ביורסט של קובי ריכטר עומדת להתחיל בניסויים קליניים

קובי ריכטר, מייסד ומנהל טכנולוגיה ראשי של מדינול, חשף אמש לראשונה חברת סטארט אפ נוספת שהקים בישראל. שמה של החברה ביורסט (BioRest) והיא עוסקת בפיתוח חומר משלים לסטנט של מדינול. החומר שמפתחת החברה החדשה מוזרק בעת החדרת הסטנט לעורק והוא אמור למנוע היווצרות של צלקות בעורקים, הנוצרות כתוצאה מהתקנת הסטנט.



ביורסט ממוקמת בירושלים ומעסיקה קבוצת חוקרים מהפקולטה לרוקחות באוניברסיטה העברית. לדברי ריכטר, החברה קרובה כיום לתחילת ניסויים קליניים בחומר החדש. הוא מסביר כי החומר החדש שמצוי בשלבי פיתוח מתקדמים יפתור את החסרונות המאפיינים היום את הסטנטים המצופים בתרופות.



סטנטים המצופים בתרופות הם הדור האחרון של סטנטים, המוחדרים לעורקים שנסתמו, נצמדים לדפנות העורק ומאפשרים זרימת דם חופשית. הבעיה שעדיין לא נפתרה כיום היא הצלקות שנוצרות על עורקים כתוצאה מהחדרת הסטנט. הרקמה הצלקתית שנוצרת על דפנות עורק מקטינה שוב את הקוטר שלו ובכך מקשה על מעבר הדם ללב.



הדור האחרון של סטנטים שפותחו במדינול מצופים בתרופה שאמורה לטפל בבעיית הצלקות. ואולם גם החומר התרופתי לא מסוגל לפתור לגמרי את תופעת הצלקות, שכן הוא מופרש באזור הקרוב לסטנט ולא מגיע לאזורים נוספים שנפגעים גם הם בעת החדרת הסטנט. החומר של ביורסט עובר את כל המסלול של החדרת הסטנט ועל כן מסוגל למנוע היווצרות צלקות לאורך כל העורק.



לדברי ריכטר, לחומר המשלים של ביורסט יש שני יתרונות נוספים. היתרון הבולט הוא עלות נמוכה יותר לעומת הסטנט המצופה. עלות הייצור של הסטנט המצופה גבוהה מאוד כיום ומעט חברות ביטוח בריאות מסכימות לכסות אותה. החומר של ביורסט אינו דורש חיבור ישיר אל הסטנט ועל כן צפוי להיות זול יותר. היתרון השני נעוץ באפשרות להשתמש במינונים קטנים למדי של החומר הפעיל. זאת בניגוד לסטנט המצופה שמוביל כמות גבוהה מדי של תרופה שפוגעת גם במנגנונים הבריאים של עורקים.



בנוסף לביורסט עוסק כיום ריכטר בפיתוח מוצר חדש לשוק הסטנטים בשיתוף עם חברת גור האמריקאית, שותפתה העסקית החדשה של מדינול שהחליפה את בוסטון סיינטיפיק. "אני מאמין שהמוצר החדש יחולל מהפכה גדולה יותר ממה שעשינו עד היום", אומר ריכטר.



במהפכה מתכוון ריכטר לסטנט בשם ניר שפותח במדינול ומיוצר במפעל החברה בירושלים. סטנט זה נכנס ב-1996 לשוק בו כבר היו שני מוצרים דומים, אך אף אחד מהם לא היה גמיש ויציב מספיק כמו המוצר הישראלי. גמישות הסטנט חשובה בעת החדרתו לעורק ואילו ליציבות חשיבות רבה בהמשך, שכן הוא אמור למנוע היצרות מחודשת של העורק.



ואולם המהפך המהותי ביותר של מדינול היה בתהליך הייצור של הסטנט שהזיל את המוצר משמעותית והביא את שולי הרווח של החברה ל-90% מההכנסות. בניגוד לסטנטים שהיו קיימים ויוצרו מצינורית מתכתית שנחתכה בקרן לייזר, החליטה מדינול לייצר את הסטנט בתהליך מיקרואלקטרוני. תהליך ייצור של סטנט מסורתי ארך 20 דקות, בעוד שבמפעל של מדינול מיוצר סטנט אחד ב-40 שניות. לדברי ריכטר, מדינול מעסיקה במפעלה בירושלים 100 עובדים בלבד, בעוד שהמפעלים המתחרים מעסיקים 4,000-5,000 עובדים.



בעבר שיווקה החברה את מוצריה באמצעות בוסטון סיינטיפיק האמריקאית, שנסחרת בניו יורק בשווי של 17 מיליאר דולר, שעימה הסתכסכה לפני כשנה. כיום מצויות שתי החברות במאבק משפטי והקשר העסקי ביניהן נותק.



"אנו מאוד מרוצים מהברית החדשה שלנו עם גור ונהנים לעבוד איתם", אומר ריכטר, "גור היא חברה פרטית ולכן אפשר לדבר איתם על טווח של חמש שנים ולא רק על רבעון אחד, מכיוון שאף אחד מאיתנו לא עסוק בהשבעת רצונם של המשקיעים, אלא רק רופאים וחולים", הוא מסביר.



לדברי ריכטר, המוצרים החדשים שנמצאים בפיתוח משותף על ידי שתי החברות מיועדים לתחום כלי דם רחבים יותר ולא רק לתחום הקרדיולוגי אליו פונים המוצרים הקיימים של מדינול.



ריכטר מציין כי על אף הניסיון המאכזב עם בוסטון סיינטיפיק, הוא לא פוסל שיווק של מוצרים עתידיים באמצעות חברות גדולות. "אני רוצה להאמין שכל מה שרע בבוסטון סיינטיפיק, הוא ייחודי ולא חל על חברות אחרות", הוא אומר, "הכוח השיווקי שהם סיפקו למדינול היה חיובי ולכן ייתכן שבעתיד נעשה שיתופי פעולה דומים".