חוקרי הרבנות והביטוח הלאומי, צו החיפוש והקלסר הנעלם

לפני כ-4 חודשים, בצוהרי היום, התדפקו על דלת משרדו בכפר-סבא של ד' - חשבונאי ויועץ מס מוסמך - שני חוקרים. האחד הזדהה כחוקר מחלקת הונאה בכשרות של הרבנות; ולגבי השני, שלא הזדהה באותו שלב, התברר בהמשך כי הוא חוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי. השניים היו מצוידים בצו חיפוש שמתיר להם לעיין במסמכיו של לקוח פלוני של ד', בעל עסק למכירת בשר (אטליז), שנחשד בעשיית עסקים עם בני מיעוטים, השוללים ממנו את תעודת הכשרות שלו, לכאורה.

כאזרח שומר חוק, ד' פתח את דלתו בפני החוקרים וכיוון אותם אל מטרת החיפוש שלהם - התיק של לקוח פלוני. ד' לא תיאר לעצמו את השתלשלות האירועים שהחיפוש הזה יגרור אחריו, ובעיקר את ההסתבכות שלו דווקא עם לקוח אחר שהוא מייצג, שלא היה כלול בצו החיפוש. אך כפי שהתברר ל-ד' בהמשך, אגב "הפשיטה" על משרדו נטלו החוקרים קלסר של לקוח אלמוני אחר שלו. מעשה שהוביל בהמשך לאיום בתביעה נגד ד' מצד הלקוח האלמוני שלו, אשר הרבנות החלה להידפק על דלתו.

האירועים הללו הולידו תביעה חדשה, בהיקף של 350 אלף שקל, שהוגשה השבוע לבית משפט השלום בהרצליה על-ידי ד' נגד החוקרים, נגד מנהל מחלקת הונאה בכשרות של הרבנות ונגד המוסד לביטוח לאומי, זאת בטענה כי ד' "נפל קורבן להתנהלות בריונית, תוקפנית ואף פלילית של גורמים המייצגים את רשויות המדינה".

לטענת ד', פעילותם של החוקרים בעניינו דומה לפעולות של חוקרים ממדינות חשוכות. זאת, לאחר שלטענתו החוקרים למעשה "גנבו" את הקלסר של הלקוח האלמוני והעמידו את ד' בסיכון לתביעה מצד אותו לקוח.

הסיפור הקפקאי הזה מתחיל לפני כאמור כ-4 חודשים, בשעות הצהריים, אז הופיעו במשרדו של ד' החוקרים, ובידם צו החיפוש, שניתן לבקשת המוסד לביטוח לאומי מטעם מחלקת הונאה בכשרות. הצו התיר לחוקרים לערוך חיפוש במשרדו של ד' ולתפוס מסמכים וחפצים לעניין פעילותו של לקוח שלו, בעל קצבייה (אטליז), אשר ד' מעניק לו שירותי חשבונאות וייעוץ מס. החשד נגד אותו לקוח היה שהוא רוכש בשר מבני מיעוטים, ובשל כך "אינו כשר" למרות תעודת הכשרות שיש לעסקו.

התביעה של ד', שהוגשה באמצעות עורכי הדין גיא אופיר ואייל עוזרי, נפתחת בהבהרה כי אינה עוסקת בגזענות העולה מהסיפור שיסופר בה. "בתביעה זו לא נתמקד במצבנו המוזר או שמא גזעני במדינתנו, שלפיו אם בעל עסק 'רחמנא ליצלן' רוכש ממי שאינו יהודי, הוא מאבד את הכשרות, ואף רשויות המדינה רודפות אותו ואת מנהלי חשבונותיו עם צווי תפיסה של מסמכים וחשבוניות.

"ברם, כן נתמקד במצב שבו עובדי מדינה אשר נכנסים עם צו למשרד מנהל חשבונות, כדי לתפוס מסמכים של לקוח אחד, ואגב הפלישה לפרטיותו ומקום עסקו בצורה דרקונית, מנצלים את ההזדמנות לגנוב קלסר של לקוח אחר שלו".

לטענת ד', התביעה כן עוסקת "במקרה מובהק שבו עובדי הרשויות הציבוריות משתמשים לרעה בסמכויות דרקוניות שהוענקו להם על-ידי המחוקק, תוך שהם רומסים את זכויות היסוד של האזרח הפשוט, ומנצלים את חוסר בקיאותו בחוק, תוך ביצוע חיפוש ותפיסת מסמכים שלא כדין".

וכך מתאר ד' את האירועים שסבבו את החיפוש במשרדו: עם כניסתם למשרדו, נטען, החלו החוקרים לחקור אותו לעניין הלקוח בעל הקצבייה, וטענו בפניו כי יש להם סמכות לחקור אותו, הגם שהיה בידם צו חיפוש בלבד ("ואין הם מוסמכים לחקור את התובע שאינו מושא הצו, ואינו 'נחקר'", נכתב בתביעה), וכן תפסו מסמכים בעניינו.

