3%-8% מהנוסעים בחברות התעופה בעולם לא עולים בסופו של דבר על הטיסה שהזמינו, חלקם מוגדרים כ-'NO SHOW', חלקם מפספסים את הטיסה בגלל תקלה טכנית בדרך לשדה, אחרים לא מתייצבים אליה מסיבות כאלה ואחרות - אבל רובם יוצאים מנקודת הנחה שאילו רכשו כרטיס שלא ניתן לביטול אז "הלך הכסף". ומה בפועל? הכסף אכן הלך, אבל רק חלקית. מרבית הנוסעים שלא הופיעו לטיסה כלל לא יודעים כי הם זכאים לקבל בחזרה את מס הנמל שעליו שילמו כשרכשו את הכרטיס.
מחיר הכרטיס מורכב למעשה משני חלקים: המחיר שחברת התעופה קובעת עבור הטיסה, והמחיר שהיא משלמת כמס נמל לרשויות התעופה. האחרון נגבה מהנוסע ומועבר רק עבור מי שטס בפועל, כך שאם נוסע לא התייצב לטיסה - החברות לא משלמות. מיסי הנמל משתנים בין מדינות ובין נמלי תעופה ואפילו גם לפי הטרמינל שממנו ממריאה הטיסה. כך למשל, אם נוסע לא הופיע לטיסה בנמל התעופה הית'רו שבלונדון - שנחשב לאחד מהנמלים היקרים בעולם - חברת התעופה העשירה את קופתה ב-200 דולר מבלי להתאמץ. לא רע בכלל.
מאחר שרוב הנוסעים לא דורשים החזר או כלל לא יודעים שהם זכאים לדרוש אותו, חברות התעופה מרוויחות מכך מיליוני דולרים בשנה. מה שהוביל ליותר ויותר תביעות בנושא הזה. כיום, 11 בקשות לתביעות ייצוגיות נגד חברות תעופה שונות עומדות ותלויות בערכאות המשפט בישראל.
על מי מוטלת האחריות?
חברות התעופה, בדומה לחברות מענפים אחרים במשק, יוצאות מנקודת הנחה עקרונית-צרכנית שאפשר להתווכח עליה: על מי מוטלת האחריות להשיב לצרכן את כספו. האם זו אחריותו הבלעדית של הנוסע שנדרש לשם כך להיות אקטיבי (לצלצל לחברה, לכתוב, לדרוש את כספו ולא לוותר), או שמא אנו חיים בעולם אופורי שבו על החברות ליזום את ההחזר לצרכנים.
בטח לא תופתעו לגלות שאנחנו לא חיים בעולם כזה. ב-2007 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה ייצוגית שהוגשה נגד אל על וארקיע ונגד סיטונאי תיירות שלא השיבו מיסי נמל לנוסעים שביטלו את טיסתם - והטיל את האחריות על הנוסע. הוא גם קבע כי חברות התעופה לא חייבות להשיב את מיסי הנמל אם לא הייתה דרישה מפורשת לכך מהנוסע.
מנגד, תביעות אחרות שמות את הדגש ואת העילה לתביעה על זווית אחרת והן טוענות בשפה פשוטה כי חברות התעופה מחזיקות בקופתן כספים ששייכים ללקוחות. עו"ד מיכאל אדלר שמייצג תובעים ב-9 תביעות שונות נגד חברות דוגמת לופטהנזה, בריטיש איירוויז, דלתא, טורקיש אייליינס, איזי ג'ט ופגסוס, מסביר ל"גלובס" את הרציונל: "הנוסע הפקיד אצל חברות התעופה את מיסי הנמל והן משמשות כנאמן. אם הן לא העבירו בסופו של דבר את הסכומים שנגבו לרשויות התעופה, עליהן להחזיר את הכסף לנוסעים. זה גזל. מדובר בכספים שהופקדו למטרה מסוימת וברגע שהיא פקעה החברות לא רשאיות להמשיך ולהחזיק את הכסף. זה רציונל שנשמע הגיוני לכל בר-דעת, אבל לא לחברות התעופה. להן יש תירוצים".
