הגענו לשיא? "לתעשיית ההייטק אין יכולת לצמוח"

בשנה שעברה החלה לפעול תוכנית לאומית להכשרת כוח-אדם מיומן לתעשיית ההייטק, שמטרתה להגדיל את מספר העובדים בתעשייה בעשרות אחוזים. אלא שמחקר חדש של מכון טאוב מביא נתונים מדאיגים: לפי המחקר, רק מעט יותר מאחוז אחד מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה, עשוי להתאים להגדרה של כוח-אדם מיומן שניתן לשלבו בתעשייה באמצעות הצעדים הננקטים בתוכנית. הטענה העולה מן המחקר היא כי פוטנציאל התעסוקה בהייטק קרוב למיצוי לפחות בטווח הקצר, עד שיחול שיפור ברמת המיומנויות של האוכלוסייה.

מדינת ישראל שואפת כי כניסה של עובדים נוספים לתעשיית ההייטק תוביל לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, אך שיעור המועסקים בהייטק לא השתנה מזה כעשור, ועומד על כ-8% מכלל השכירים בישראל. עובדי ההייטק בישראל משתכרים למעלה מפי שניים מהשכר הממוצע במדינה, ואחראים על כרבע מתשלומי מס ההכנסה ולחלק ניכר מהערך המוסף הגלום ביצוא הישראלי. אלא שלמעלה מ-90% מהמשק הישראלי לא נהנים מתנאי השכר הטובים בענף, ולא לוקחים חלק בתרומה הכלכלית שלו למדינה.

זאת, בשילוב עם המחסור בכוח-אדם להייטק שמורגש בעולם כולו, הובילו את מדינת הסטארט-אפ לנקוט בפעולה - בשנה שעברה יצאה לפועל תוכנית בתקציב של מעט יותר ממיליארד שקל, שמטרתה להגדיל בתוך חמש שנים את מספר המהנדסים ובוגרי מקצועות ההייטק ב-40%. זאת באמצעות שיתוף-פעולה הדוק ויוצא דופן בין גופים שונים, בהם משרדי ממשלה, רשות החדשנות והמועצה להשכלה גבוהה.

התוכנית מבוססת על תפיסות מתקדמות של שילוב מיעוטים, תושבי פריפריה ונשים - אוכלוסיות הסובלות מייצוג נמוך בענף, וכן שימוש בכלים חדשניים כמו מחנות תכנות (Coding Bootcamps), שכבר הוכיחו את עצמם בעולם ככלי אפקטיבי לשילוב בוגריהם בתעשייה, אך המענה שהם מספקים הוא בהיקף מצומצם שמגיע לעשרות אלפים ברמה הגלובלית, ולמאות בוגרים בישראל.

כוח עבודה מיומן שניתן לשלבו בהייטק מהווה מעט יותר מאחוז מכלל האוכלוסייה
הבוקר (ד') מרכז טאוב פרסם מחקר של החוקר גלעד ברנד, אשר בדק את היקף הפוטנציאל הטמון בתוכנית זו, באמצעות סקר מיומנויות בוגרים (PIAAC) של ה-OECD. הסקר בוחן את רמת האוריינות בקריאה, במתמטיקה ובפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת בקרב גילאי 65-16. לצד זאת, המחקר בדק את המיומנות של אוכלוסיות אלה בשפה האנגלית, מתוך הנחה כי מדובר במיומנות הכרחית להשתלבות בתחום ההייטק.

ממצאי המחקר מראים כי להייטק הישראלי אין עוד מקום רב לצמוח וכי תחום ההייטק כבר קלט את מרבית העובדים המסוגלים לעבוד בו. הסיבות המובאות בסקר הן שכבר כיום, עובדים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות, המהווים כ-12% מכוח העבודה במשק, משתלבים בשיעורים גבוהים ביחס לעולם בתעשיית ההיי-טק. לעומתם, יתר העובדים במשק הישראלי מתאפיינים ברמת מיומנות נמוכה מאוד אשר לא תואמת את רמת הכישורים הנדרשת בענף ההייטק.

התוצאה היא ששיעור העובדים שסביר להניח שיוכלו להשתלב בהיי-טק עומד על כ-4% בלבד מהאוכלוסייה בגילאי העבודה. מדובר על מי שהם בעלי רמת מיומנות דומה לרמה החציונית בתחום ההייטק, ושאינם מועסקים כיום בתחום.

מתוכם, כשני שליש מועסקים כבר כעת במשרות בשכר גבוה, ורק שליש מהם צפויים לשפר את מצבם בעקבות מעבר להיי-טק. על כן, כשמביאים זאת בחשבון, פוטנציאל ההתרחבות של תחום ההייטק עומד על מעט יותר מאחוז אחד. לדבר ברנד, עורך המחקר, הרוב המכריע מתוך אחוז זה הן נשים.

"היקף ההשפעות החיוביות של ההיי-טק על יתר המשק מוצב בסימן שאלה"
נוסף לאפשרות המוגבלת להרחבת התעסוקה בהייטק, עורכי המחקר מבקשים לבחון את כדאיות המאמצים המושקעים בכך - "לכאורה התרחבות ההייטק עשויה הייתה להשפיע באופן חיובי גם על יתר ענפי המשק (למשל באמצעות זליגת שיטות עבודה מתקדמות)", נכתב במחקר, "אולם בשל ההבדלים הבולטים בכישורים יש תחלופה מעטה בין העובדים בהיי-טק לעובדים בתחומים אחרים, כך שהיקף ההשפעות החיוביות של ההיי-טק על יתר המשק מוצב בסימן שאלה".