לאחר מכן, נטען, הם החלו לחקור את ד' בעניין לקוח אחר שלו, בעל עסק לשיווק מעדני בשר, ששמו אינו מצוין כלל בצו החיפוש; ואף נטלו קלסר מסמכים בעניין הלקוח הנוסף, ללא ידיעתו של ד', בכך ש"הסליקו" אותו לתוך אחד הקלסרים של הלקוח הרלוונטי שלגביו ניטלו המסמכים.

לטענת ד', החוקרים לא יידעו אותו בדבר זכויותיו בעת עריכת החיפוש, החיפוש נערך ללא עדים, ונלקחו מסמכים בעניין הלקוח הנוסף, שלא צוינו בצו החיפוש, כאשר העתק צו החיפוש נמסר ל-ד' רק כאשר החוקרים יצאו ממשרדו.

עוד נכתב בתביעה כי "התובע היה הלום מהסיטואציה הכוחנית שבה נחתו אנשי שלטון במשרדו ונהגו בכוחניות עמו. הנתבעים ניצלו את 'כניעתו' של התובע לבעלי סמכות לכאורה, וביצעו מעשים חמורים, המהווים קבלת דבר במרמה, גניבה בידי מורשה והפרות מרובות של חוק הגנת הפרטיות, חוק עוולות מסחריות, גרם הפרת חוזה ועוד".

לטענת ד', לתדהמתו, לאחר שהחוקרים יצאו ממשרדו, כאשר עיין בצו החיפוש ובדק אילו מסמכים נלקחו, הוא גילה כי אין כל אזכור של הלקוח הנוסף בצו החיפוש, ולמרות זאת החוקרים חקרו אותו לגביו ולקחו מסמכים בענייננו בלי קבלת הסכמתו. ד' יצר קשר טלפוני עם החוקרים במספר הזדמנויות על-מנת לבאר את הנושא, ובמהלך השיחות השונות מסרו לו החוקרים כי החוקר מטעם הביטוח הלאומי אינו נדרש לצו כלל על-מנת לתפוס את הקלסר של הלקוח הנוסף.

עוד טען החוקר מטעם הביטוח הלאומי כי חוק הביטוח הלאומי מאפשר לו לתפוס את הקלסר ללא צו.

אך לטענת עורכי דינו של ד', עורכי הדין אופיר ועוזרי, מדובר בטענה "כוזבת", ואין כל הרשאה כזו בחוק. באותה שיחה סוכם כי הקלסר של הלקוח הנוסף יוחזר ל-ד' עוד באותו היום, אך זאת לאחר שהחוקרים כבר עיינו בקלסר.

עוד נטען כי במהלך אותה שיחה פיאר החוקר מהרבנות את החוקר מהביטוח הלאומי וטען כי הוא רכז מודיעין וחוקר ביח"א דרום, וכי "אין הרבה כמוהו". על כך נכתב בתביעה כי "ככל הנראה עסקינן בהתחזות-שווא והתייצגות בכוונה לקבל טובת הנאה (התחזות לשם מניעת תלונה לרשות מוסמכת). בכך ביצעו הנתבעים פשע על פשע".

בהמשך, בשיחה נוספת שערך עם החוקרים, ניתנו ל-ד' הנחיות לאיסוף הקלסר של הלקוח הנוסף מרחוב הירקון בבני-ברק, שם ממוקמת תחנת המשטרה של בני-ברק - ואולם על כך תהה ד' איך מצאו מסמכים שנתפסו במשרדו בכפר-סבא על-ידי המוסד לביטוח לאומי של כפר-סבא, את דרכם אל תחנת המשטרה בבני-ברק.

בנוסף, נכתב בתביעה כי "התנהלות הנתבעים לעיל חמורה, שערורייתית ואף עולה לכאורה לכדי פליליים". לטענת התובע, הנתבעים התנהלו שלא כדין, פגעו בפרטיותו, גרמו לו להפר את חובת הסודיות שהוא חב בה, תפסו מסמכים שלא כדין ואף פגעו במוניטין התובע ובהכנסותיו העתידיות.

אחת הבעיות המרכזיות של ד' היום היא לא רק העובדה שרמסו את זכויותיו לכאורה, אלא העובדה שהתברר בהמשך כי החוקרים השתמשו במסמכים שנטלו שלא כדין נגד הלקוח שלו. על-פי התביעה, הלקוח הנוסף שיגר מכתב התראה ל-ד', הלין על נזקיו, וכעת הוא דורש ממנו לפצותו בסכום של מיליון שקל.

לדברי התביעה, "אומנם התובע כופר בחובתו לפצות את הלקוח הנוסף, שכן המעוול אינו הוא (ד') אלא הנתבעים, אך גם אם לא יידרש לפצות את הלקוח הנוסף, נזקיו כבר נגרמו לו, הן במישור התדמיתי והן באובדן שכר".

תגובת המוסד לביטוח לאומי והרבנות - באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי): "התביעה התקבלה ותיענה בבית המשפט כמקובל".