מי בכלל צריך סטארט אפים

מאת סקוט קלאבנה



מי בכלל צריך סטארט אפים? זו שאלה שמעניין להציג בימים אלה בעולם הטלקום. לפני מספר שנים התשובה היתה "כן!" מהדהד. חברות סטארט אפ סיפקו למהנדסים מסגרות ליצור זן חדש של ציוד תקשורת לרשתות אשר ישמש כתשתית של ספקי שירותי מידע ויאפשר לחברות הטלקום הוותיקות להישאר תחרותיות בעידן האינטרנט.



קצב השינויים שחוללו התחרות המקומית העזה והאינטרנט בשוק, חייב שינויים מהירים בקהילת הספקים. אלה שביקשו לנצל את ההזדמנות ויתרו על משרותיהם הנוחות ונהרו לסטארט אפים. מבחינתם של אנשים רבים ומבחינת השוק ככלל, הדבר הצליח. קצב החדשנות בענף הטלקום בין השנים 1997 ל-2000 היה מדהים, ההון שהניב היה עוצר נשימה, ולמשך מספר שנים היה כמעט בלתי אפשרי להעלות על הדעת לאן הדבר יוביל.



הוא הסתיים, כמובן, בצורה לא שונה בהרבה מהאופן שבו מסתיימת דהרה של עדר בקר מעבר לקצה של צוק. כיום, חברות הטלקום הוותיקות בארה"ב שולטות לחלוטין בהשקעות בציוד טלקום, ולמרות שלכל אחת מהן יש אסטרטגיה שנועדה להבטיח שתישאר תחרותית ותוסיף שירותים חדשים, הקרקע הפורייה שממנה צמחו פעם הסטארט אפים נראית היום יותר כמו מדבר.



כך שלמרות שניתן לטעון כי חברות הסטארט אפ היו הכרחיות לצמיחה של התעשייה בתקופת הבועה, נראה כי עודף הסטארט אפים גרר שיבושים כה קשים בקהילת הספקים עד כי ייתכן שהם עצמם נושאים בחלק מהאשמה לקריסת השווקים. ספקי השירות טוענים מזה שנים כי היה קשה מדי לקבל החלטות כאשר מגוון האפשרויות כה גדול; ועל רקע "בריחת מוחות" כה קיצונית אצל יצרניות המותגים המובילים, עד כי הן כבר לא היו מסוגלות לספק רמת פיתוח מוצרים ותמיכה באיכות מספקת ללקוחותיהם. בסופו של דבר, כמעט אף אחד לא יצא מנצח, והתרסקות השוק שבאה כתוצאה מכך הגבירה את הקשיים הניצבים בדרך להתאוששות.



אז מה עכשיו? מיותר לציין כי הסטארט אפים הטובים ביותר רשמו הצלחה רבה יותר ביישום תוכניותיהם מאשר צוותי פיתוח המוצר בחברות הוותיקות. זו הסיבה שממשיכים להקים חברות חדשות. אך בשוק שהצמיחה בו היא שלילית עד ללא שינוי, הצורך בחברות סטארט אפ אינו ברור עוד. נכון, הן יכולות ליצור מוצרים שמבחינות מסוימות עולים מבחינה טכנית על המוצרים הוותיקים, אך לעתים קרובות יותר, מוצרים אלה עדיפים במהירותם ובקצב הזנת הנתונים, הסקלביליות או צפיפות הממשקים, אך לא בעושר מערכות הניהול שלהם או יכולתם לפעול מול ציוד ספקי השירות הוותיקים ומערכות תמיכת תפעול (OSS).



ספקי שירות רבים נזהרים היום מחברות סטארט אפ, לא רק משום שהם שומעים על פיטורים ופשיטות רגל המוניים, אלא משום שיש להם ניסיון מר עם צוותי המכירות דלי הכישורים ומערכות הניהול הלקויות של חברות סטארט אפ.



אך חברות הסטארט אפ הטובות ביותר כן מציעות דרכים לייעל את פעילות ספקי השירות ולפשט את המעבר לשירותים של הדור הבא. דבר זה קל כיום יותר לביצוע ברמת הרכיבים מאשר ברמת המערכות, אך מערכות טובות של סטארט אפים עדיין נמצאות בתהליכי פיתוח וראוי לטפח אותן.