עו"ד אדלר מפרט לדוגמה את המדיניות של חברות התעופה, כפי שהציגו אותה בתשובה לתביעות: "אירופלוט, למשל, טענה כי מדיניות החברה היא לא להשיב מיסי נמל למי שלא התייצב לטיסה ולא הודיע על כך מראש; בטורקיש נטען כי היא מחזירה את מס הנמל רק למי שפונה אליה ושרכש את הכרטיס ישירות מהחברה בטווח של עד שנתיים; באיזי ג'ט ובפגסוס נטען כי הן ישיבו את המסים למי שיפנה וידרוש; בבריטיש גובים דמי טיפול על השבת הכספים למי שפונה; ובלופטהנזה מגבילים את משך הזמן שניתן לדרוש את הכסף בחצי שנה בלבד, כאשר בדלתא טווח הזמן הזה עומד על שנה. "לא מספיק שלנוסע אין איך לדעת שמגיע לו החזר כי חברות התעופה לא טורחות ליידע אותו על כך, הגישה שלהן שמגבילה את זמן הדרישה או דורשת דמי טיפול בתמורה - מקוממת".
למי שייך הכסף?
לדברי אדלר, לא במקרה כל-כך מעט נוסעים דורשים את מס הנמל בחזרה. "הסעיף הזה אמנם מוזכר אי-שם במבוך האותיות הקטנות, אבל הסיכוי שמישהו קורא אותו הוא מזערי. גם חברות התעופה מודעות לכך והן מציגות גישה מיתממת". מעבר לכך, סביר להניח שנוסע שרכש כרטיס שלא ניתן לביטול לא מצפה לקבל החזר ומכאן נוצר בלבול.
עם זאת, גם נוסעים שמודעים לנושא ופונים לקבלת החזר יודעים לספר כי לא תמיד הוא מתקבל ללא מאבק. כך למשל, בתביעה ייצוגית שהוגשה לאחרונה נגד אל על טען התובע עו"ד אסף כהן המיוצג על-ידי עו"ד ברק רון, כי למרות שפנה לחברה כדי לקבל את מיסי הנמל ששילם על טיסה לפראג שאליה לא התייצב בסופו של דבר - הוא לא קיבל את כספו בחזרה. בכתב התביעה הוא אף דורש מאל על לחשוף כמה כספים כאלה נמצאים ברשותה. אל על מצידה טענה בתשובתה כי לפי תקנות התעופה היא כלל לא מחויבת בהשבת הכספים, ובוודאי שלא באופן אקטיבי. "אל על מזה שנים בחרה - לפנים משורת הדין - להשיב ללקוחותיה אשר לא התייצבו לטיסתם ואשר פנו אליה את מיסי הנמל, הגם שאין לה כל חובה לנהוג כך, לא בדין ולא בהסכם", כתבה. אז למי שייך הכסף? מעניין לראות מה יחליט בית המשפט.
על כך אומר אדלר כי "זה ניסיון להתחמק מההחזר והנוסע לא יכול לקבל את ההתנערות הזו". לדבריו, הדרישה ליידע את הנוסעים כי זכותם לקבל כסף חזרה אינה מופרכת. "לחברות התעופה יש אפשרות להגיע בקלות לכל נוסע, גם דרך סוכן הנסיעות. הן יכולות הרי לשלוח מייל או הודעת טקסט לנוסע שלא הגיע לטיסה וליידע אותו שזכותו לקבל את מס הנמל.
"החברות מחזיקות מיליוני דולרים ששייכים לצרכנים. זה כסף שצריך לחזור לציבור ואם יש קושי לאתר את הנוסע אז שיתרמו את הכסף", הוא מסכם.