פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דחיית הבחירות: תרחיש האימה התקציבי של שר האוצר כחלון

      לאחר ששרת המשפטים איילת שקד ושר החינוך נפתלי בנט חזרו בהם מכוונתם לפרק את ממשלת נתניהו, שמירת שלמותה של קואליציית 61 חברי הכנסת הופכת להיות כאב הראש של שר האוצר משה כחלון. בשנה שנותרה עד המועד הרשמי של הבחירות, הקואליציה תלויה בכל אחד ואחת מחבריה,

      שר האוצר, משה כחלון, 17 בינואר 2018 (ראובן קסטרו)
      משה כחלון (צילום: ראובן קסטרו)

      בראיון טלוויזיוני במוצאי שבת הסביר שר האוצר משה כחלון מדוע הוא לוחץ בכל כוחו להקדמת הבחירות. "עם 61 ח"כים בלתי-אפשרי לנהל קואליציה בשנה הרביעית", אמר כחלון, "יש לנו בעיה אמיתית. יש פה סכנה של הפקרות תקציבית, הפקרות חקיקתיות".

      אם ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא המנצח החד-משמעי מכישלון הניסיון לפרק את הקואליציה - שר האוצר שלו משה כחלון הוא המפסיד הגדול. מי כמו כחלון מבין מה מחכה לו בשני המושבים הבאים של הכנסת, שהייתה קרובה כל כך להתפזר השבוע. בסביבתו עדיין מאמינים - או רוצים להאמין - שזה לא באמת יקרה, ומשוכנעים שהכנסת תתפרק מעצמה בתוך זמן קצר.

      נכון שתקציב 2019 כבר מאושר. נכון שהאוצר מתמודד עם אווירת בחירות מאז מאי. לא הכל מפורסם ומדווח. הציבור שומע כשהממשלה נותנת 22 מיליארד שקל לשוטרים אבל קרבות תקציביים מתנהלים כל הזמן. שר הרווחה חיים כץ מצטיין בנושא וכמוהו גם שר החקלאות אורי אריאל. זה דורש תוספות לביטוח הלאומי וזה מגן על החקלאים וכולם כמובן עושים זאת בשם האזרח הקטן. ישנם עוד שורה ארוכה של גופים וקבוצות לחץ (היום למשל המכללות) שתובעים תוספות שכר ושואבים עידוד והשראה מהצלחת המאבק של אנשי כוחות הביטחון.

      כל ח"כ מלך וגפני הוא הקיסר

      אבל כל מה שקרה עד היום היה רק ההקדמה למה שיתרחש מעכשיו: כי אם עד עכשיו נאלץ שר האוצר להתמודד מול שרים סוררים יהיה עליו להתמודד מעתה גם מול חברי כנסת סוררים מהקואליציה. כל אחד מהם יכול לגרום לממשלה תבוסה בכל הצבעה. היום זה אורן חזן שנסע לחו"ל, מחר זו רחל עזריה בהצעת החוק לתחבורה ציבורית בשבת, מחרתיים אמיר אוחנה עם חוק הפונדקאות וכן הלאה וכן הלאה. כל ח"כ הוא מלך ויו"ר ועדת הכספים משה גפני הוא קיסר.

      כל הצעת חוק פופוליסטית שתעבור בכנסת בקריאה טרומית תסבך מעכשיו את שר האוצר. הצמדת קצבאות הזקנה לשכר הממוצע? תוספות לנכים במיליארדי שקלים? מנהיג מפלגת כולנו לא יכול להרשות לעצמו להצטייר כמי שעוצר הצעות כאלה, בטח לא לפני בחירות ובטח לא אחרי שנתן לשוטרים 22 מיליארד שקל. נכון, כחלון כבר אישר תקציב, אבל בכך הוא גם איבד את היכולת שלו לקנות את הח"כים. אם הגזרים נגמרו לו, ואם במקלות הוא חושש להשתמש, אז איך אומרים הילדים: "כולם עליו!".

