תובעים ב-47 מתוך 50 המדינות בארה"ב חוקרים תיאום מחירים בין 16 חברות גנריות, לרבות טבע. החוקרים טוענים, שמדובר בשורת מזימות בלתי חוקיות "בממדים מסיביים" לתיאום מחירים. קרבנותיהן הם צרכנים של חברות ביטוח רפואי, משלמי המסים, בתי-מרקחת ובתי-חולים בכל ארה"ב, שלפעמים נושאים בנטל הפקעות מחירים בשיעור של מאות ואפילו אלפי אחוזים של תרופות בסיסיות, לרבות תרופות ללחץ דם, תרופות לשיכוך דאגות ואפילו תרופות אנטיביוטיות.
בתחקיר של "וושינגטון פוסט", שמתפרסם הבוקר, אמר ג'וזף נילסן, עוזר לתובע הכללי במדינת קונטיקט, שמדובר "קרוב לוודאי בקארטל הגדול ביותר אי פעם בתולדות ארה"ב". החוקרים בודקים תיאום מחירים של 300 תרופות. בכמה מקרים כבר הוגשו תביעות משפטיות.
יחד עם טבע נחקרות, בין היתר, מיילן, סאן פארמסוטיקל ודוקטור רדי, שנמנות עם החברות הגנריות הגדולות בעולם. טבע לא הגיבה לפניית ה"פוסט", אך בתצהיר לבית-המשפט גורסת החברה ש"הטענות על תיאום מחירים אינן מבוססות עובדתית ואין להן אחיזה במציאות".
מכירות של תרופות גנריות בארה"ב, שמלכתחילה נועדו להיות גורם להוזלת מחירים בשוק התרופות, הניבו כ-104 מיליארד דולר ב-2017. ייקור של אפילו חלק קטן מהתרופות לאורך כמה שנים יכול להזרים מיליארדי דולר למפקיעי המחירים על חשבון הצרכנים, אומרים החוקרים שמצוטטים בתחקיר.
במקרה אחד, הועלה מחירה של אלבוטרול (ALBUTEROL), תרופה לטיפול בתסמיני קצרת (אסתמה), שמיוצרת ע"י מיילן וסאן, מ-13 סנט לגלולה ל-4.70 דולר לגלולה, ייקור בשיעור 3400%. ייקור התרופה מתועד בתביעה משפטית נגד שתי היצרניות שהגישה רשת המרכולים הארצית קרוגר, שמפעילה בתי-מרקחת במרכולים שלה.
התחקיר ב"פוסט" אינו מביא דוגמאות להעלאות מחירים ספציפיות של תרופות גנריות מתוצרת טבע, אך בפברואר השנה תיאר "ניו יורק טיימס" כיצד קבעה טבע מחיר אסטרונומי לגרסה הגנרית של תרופה למחלה נדירה.
כאשר השיקה טבע את סייפרין (CYPRINE), תרופה גנרית למחלה שמאופיינת בהצטברות נחושת בגוף, היה נראה שהחברה החליטה להיות אביר על סוס לבן שנחלץ לעזור לחולים לעקוף את המחיר המדהים של התרופה המקורית, מתוצרת "ואלינט פארמסוטיקלס" (VALEANT PHARMACEUTICALS): 21,267 דולר לבקבוקון עם 100 גלולות, כתב ה"טיימס".
בהודעה לעיתונות לקידום הגרסה הגנרית שלה, שתוארה כחלופה ב"עלות נמוכה יותר"', התרברב בכיר בטבע, שהתרופה החדשה "מראה את מחויבות החברה לשרת פלחי פציינטים נזקקים", דיווח העיתון. אך ההודעה לעיתונות לא ציינה את גובה "העלות הנמוכה יותר": 18,275 דולר ל-100 גלולות, על-פי מאגר המידע למחירי תרופות ELSEVIER.
היסטוריה קצרה: ואלינט, בעלת הפטנט על סייפרין, העלתה את מחיר הגרסה המקורית של התרופה ליותר מ-21 אלף דולר ב-2015. חמש שנים קודם לכן היה מחיר התרופה המקורית 652 דולר ל-100 גלולות. בכך הצטרפה ואלינט לרשימה השנואה של חברות פארמה שהזניקו מחירי כמה ממוצריהן לסטראטוספירה בלי סיבה נראית לעין למעט תאוות בצע: טורינג (TURING) בניהולו של מרטין שקרלי, שהקפיצה את מחיר התרופה האנטי-טפילית דאראפרים (DARAPRIM) מ-13.5 דולר לגלולה ל-750 דולר; ומיילן (MYLAN), בניהולה של התר ברש, שהעלתה את מחיר אפיפן (EPI-PEN), תרופה מוזרקת לטיפול בתגובות אלרגיות מעקיצות, צריכת מאכלים מסוימים וכו' ב-461% בין השנים 2007 ל-2016 , מכ-100 דולר לשתי יחידות ל-600 דולר. האמרות המחירים האלה חוללו זעם בארה"ב והניבו חקירות של הקונגרס.
על רקע זה, המחיר הראשוני שקבעה "טבע" לגרסה הגנרית שלה לסייפרין עורר תדהמה וכעס. סנטור ברני סאנדרס, שהתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-2016, כתב אז בעמוד הפייסבוק שלו: "הגרסה הגנרית החדשה של 'טבע' לסייפרין... תעלה 18,375 דולר לבקבוקון של 100 גלולות. המחיר הזה גבוה פי 28 מהמחיר של סייפרין ב-2010. יש משבר במחירי התרופת בארץ הזו, שבה יצרני תרופות יכולים לגבות כל מחיר שהם קובעים. אנו זקוקים לקונגרס ולנשיא שיקראו תיגר על עוצמתה של התעשיה הפרמצבטית. הפיתרון לבעיית מחירי התרופות מתמצה בתשובה לשאלה הבאה: האם יש בנו אומץ לקום ולהתעמת עם חברות התרופות שפושטות לנו את העור"?
הדיווח של "וושינגטון פוסט" הבוקר מתאר כיצד מנהלים ב-16 החברות הגנריות שנחקרות עתה פיתחו מעין שפת סתרים לניהול עסקיהם: לדברי החוקרים, "ארגז חול" (SANDBOX) הוא שוק התרופות הגנריות; "חלוקה הוגנת" (FAIR SHARE) - חלוקת השוק באופן שיבטיח לכל חברה המשכית בזרימת הרווחים; "ללכלך את השוק" (TRASHING THE MARKET): מצב שבו מתחרה מתעלם מחוקי המשחק הבלתי כתובים ומוכר את מוצריו בפחות מהרמה המוסכמת.
שיתופי הפעולה בין החברות לתיאום מחירי התרופות הפכו את השוק מזירה של תחרותיות עזה לזירה ידידותית שבה העלאות מחירים של תרופות גנריות זהות נהפכו לדבר כמעט שבשגרה. היחסים בין מנהלי החברות ה"מתחרות" נעשו כה ידידותיים עד שנקבע סידור אלפביתי של אילו מנהלים ישלמו את החשבון של ארוחות הערב העסקיות שלהם,
ובעוד שהחברות הנחקרות מכחישות עבירות על החוק, צברו החוקרים כמויות גדולות של מסמכים, שחלקם עדיין בחיסיון. החקירות המתמשכות צפויות להניב ראיות נוספות, תהליך שיניע את החברות הגנריות להגיע להסכמים עם התביעה, להערכת ה"פוסט".