וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שלמה שחר: "במקרים בהם מתנגדת החברה לפרסום ממצאים חריגים בדוחו"ת - רואה החשבון מחויב לפרוש מתפקידו"

אסף ברגרפרוינד

11.12.2002 / 11:25

לדברי האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, רו"ח המבקשים להבטיח עצמם מתביעות מחויבים לדווח להנהלת החברה על כל גילוי חריג, לקבל את תגובתה ולתת לכך ביטוי בדו"חות



"במקרים בהם מתנגדת החברה לגילוי או לפרסום הממצאים חריגים בדוחו"ת הכספיים, רואה החשבון מחויב לפרוש מתפקידו אם בפרישה 'שקטה', אם בפרישה 'רועשת', הכל בהתאם לנסיבות וההשלכות האפשריות לפגיעה שעלולה להיות לכך על הלקוח". כך טען שלשום האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, עו"ד שלמה שחר, בהרצאה שנשא בכנס לשכת רואי חשבון שהתקיים בירושלים. בהרצאתו התייחס הכנ"ר לאחריות רואי החשבון במהלך העסקים הרגיל של החברה ולתפקודם כמפרקים ומנהלים בהקפאת הליכים.



עו"ד שחר דן בהשלכותיו של פסק הדין החדשני והמקיף שניתן בשבוע שעבר על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות שטרנברג אליעז, בעניין "פרשת רייכרט". המדובר, לדבריו, ב"ציון דרך בקביעת הסטנדרטים הנדרשים מרואי חשבון, בדומה לאלו שהציב פסק הדין שניתן בזמנו בעניין בנק צפון אמריקה בכל האמור לאחריותם של דירקטורים בחברה".



לדבריו, התייחסותה של השופטת אליעז בעניין רייכרט, לצורך בקביעת כללי פיקוח וביקורת שייקבעו בשיתוף לשכת רואי חשבון לטובת המקצוע והציבור הרחב, אינה באה לפגוע בציבור רואי החשבון, שכן רואי חשבון המבקשים להבטיח עצמם מתביעות מחויבים לדווח מיידית להנהלת החברה על כל גילוי חריג, לקבל את תגובתה ולתת לכך ביטוי בדו"חות.



עו"ד שחר הדגיש כי רואי החשבון מחויבים להביא את הממצאים שהתגלו על ידיהם בבדיקת ספרי החברה לידיעת הציבור הרחב בדו"חות הנערכים על ידו "בשפה עברית פשוטה", על מנת שהקורא יקבל את החלטתו בהתאם. כדוגמה, ציין בהרצאתו את פעילות של "גלגול צקים" בחברה שיכולה להיחשב מחד גיסא כניסיון לגיטימי להצלת העסק, אך מאידך גיסא יש בה פתח לאפשרות של תרמית והעדפת נושים.



בהקשר של פירוק חברות, ציין הכנ"ר כי הניסיון המצטבר מלמד כי רואי חשבון שהתמנו למפרקים ונאמנים בהקפאת הליכים עשו בדרך כלל עבודה יסודית ומקצועית. יחד עם זאת, הוא התייחס להחלטתה של השופטת ורדה אלשייך בעניין בקשת שכר טרחה שהגיש המנהל המיוחד של פויכטונגר תעשיות, רו"ח חן ברדיצ'ב, אשר ביקש שישולם לו שכ"ט בסך 1.1 מיליון שקל עבור שלושה חודשים והשופטת קבעה את שכרו על 690 אלף שקל. השופטת, ציין עו"ד שחר, התייחסה לתופעה מינויים של רואי חשבון לבעלי תפקיד בתיקים גדולים, כאשר ברקע מועסק גם פרקליט המשמש כבא כוחו של רואה החשבון.



בכך נוצר, לדברי השופטת, "מסלול עוקף" למערכת האיזונים והבלמים של התקנות לקביעת שכר הטרחה, שכן נוצר מצב שהפרקליט אינו כפוף להם. לדברי הכנ"ר, משמעות ההחלטה של אלשייך היא כי רואי חשבון המבקשים להתמנות לתפקידים בפירוק והקפאת הליכים, צריכים להיות ערים לכך שהתשלום בגין הליווי המשפטי הנדרש להם יהיה חלק בלתי נפרד מהעלות הכוללת של שכר הטרחה המשולם להם עבור הטיפול בתיק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully