המדען הראשי: עיכוב ביורוקרטי במתן מענקים גרם לסגירת חברות ביוטכנולוגיה ב-2002

המדען הראשי במשרד התמ"ס, אלי אופר, העריך אתמול כי חברות ביוטכנולוגיה נסגרו כתוצאה מעיכוב בקבלת מענקי המחקר והפיתוח ב-2002. העיכוב נגרם בעקבות חילופי מדענים ראשיים במשרד, שהובילו לעיכוב של כמה חודשים במינוי חברי ועדת המחקר החדשה של המדען הראשי האחראית לאישור המענקים. עם זאת ציין אופר כי בשלב זה השלימה לשכת המדען הראשי את הטיפול בבקשות למענקי מו"פ. "אני מניח שכמה חברות נסגרו מכיוון שלא קיבלו מענקים. היה אירוע כזה. כיסינו את הפער", אמר. אופר דיבר בוועידת ישראל לעסקים שנערכה אתמול בתל אביב.



אופר הוסיף כי ב-2002 נרשמה ירידה חדה במספר הבקשות של חברות ביוטכנולוגיה לקבלת מענקי מו"פ, לעומת 2001. לדבריו, משרדו עדיין לא השלים את הבדיקות, ואולם להערכתו הירידה היא של 20%-10% לפחות. הוא ציין כי ירידה זו מעוררת חשש לגבי עתיד תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל.



בעניין תוכניותיו לקידום תחום הביוטכנולוגיה אמר אופר כי המדינה צריכה להגדיל את השקעותיה בענף, אך לתעל אותן לתת-תחומים מכיוון שמשאביה הכספיים מצומצמים. עם זאת, אמר, הוא עצמו עדיין לא גיבש את עמדתו לגבי תת-התחומים שלהם יעדיף לתת עדיפות. דרך נוספת שהציע להאצת צמיחת ענף הביוטכנולוגיה היא להגביר את שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה. הוא הוסיף וטען כי כיום אין בחוק המו"פ כל התייחסות לצורכיהן המיוחדים של חברות הביוטכנולוגיה, ויש צורך בתיקון החוק.



אופר אמר עוד כי יש בכוונתו לצרף את ענף הננו-טכנולוגיה לביוטכנולוגיה במסגרת התמיכות המוגברות שיקבלו. "יש דמיון עצום בין הסקטורים", אמר. "יש להם אותן בעיות, ויהיו להם כנראה אותם פתרונות. יש ארסנל עצום של חברות במצב קשה מאוד, והמדינה צריכה לעזור להציל אותן". לדבריו, לצורך כך יש להוסיף לתקציב המדען הראשי 500-300 מיליון שקל.



בהתייחסו לשאלה מדוע אישר את מיזוג שתי הזוכות במכרז החממות למרות ההערכות שבכך עלול להיווצר מונופול, ענה כי לדעתו המיזוג לא ייצור מונופול. "מונופול זה למשל חברת מזון אחת המוכרת ל-6 מיליון אזרחים במדינה ומעלה את המחיר", הסביר את גישתו. לדבריו, קיימות חממות ממשלתיות רגילות נוספות שבהן ניתן לקלוט חברות ביוטכנולוגיה, ולכן אישור המיזוג של החממות הביוטכנולוגיות הייעודיות לא יביא ליצירת מונופול. יצוין כי חברה מוכרזת מונופול אם היא חולשת על יותר ממחצית השוק שבו היא פועלת, ואינה צריכה להגיע לשליטה בלעדית בשוק. כמו כן, השתתפות המדינה בסיכון של היזם בחממות הביוטכנולוגיות גבוהה מאוד יחסית להשתתפותה בסיכון בחממות שאינן ביוטכנולוגיות.