אביה ספיבק: ניתן לייחס את שני המשברים הפיננסיים שפקדו את ישראל בשנה האחרונה לליברליזציה של שוק המט"ח

"את המשבר הפיננסי שהיה בשוק המקומי בחודש מאי האחרון והמיני משבר באוקטובר ניתן ליחס ישירות לכך ששוק המט"ח המקומי פתוח בפני גופים זרים לתנועות הון", כך אומר אביה ספיבק, המשנה לנגיד בנק ישראל. "המשק הישראלי הרוויח רבות מהליברליזציה בשוק המטבע וכיום אי אפשר לדבר על החזרת הפיקוח לשוק המטבע".



עוד אומר המשנה לנגיד כי פתיחת שוק המטבע בפני גורמים זרים מסתבר כצעד יותר מסובך ממה שחשבו בבנק ישראל. "יש לנסות ולגבש כלים ברמה מעשית כדי להביא ליציבות פיננסית גבוהה יותר בשוק המקומי, נוכח עולם פיננסי פתוח ותנועות הון חופשיות", מוסיף ספיבק.



דברים אלו אמר המשנה לנגיד בוועידת ישראל לעסקים, בהתייחסו לשני המשברים הפיננסיים אשר פקדו את השוק הישראלי במאי השנה ובאוקטובר. ספיבק טוען כי שני משברים אלו נגרמו בעיקר מתנועות הון של משקיעים זרים, שמיהרו למשוך כספים מחוץ למערכת המקומית נוכח התערערות חוסנם של הבנקים הגדולים.



ספיבק מזכיר כי המשבר הפיננסי אשר פקד את תאילנד בשנת 1997 נגרם על ידי משקיעים זרים אשר משכו כספיהם ממערכת הבנקאות המקומית מיד לאחר שזו סבלה מהפרשות כבדות בגין הלוואות רעות למערכת העסקית, אשר לא השכילה להשיג תשואה גבוהה מהוצאות המימון. דבר דומה קרה בכלכלה הישראלית אך בקנה מידה נמוך יותר.



ספיבק מציין כי מנגנון הצמדה של מחיר הדיור לדולר הוא זה אשר גורם לכך שהפיחות במטבע המקומי בישראל גורם ישירות להתעוררות אינפלציה. כראיה מציג ספיבק את קוריאה אשר סבלה גם היא ממשבר פיננסי בשנת 1998 בו פוחת המטבע המקומי בעשרות אחוזים, אך דבר זה לא נתן ביטוי ברמת האינפלציה. דבר מסוג זה לא היה מתקיים במערכת הישראלית, אומר ספיבק.