פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מעל 20 אלף בקשות לפשיטת רגל הוגשו לבתי המשפט אשתקד

      מדובר בעלייה של כ-10% לעומת שנת 2016. נתונים מטרידים אלה מתפרסמים היום במסגרת דוח סיכום פעילות האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי לשנת 2017, אשר ממנו עולה כי נמשכת מגמת העלייה בבקשות לפשיטת רגל ולפירוק חברות במדינה

      פשיטת רגל (ShutterStock)
      פשיטת רגל (צילום: shutterstock)

      האזרח הישראלי קורס תחת הנטל הכלכלי ויוקר המחיה: במהלך שנת 2017 הוגשו 21,231 בקשות לפתיחת הליכי פשיטת רגל (צווי כינוס) - נתון המשקף עלייה של כ-10% לעומת שנת 2016; בבתי המשפט ניתנו 19,906 צווי כינוס - עלייה של כ-23% לעומת שנת 2016. הנתונים משקפים גידול מתמשך במספר צווי הכינוס שניתנים, המבטא עלייה בשיעור של 50% בפרק זמן של 3 שנים.

      המשמעות: יותר ויותר אזרחים פושטים רגל במדינה מדי שנה. כל הטענות על יוקר המחיה, על הקושי לסגור את החודש, על כך שלא ניתן להגיע לרכישת דירה בארץ עקב המחירים המאמירים ודוחות העוני שמציגים תמונת מצב עגומה על מצב האזרחים במדינה בשנים האחרונות - מקבלים שוב חיזוק במספרים ובנתונים.

      גם בתחום החברות, נרשמה מגמת עליה במספר הקריסות, אם כי מתונה יותר ביחס לעלייה שנרשמה בקריסתם של אזרחים פרטיים. במהלך שנת 2017 הוגשו 914 בקשות פירוק - עלייה של 3% במספר בקשות הפירוק לעומת שנת 2016; וניתנו 607 צווי פירוק - עלייה של כ-1% לעומת שנת 2016. חלק מהקריסות הללו זכו לסיקור נרחב בתקשורת, ובהם קריסת קואופ, הוניגמן, כים ניר, רולדין, איזי ווד ועוד.

      הנתונים המטרידים הללו מתפרסמים היום במסגרת דוח סיכום פעילות האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי לשנת 2017, אשר ממנו עולה כי נמשכת מגמת העלייה בבקשות לפשיטת רגל ולפירוק חברות במדינה. הדוח כולל סקירה כללית של הפעילות של משרד האפוטרופוס הכללי, הכונס הרשמי והרשם לענייני ירושה, והוא מלווה בנתונים סטטיסטיים על היקפי הפעילות בתחומים השונים של המשרד.

      על-פי הנתונים, במהלך שנת 2017 ניתנו בכלל מחוזות הכונס הרשמי 7,620 צווי הפטר (צווים הפוטרים פושטי רגל מכל חובותיהם כדי לאפשר להם להתחיל מחדש את חייהם), בהשוואה ל-6,587 צווי הפטר שניתנו בשנת 2016 ול-4,093 צווי הפטר שניתנו בשנת 2015. מדובר בעלייה של כ-15% במספר צווי ההפטר לעומת שנת 2016.

      1.85 מיליארד שקל שאין להם דורש

      משרד האפוטרופוס הכללי עוסק גם בנכסים עזובים, שאין להם דורש לאחר פטירת הבעלים. מהנתונים עולה כי האפוטרופוס הכללי מנהל כספים עזובים עבור זכאים "נעלמים" בהיקף של 1.856 מיליארד שקל. על-פי הדוח, נכון ליום 31.12.17 היו בניהול האפוטרופוס הכללי 14,796 תיקי ניהול רכוש פעילים, מתוכם 10,227 תיקי כספים ו-4,596 תיקי נדל"ן, הכוללים 852 דירות ובתי עסק.

      עוד עולה מהדוח כי כתוצאה מפעילות יזומה השיב האפוטרופוס הכללי לזכאים או ליורשים 212 נכסי מקרקעין וכספים בשווי כ-50 מיליון שקל.

      עוד צוין בדוח כי בשנת 2017 התקבלו באפוטרופוס הכללי עיזבונות ותרומות לטובת מדינת ישראל בסך כולל של כ-69 מיליון שקל.

      נושא נוסף המטופל במשרד האפוטרופוס הכלכלי הנו תחום חילוט הרכוש. יחידת החילוט הוקמה באפוטרופוס הכללי על רקע המאבק המתגבר בפשיעה הכלכלית ובהון השחור והצורך בהקמת מנגנוני ניהול אפקטיביים לרכוש התפוס. בשנת 2017 נפתחו ביחידת החילוט 2,293 תיקי חילוט, בהשוואה ל-659 בשנת 2016. התיקים כוללים נדל"ן, כספים ומיטלטלין בחילוט זמני או קבוע.

      שרת המשפטים, איילת שקד, מסרה: "גם לתחום פשיטות הרגל והאפוטרופוסות הבאנו בשורות חברתיות. חוק הדגל בנושא הוא חוק חדלות פירעון שחוקקנו לאחרונה אחרי עבודה של 3 שנים. החוק גם יאפשר לחייבים התמימים לפתוח דף חדש וללמוד התייעלות כלכלית נכונה, וגם יאפשר לנושים למצות את החובות האפשריים. אני מודה לאפוטרופוסה הכללית, עו"ד סיגל יעקובי, על עבודתה המאומצת והחשובה".

      מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, מסרה: "הדוח משקף את מכלול הפעילות של אגף מורכב, ועל אף שהכנ"ר מושך את רב העניין התקשורתי, המשרד שם דגש רב גם על הפעילות בתחום האפוטרופוסות. בתוך כך, יישום תיקון מספר 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, המאפשר הפעלת מכשיר משפטי חדש - ייפוי-כוח מתמשך, המהווה חלופה לכלי האפוטרופוסות, במטרה להרחיב את האוטונומיה הניתנת לאנשים שמונה להם אפוטרופוס - מבטא את מחויבותו של משרד המשפטים כמשרד חברתי, לפעול למען אוכלוסיות מוחלשות וייחודיות. בד-בבד, האגף ממשיך לפעול ביתר שאת גם בתחום רשם הירושה, על-מנת לתרגם את בשורת השירותים המקוונים הרבים שהשיק לאחרונה, למהפכת שירות של ממש".

      האפוטרופוסה הכללית והכונסת הרשמית במשרד המשפטים, עו"ד סיגל יעקובי, מסרה: "האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי הוביל תיקוני חקיקה חברתיים רבים בשנים האחרונות שנותנים את אותותיהם הלכה למעשה בשטח, בין השאר בהנגשת זכויות לאוכלוסיות מוחלשות. מהפכת החלופות לאפוטרופוסות המאפשרות לכל אדם לקבוע את עתידו, כמו גם מהפכת תיקון חקיקת דיני חדלות פירעון, תשפיע על הכלכלה בישראל ועל זכויות הפרט".