      עשרות אולי מאות קרבות קטנים מחכים לכחלון בדרך הייסורים אל הקלפי וקרב אחד גדול - מול שר הביטחון שהוא מאז אתמול גם ראש הממשלה. לא מזמן הציג נתניהו לקבינט המדיני-בטחוני את תפיסת הביטחון שלו, שמשמעותה הגדלה מידית של תקציב הביטחון בכמה מיליארדים.

      בינתיים נערכו שני דיונים בנושא שבהם הסבירו אנשי האוצר לראש הממשלה מדוע אי-אפשר להגדיל את ההוצאה התקציבית מעבר למה שנקבע. כיצד יחליט נתניהו? כשליברמן דרש כזכור להגדיל את תקציב הביטחון ב-4.8 מיליארד שקל - נתניהו הציע 37 מיליארד. בהמשך לנאום שלו אתמול נראה שנתניהו יתאמץ עכשיו להוכיח שהוא לא פחות מר ביטחון מליברמן או מבנט ואם עד עכשיו הוא נטה לתמוך במערכת הביטחון במאבקים התקציביים מול האוצר, מעכשיו הוא יהיה הלוביסט מספר אחת שלה.

      גם הריסון העצמי המרשים שהפגין עד היום הצבא עומד כנראה להסתיים: תר"ש גדעון ספג אתמול קיצוץ של חצי מיליארד שקל בשנתיים - במסגרת הקיצוץ הרוחבי למימון תוספות השכר לשוטרים - והצבא לא יעבור על כך בשתיקה. בטח לא תחת הנהגתו של רמטכ"ל חדש שצריך עדיין להוכיח את עצמו בעיני חבריו למטכ"ל.

      קולות החריקה של המשק מתחזקים

      עכשיו תוסיפו לכל הצרות האלה במגרש הפוליטי את הצרות שמגיעות לכחלון מכיוון הכלכלה. נתחיל בגירעון. כחלון הרי הבטיח שהסטייה בגירעון לא תהיה משמעותית ושיש לו סט כלים לגרום לכך שהגירעון אכן יהיה קטן יותר. הבעיה שתרגילים של דחיית הוצאות והקדמת הכנסות לא עובדים לאורך זמן. אפילו החשב הכללי הכי גמיש לא יוכל להחזיק את בעיית הגירעון מתחת לשטיח עד נובמבר.

      וזאת רק ההתחלה. הבעיה היותר גדולה היא מצב המשק, שאחרי שנים של שגשוג ופריחה משמיע לאחרונה קולות חריקה. מה שהרגיע עד עכשיו את כל הכלכלנים היו נתוני הצמיחה של המשק שהמשיך להפגין עוצמה. נכון ברבעון השני הייתה ירידה חדה בצמיחה אבל בבנק ישראל ובשאר הגופים טענו שזו מעידה חד-פעמית. אלא שאתמול כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את אומדן הצמיחה הראשון שלה לרבעון השלישי של השנה והתברר שההאטה לא הייתה מקרית אלא כנראה שכבר אפשר לדבר על שינוי מגמה.

      זה אומר שהצמיחה ב-2019 תרד הילוך, ההכנסות יהיו נמוכות מהתחזית והגירעון ימריא למעלה. זה אומר שסוכנויות דירוג האשראי יבחנו בשבע עיניים את מצב המשק, כי מה שבאמת מטריד אותן הוא היפוך מגמה ביחס החוב לתוצר - וזה יקרה אם הגירעון יעבור את הגידול בתמ"ג.

      ועוד צרה ממתינה לכחלון - העלאת הריבית שבנק ישראל מתכנן לתחילת השנה. העלאת הריבית הזאת באה מבחינתו בעיתוי גרוע כי היא עלולה לדרדר את המשק להאטה של ממש. הנחמה היחידה של שר האוצר מגיעה מכיוון הנדל"ן - שם נראה שמגמת ירידות המחירים לא תסתיים במהרה. האם ההישג של ירידת מחירי הדירות יספיק לכחלון בקלפי?

      כחלון צודק. את 2019 שר האוצר היה יכול לעבור בשלום אילו הייתה שנתו הראשונה בקדנציה, אבל בתור שנה רביעית בקדנציה, שנת 2019 עלולה להפוך לצרה צרורה מבחינת שר האוצר.