ברנד הוסיף כי "חלק ניכר מהעובדים בישראל הם בעלי רמת מיומנות נמוכה, ולפיכך בעלי כושר השתכרות נמוך. זמינות כוח העבודה הזול גורעת מהכדאיות של המעסיקים לאמץ טכנולוגיות מתקדמות ומכבידה על פוטנציאל הצמיחה של המשק". לדבריו, "ייתכן שהתמקדות בשיפור המיומנויות של קבוצת עובדים זו תניב תשואה גבוהה יותר מההשקעה הנדרשת כדי להעביר את העובדים המיומנים יותר, שממילא אינם רבים, לתחום ההיי-טק".

ברנד מצא כי גם בוגרי לימודי מדעים והנדסה, שאינם בעלי מיומנויות גבוהות לפי הסקר, מתקשים להשתלב במקצועות התואמים את תחום לימודיהם. לדבריו, המסקנה העולה מכך היא שהתועלת בשילוב מי שאינם בעלי מיומנויות גבוהות בלימודים בתחומי ההייטק, או הכשרתם בתחום, מוטלת בספק.

לפי המחקר, חוסר התאמה בין המיומנויות של מרבית העובדים במשק הישראלי לאלו הנדרשות בענף ההייטק, נובע מכך שישראל מתאפיינת בריבוי עובדים בעלי מיומנויות נמוכות, המביאות לכושר השתכרות נמוך. רמת המיומנות הממוצעת בקרב עובדים בישראל נמוכה ביחס לממוצע ה-OECD בפער של 28% במונחי סטיית תקן. לעומת זאת, לפי עורכי המחקר, המיומנויות של עובדי ההייטק בישראל דומות לאלו של עמיתיהם במדינות אחרות, וגבוהות מהממוצע הישראלי בפער חריג של כמעט סטיית תקן שלמה.

כך, שיעור העובדים הישראלים שמיומנויותיהן מדורגות בעשירון התחתון של רמת המיומנות ב-OECD, עומד על כ-16% מהאוכלוסייה הבוגרת, ובעשירון השני מלמטה נמצאים 13% מהאוכלוסייה - כלומר, קרוב לשליש מהעובדים הם בעלי רמת מיומנות נמוכה מאוד. בקרב האוכלוסייה הערבית וחרדית מיומנויותיהן נמוכות במיוחד בשל פערים בחינוך. כך למשל, כמחצית האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל ממוקמת בשני העשירונים התחתונים של דירוג המיומנויות של ה-OECD ושיעור זניח בלבד ממוקם בעשירונים הגבוהים.

לצד זאת, עורכי המחקר מציינים כי הנתונים מעידים על מגמת שיפור במיומנות של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, ועל שיפור משמעותי אף יותר בקרב האוכלוסייה הערבית. באוכלוסיות אלו, קבוצות הגיל הצעירות עולות על קבוצות הגיל הבוגרות מבחינת הישגיהן בסקר PIAAC ועל כן, הפוטנציאל של אוכלוסיות אלה לתעסוקה במגזר ההייטק עשוי לגדול בשנים הקרובות, אם המגמה תמשיך.

המחקר מתייחס לחרדים ולערבים, אך אין בו התייחסות לנשים כאוכלוסייה עם תת ייצוג בהייטק. עם זאת, לפי עורך המחקר, נשים מהוות את מרבית האוכלוסייה אשר מחזיקה בפוטנציאל השתלבות בהייטק.

הסיבה לכך עשויה להיות טמונה בכך שהפערים במיומנויות של חרדים ושל ערבים ביחס למיומנות של כלל האוכלוסייה, יכולים להיות מוסברים על ידי פערים בחינוך. לעומת זאת, נשים וגברים בישראל לומדים באותם מוסדות חינוך וזוכים לאותה רמת השכלה. על כן, למעט פערים מגדריים בתוצאות מבחני PIAAC בכלל מדינות ה-OECD, אין בין נשים וגברים פערים במיומנות, אלא בעיקר ברמת ההשתלבות בענף.

נעמי קריגר, מנהלת הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות, אמרה כי "אם מסתכלים בתוך ישראל הפוטנציאל הגדול ביותר הוא באוכלוסיות שלא מיוצגות בהייטק, שזה נשים, ערבים וחרדים. על כן, יש לנו תוכנית משותפת עם She Codes, בהובלת משרד העבודה ללימוד תכנות בקרב נשים. עוד בהובלת המשרד, יש תוכניות של השמת ערבים בהייטק".

בנוסף לפרויקטים לשילוב עובדים בהייטק באופן ישיר, הרשות לחדשנות מפעילה תוכניות לעידוד יזמות של האוכלוסייה הערבית והחרדית. לדברי קריגר, "מעבר לחשיבות של זה בחיזוק שלהם כיזמים טכנולוגיים, זו יזמות שמעודדת תעסוקה - יזמים ערבים נוטים להעסיק ערבים ויזמים חרדים נוטים להעסיק חרדים".