סטארט אפים זקוקים לאקלים תחרותי שמעודד הקמת ספקי שירות שנוטלים סיכונים ונבדלים משאר הספקים בשימוש שלהם בטכנולוגיות חדשות וארכיטקטורות רשתות תקשורת חדשניות. ללא ספקי שירות חדשים אלה, נוצר שילוב תוצאות קטלני: פחות לקוחות לחברות הסטארט אפ ולספקיות שירות ותיקות אשר אינן ממהרות לאמץ ציוד של הדור הבא. מצב זה חייב סטארט אפים רבים לחפש לקוחות מעבר לים או באזורים כפריים, אסטרטגיה שמצליחה רק לקומץ ספקי שירות.



כך שהשאלה שעולה שוב ושוב היא כיצד ליצור מחדש אקלים שיאפשר צמיחת סטארט אפים? ישנן שתי דרכים לענות אל שאלה זו:



* רגולציה של השוק: מדובר במהלך קשה, אך בדרך זו או אחרת, נדרשת הפרדה בן הרשת לשירותים. אחת המסקנות העיקריות של השנים האחרונות היא כי בעלות על רשת היא המפתח להצלחת ספק שירות. התשובה הפשוטה היתה מימון הקמת רשתות של ספקי שירות חדשים. מודל זה קרס בסופו של דבר תחת משקלו שלו. רשתות מחייבות כמות עצומות של מימון, ולכן כמעט בלתי אפשרי לספקים חדשים להתחרות בספקי שירות ותיקים אשר להם יש מבנה פיננסי יציב בהרבה.



ייתכן כי הפתרון הוא פשוט לפרק רשתות לשתיים באמצעות חקיקה ורגולציה אשר ייצרו אקלים בו בעלות על רשת אינה מהווה עוד תנאי לחדירה לשוק ספקי השירות. להערכתי קיים סיכוי מועט שדבר זה יתרחש בארה"ב שבמובנים רבים צועדת לאחור, אך ייתכן שנראה זאת באירופה ובאסיה. שווקים אלה מהווים, במידה מוגבלת, קרקע פורייה לצמיחת סטארט אפים.



* להביט מעבר לטלקום: כאן בארה"ב קשה לראות כיצד בחמש השנים הקרובות חברות הטלקום יהפכו ללקוחות נלהבים של ציוד של חברות סטארט אפ. לאחרונה מודיעים ספקי שירות לחברות סטארט אפ כי הם רוכשים ציוד מנורטל ולוסנט כדי להבטיח שהאחרונות ישרדו.



זהו מצב עגום למדי אשר גורם לי לחפש במקומות אחרים את המרכיבים הנדרשים לעידוד השקעות בסטארט אפים. מרכזי נתונים לארגונים זכו למידה רבה של תשומת לב, והשקעות זרמו לציוד אחסון ותוכנות רבות בתחום זה. אכן מדובר בתחום מעניין, אך נראה כי הוא קצת צפוף, וכי יש בו חוסר ודאות בנוגע לאילו ארכיטקטורות ישרדו. תחום רשתות התמיכה (grid networks), הן רשתות מחשוב והן רשתות נתונים, נראה לי תחום בו עשויים לצמוח ספקי שירות, והוא התחום שבו אני רואה הזדמנויות לסטארט אפים.



משמעות הדבר היא ספקי שירות חדשים, אך לא מהסוג המקובל. אין מדובר כאן בטלקום, אלא במחשוב ואחסון, כך שפתוחה הדרך בפני שחקנים חדשים אשר בנוסף לקישוריות מספקים גם עיבוד, אחסון ויישומים. יבמ כבר תבעה לעצמה נתח בשוק זה, אך נותר בו מקום רב לחברות נוספות. ברגע שהן ייכנסו, הן יהיו זקוקות לציוד, בו יראו כלי מפתח להבדלת עצמן מהמתחרות. סטארט אפים מתים על זה. מהנדסים מתים על זה. זהו האקלים שבו יש צורך בחברות סטארט אפ.



חדשנות תמיד תניע את ענף הטלקום, והסטארט אפים בהחלט יהיו שותפים לכך, אך לדעתי המפתח במהלך השנים הקרובות יהיה התפרסות על מגוון תח