאחר שכבר זינק בספטמבר מ-2.5% ל-3.3%. יעד הגירעון התקציבי ל-2018 עומד על 2.9% כך שהסיכוי שהגירעון יפרוץ את היעד נראה גבוה מתמיד.

בחודש שעבר הסבירו באוצר את הזינוק בגירעון בספטמבר בכך שהנתונים היו מושפעים מהעובדה שכל חגי תשרי חלו השנה בחודש בספטמבר, ומיעוט ימי העבודה בחודש זה פגע קשות בהכנסות המדינה ממסים. לפי אותו הגיון, בחודש אוקטובר היו אמורות ההכנסות ממסים לפצות על מיעוט ההכנסות בספטמבר אלא שהפעם הפתיע האוצר עם הסבר חדש ויצירתי: הנתון - שמודד את הגירעון ב-12 החודשים האחרונים - הושפע מהוצאה גדולה לקרן מס רכוש בגובה ארבעה מיליארד שקל שהייתה בדצמבר 2017. ההוצאה הגדולה הזו תצא מהנתון השוטף בחודש הבא, כך שמכאן והלאה הגירעון צפוי לרדת.

הנתון הקובע מבחינת סוכנויות דירוג האשראי הוא הגירעון בסוף שנת התקציב כלומר בעוד חודשיים. השאלה היא האם המדינה תעמוד ביעד שקבעה, 2.9%, או שתפרוץ אותו. באוצר סרבו להשיב שלשום על השאלה מה צפוי להיות יעד הגירעון בסוף השנה, אך ל"גלובס" נודע כי התחזיות הפנימיות במשרד צופות גירעון של 3.3%-3.4% בסוף 2018.

המשמעות העיקרית והמידית שיש לפריצת יעד גירעון היא על דירוג האשראי של ישראל. מבחינת סוכנויות דירוג האשראי יש לאירוע כזה השפעה שלילית על האמינות של הממשלה ועל יכולתה לאכוף משמעת ואחריות תקציבית.

דירוג האשראי של ישראל הועלה רק לאחרונה על ידי סוכנות S&P וסוכנות דירוג נוספת, מודי'ס, בוחנת העלאת דירוג. יחד עם זאת, בקביעת דירוג האשראי מייחסות סוכנויות הדירוג חשיבות גדולה יותר למגמת הקיטון בחוב של המדינה. כל עוד החוב, ביחס לתוצר של המשק, נמצא במגמת ירידה יש להניח שהסוכנויות לא יענישו את ישראל בחומרה אלא יסתפקו בהוצאת 'כרטיס צהוב'.

התוצר של המשק צפוי לצמוח השנה ב-3.7% כך שבשורה התחתונה - ואם התחזיות הנוכחיות יתאמתו - יחס החוב של ישראל ימשיך לרדת גם ב-2018, אם כי בצורה מזערית. בטווח הארוך יותר יש לפריצת יעד הגירעון משמעות תקציבית - ככל שהגירעון גבוה יותר כך יקשה על הממשלה להקטין אותו וכך יצטמצם מרחב התמרון של הממשלה במקרה של האטה בפעילות הכלכלית של המשק או חלילה מיתון.

הסיבה העיקרית לזינוק בגירעון היא עלייה גבוהה מהמתוכנן בהוצאות משרדי הממשלה: מתחילת השנה גדלו הוצאות המשרדים ב-7.2% כשהתכנון היה לעלייה של 4% בלבד. הוצאות המשרדים האזרחיים גדלו ב-8.3% (לעומת 5.2% בתכנון) והוצאות מערכת הביטחון גדלו ב-3.5% (בתכנון דובר על הקטנת הוצאות מערכת הביטחון ב-0.4%). האחראי של שמירת הוצאות המשרדים במסגרת שנקבעה הוא החשב הכללי רוני חזקיהו, שטען בעבר בתגובה לפניות "גלובס" בנושא כי ההוצאות יתכנסו בחזרה למסגרות המתוכננות.

הסיבה המשנית לזינוק בגירעון היא קיטון בהכנסות המדינה שקרה ממספר סיבות. כך, למשל, "גלובס" חשף תרגיל שעשו יועצי מס ורואי חשבון שהביא לזינוק בלתי-צפוי של 2.6 מיליארד שקל בהחזרי המס שרשות המסים נאלצה לשלם לנישומים. סיבה נוספת היא מבצע הנחה במס דיבידנד שרשות המסים יזמה בשנה שעברה ופגע קשות בהכנסות ממס זה השנה. האחראי על הכנסות המדינה הוא מנהל רשות המסים ערן יעקב.

אבל לא יהיה זה הוגן ולא צודק להאשים רק את יעקב וחזקיהו בזינוק בגירעון. שר האוצר משה כחלון הוא האיש שדחף להגדיל את הוצאות המדינה כדי לממן תוכניות חברתיות שונות שייטיבו עם ציבור הבוחרים. כחלון לא פרץ את מסגרות התקציב אך מתח אותן עד לקצה. הדרג המקצועי בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד והממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור התעקשו שיעד הגירעון יהיה נמוך מ-3% אך נתנו את ידם לפשרה שקבעה את יעד הגירעון על 2.94999 אחוזי תוצר. שקל אחד יותר היה מעלה את יעד הגירעון ל-3%. עם שולי ביטחון אפסיים כאלה אין פלא שכל תזוזה של מיליארד או שניים בהוצאות או בהכנסות תיצור פריצה ביעד.

הסכם תוספת השכר והפנסיות לשוטרים ולסוהרים עליו חתם שר האוצר משה כחלון בחודש שעבר מתפתח לכדי משבר בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. בישיבה שלשום מול עם בכירי האוצר בנושא תקציב הביטחון, שאל נתניהו כיצד ייתכן שיש כסף לממן תוספות לפנסיות של השוטרים והסוהרים, אך אין כסף להגדלת תקציב הביטחון. מנכ"ל האוצר שי באב"ד השיב כי אין עדיין מקור תקציבי למימון התוספות לשוטרים.

לפי הסיכום שעליו חתם כחלון, תגדיל המדינה את השכר והפנסיות של כ-60 אלף משרתים וגמלאים בכוחות הביטחון - מחוץ לצה"ל - בסכום כולל של 16 מיליארד שקל על פני 15 שנה, החל משנת 2019.

בסביבתו של כחלון מאשימים את נתניהו בהתקפלות מול השוטרים, יום לאחר שהחליט לכנס את הממשלה כדי לקבל החלטה שהייתה מאפשרת לחסום את תוספת השכר. לאחר שקבוצת גמלאים פרצה למשרד ראש הממשלה ללא התערבות השוטרים, הודיע נתניהו כי הממשלה תפתח במשא ומתן עם ארגוני נשות השוטרים והגמלאים להסדרת התשלום.

בסביבת ראש הממשלה ציפו כי המשא ומתן יתמשך מספר שבועות או חודשים אך כחלון מיהר לסגור את ההסכם וחתם עליו ללא נוכחות הדרג המקצועי באוצר ובזמן שהמנכ"ל באב"ד, שהתנגד למתווה, היה בשירות מילואים פעיל. הסיבה לחיפזון של כחלון תוארה כחשש שנתניהו יקדים אותו ויחתום על הסכם תוך גריפת הרווח האלקטורלי הניכר מהנהנים מההסכם ושני משפחותיהם.